חדשות ברסלב • לקראת השנה השלישית: בישיבה גדולה 'לעבדו' דחסידי ברסלב מתכוננים לשנה השלישית | פורסם עלון מיוחד בסימן "לעשות רצונך" עם מאמרים מאלפים לקריאה להורדה ולהדפסה:
- כתבות קשורות:
כינוס רב רושם בישיבת ברסלב 'לעובדו'
בית שמש • בישיבת 'לעבדו' נערכים לכינוס מיוחד
בית שמש • מעמד הפתיחה לישיבת ברסלב 'לעבדו'
לקראת השנה השלישית: בישיבה גדולה 'לעובדו' שבראשות הגה"ח רבי שמעון אלי' ברוין שליט"א מתכוננים לשנה שלישית של תורה ועבודה בלי פשרות על יסודות חסידות ברסלב:
לקראת עונת הרישום לישיבות גדולות, יוצא לאור העלון "לעשות רצונו" על ידי 'ישיבה גדולה ברסלב לעבדו' השוכנת בשכונת קנה בשם בבית שמש, העלון יוצא לאור לקראת סיום השנה השניה והתחלת הרישום לשנה השלישית "שנת החזקה", עבור הורי הבחורים היקרים המסיימים ישיבה קטנה, ומתעתדים לעלות לישיבה גדולה.
מטרת העלון היא משני סיבות: ראשית 'הנותן מתנה טובה לחבירו צריך להודיעו', ב"ה שמה הטוב של הישיבה הולך לפניה, אך יש עדיין רבים שלא מכירים את "ישיבת לעבדו" ובשבילם זה נועד. ובעיקר בכדי להציג לציבור הק' את מטרת הישיבה.
היות ובישיבה מקיימים את הסדר המיוחד "שהנחילנו רבינו", ויש שלא עמדו על מהות הישיבה, לכן ראו צורך לבאר את מטרתה של הישיבה בבהירות, ובכך לתת לאבות היקרים את הידע הנדרש לפני החלטה גורלית וחשובה זו, בכדי שיידעו את המעשה אשר יעשון.
בעלון מובאים דברי הראש ישיבה הרה"ח רבי שמעון אליהו ברוין שליט"א, בהם מרחיב במהות הצורך והסיבה להקמת הישיבה.
כמו"כ בראיון עם המנהל רוחני המחנך הנודע הרה"ח רבי נחמיה חשין שליט"א הוא מסביר מדוע בחר להצטרף לצוות "ישיבת לעבדו" ומרחיב את הדיבור, על מהותה, מטרתה, וסדריה של ישיבתנו. לאיזה בחורים הישיבה מיועדת, ומה הם הכלים אותם צריך בחור החפץ ללמוד ב'לעבדו'.
במאמר של המג"ש בשיעור עיון הרב קניג שליט"א מוסבר כי דרך הלימוד ב"סדר העיון" בישיבה היא 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא', מתחילים בגמרא, ממשיכים בטור, שו"ע ועד המשנה־ברורה ופוסקי זמננו.
המעלה המיוחדת בלימוד זה היא שיש חשק וסיפוק מיוחד, כדברי רש"י הק' (עירובין נ"ד.) אֵימָתַי אָדָם שָׂמֵחַ בְּתַלְמוּדוֹ? בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲנָה, כְשְשוֹאַלִין מִמֶּנּוּ דָּבָר הֲלָכָה!
במאמר הוא מביא את דברי רבינו הק' בתו' ס"ב על הבירור הנעשה ע"י לימוד זה: כִּי פְסַק הֲלָכָה הוּא הַשָּׁלוֹם וְהַכְרָעָה שֶׁל מַחְלֹקֶת הַתְּנָאִים וְאָמוֹרָאִים. וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים הוּא נִתְקַשֵר לְהַשָּׁלוֹם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּמְתֻקָּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְאָז נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הָיֵצֶר הָרַע שֶׁבְּלִבּוֹ וְאָז יוּכַל לַעַבוֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל לְבָבוֹ, בִּשְׁנֵי יְצָרִים.
ומספר על הזכייה של הבחורים היקרים לקנות קנייני נצח בהלכות בישול, מוקצה, בשר וחלב, ועוד אשרי עין ראתה אלה!
במאמר אודות הישיבה מורחבת היריעה על דעתו של הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל על הסדר הזה לבחורים ומובא מכתבו הבהיר של הרה"ח רבי גדליה קעניג זצ"ל וז"ל:
הָעִקָּר הוּא לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לְעָבְדוֹ בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר רָצוּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַיְנוּ לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ וּלְהִתְאַמֵּץ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה כָּל הַזְּמַן בִּרְצִיפוּת עַד אַחֲרֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בִּתְמִידוּת… וְאִם לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ קָשֶׁה לְהִתְנַהֵג כָּךְ לְצַד סִדְרֵי הַיְּשִׁיבָה שֶׁאֲנַחְנוּ כְּפוּפִים אֲלֵיהֶם, מִכְּבָר מִלָּתִי אֲמוּרָה שֶׁלְּצַד זֶה גַּם הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הֵם בִּבְחִינַת מוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים מֵעֲבוֹדַת ה' בִּשְׁלֵמוּת שֶׁעִקָּרוֹ קִימַת חֲצוֹת וְהָעֵסֶק בַּתּוֹרָה לְאַחֲרֶיהָ עַד הַבֹּקֶר כָּרָאוּי לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְעַל כֵּן הָעִקָּר לְעֵת עַתָּה לְהִתְפַּלֵּל לְהַשׁי"ת גַּם עַל זֶה…
ישנם כאלו שתמהים ושואלים האם קימת חצות ושאר עניינים כאלו אינם תואמים יותר לאברכים, אך האמת היא הפוכה. אדרבה, בשנים שלאחר החתונה, קיים קושי גדול לקום כחצות הלילה כי זאת ידוע, שכלל ראשון להנהגה זו היא שינה מוקדמת מה שמאוד קשה לאברך מחמת סדרי העולם שאינם מתחשבים ברצונותיו של האברך, והן מחמת הצרכים בבית. כשהקושי רק גדל עם השנים כשיש תינוקות וילדים המקשים על אביהם מלהוציא לפועל את רצונו הטהור, ובכדי שהאברך דנן יצליח לקום בחצות הלילה הרי הוא זקוק למסירות נפש של ממש, עד שקימת חצות הפך לדבר המיועד ליחידי סגולה.
ודווקא לבני הנעורים, בחורי ישיבה אשר להם אין שום טירדה וסידורים, ובקל יכולים הם להתאים את סדר יומם לסדר הראוי והנכון לכתחילה בכדי לקום חצות וללמוד בחציו השני של הלילה ולהתפלל כוותיקין, ולהמשיך ולמלא את היום כולו בסדרי לימוד ותפילה – להם מתאים ביותר סדר יום כזה.
ואם לא עכשיו בימי הנעורים, אימתי?
ובעניין זה ידועה שיחתו הנוקבת של מוהרנ"ת: אַז מְ'אִיז אַ חָסִיד אִין דֶּער יוּגְנְט, אִיז מֶען אוֹיף דֶּער עֶלְטֶער אַ פְּרָאסְטֶער בַּעַל הַבַּיִת; אָבֶּער אַז מְ'אִיז אִין דֶּער יוּגְנְט אַ בַּעַל הַבַּיִת, אִיז מֶען אוֹיף דֶּער עֶלְטֶער גָּאר נִישְׁט… (שיח שרפי קודש)
וגם כי יזקין לא יסור ממנה!
סדר היום בישיבת 'לעבדו' בז לעולם המדמה שסחרר את האנושות ושיבש סדרי עולם. כאן חוזרים לסדר היום התמים והפשוט, בו לילה הוא לילה ובוקר הוא בוקר, ומיד לאחר תפילת מעריב בזמנה לאחר צאת הכוכבים, פורשים הבחורים לשנת לילה בת חמש וחצי שעות.
בשעת חצות הלילה מתגברים בחורי הישיבה כאריות, ולאחר טבילת מקווה בזריזות זוכים להיות שותפים בתיקונו של עולם ועורכים את סדר הלילה הכולל עריכת תיקון חצות והתבודדות בינם לבין קונם. לאחר השעות היקרות של חצות ממשיכים הבחורים בעבודת הלילה, בסדר לימוד במה שליבם חפץ, ובחורף בו הלילה ארוך יותר, גם את סדר לימוד גמרא בבקיאות.
כעלות השחר מתכוננים הבחורים לתפילה כוותיקין, ובהתחדשות והתעוררות מיוחדת נשמע קול התפילה בכוח ובהתלהבות כיאה לאחר סדר עבודה כזה.
אחר התפילה סועדים הבחורים את ארוחת הבוקר, ולאחר מכן מקיימים הבחורים את מאמר הפסוק 'וקוי ה' יחליפו כח', ומשלימים שלש שעות שינה לקראת סדרי הישיבה הגדושים.
לאחר הקימה מחדדים הבחורים את שכלם בעומקא דשמעתתא, במהלך סדר העיון המתקיים בריתחא דאורייתא.
לאחר תפילת מנחה, ארוחת צהריים ובין הסדרים – אותו מנצלים הבחורים להמשך עבודת ה' ולימוד סדריהם הקבועים – ממשיכים סדרי הישיבה עם סדר הלכה, ובימי הקיץ זה זמן הסדר גמרא בבקיאות.
לאחר צאת הכוכבים מתקיימת תפילת מעריב בהתלהבות ובכוח, והבחורים נכנסים בזריזות למיטותיהם לקראת יום נוסף המלא וגדוש בעבודת ה' בדרכו של הנחל הנובע.
לפניכם העלון המלא לקריאה להורדה ולהדפסה • ☜ הקש כאן |
גלריה של תיעוד מתוך הישיבה:
אשריכם!