סיפור מפעים על כוחה של תפילה: בשב"ק האחרון הסתלק לבית עולמו בעל התשובה הרה"ח ר' ברוך היימן זצ"ל, מיקירי אנ"ש, ירושלים | למה החליפה החילונית את תפילותיה מ'שיגדלו כמו בן גוריון' לתפילה 'שיגדלו כמו החזו"א:
כתבות קשורות:
משמח אלוקים ואנשים: הרה"ח ר' ברוך היימן זצ"ל
כפי שכבר פורסם ב'ברסלב נייעס' בעיצומה של השבת האחרונה פרשת תצוה הסתלק לבית עולמו הרה"ח רבי ברוך היימן זצ"ל מיקירי אנשי שלומינו בשכונת רמות, ירושלים. וממתפללי בית הכנסת 'רבי אברהם ויצהנדלר' דחסידי ברסלב בשכונה.
המנוח רבי ברוך זצ"ל היה אחד ומיוחד מיקירי אנ"ש, הדבוק בכל ליבו ונפשו לתורת רבינו הקדוש מוהר"ן מברסלב זיע"א, כאשר הקפיד בכל כוחו לקיים את עצותיו כקימה בחצות הלילה, שעה של 'התבודדות', חי, נשם, אכל ושתה דף אחר דף מספרי ברסלב וביותר בספרים הקדושים 'ליקוטי הלכות', ו'ליקוטי מוהר"ן', הקפיד להתפלל מידי יום תפילת שחרית כותיקין, 'איש המשמח אלוקים ואנשים'.
כפי שדיווחנו, המנוח רבי ברוך זצ"ל לא התחיל את מסכת חייו באותה הדרך בה צעד ברוב ימיו, הוא נולד, כאמור, לפני כ-62 שנה לאביו, אדם הרחוק מתורה ומצוות, ונכדו של שר החינוך הראשון של מדינת ישראל – זלמן ארן – איש שונא דת ובית אתאיסטי לחלוטין רח"ל, חברו הטוב של ראש הממשלה דאז, בן גוריון שר"י.
על סיפור התקרבותו של המנוח ר' ברוך היימן זצ"ל כבר סיפרנו באותה כתבה, איך שבדרך לא דרך הוא מצא את אור היהדות, אחר פגישה עם הגה"צ רבי שמעון שפירא שליט"א, ופגישה קצרה נוספת עם הגה"צ רבי שמואל שפירא זצוק"ל שבמילים ספורות שר' ברוך זצ"ל שמע מרבי שמואל זצוק"ל, התהפך לבבו והוא חזר בתשובה שלימה.
אלא שבסיפור התקרבותו ישנו עוד סיפור מפעים ביותר שהיה עם מרן החזון איש זצוק"ל.
כידוע, בראשית דרכה של המדינה נערכה מלחמה של ממש, בין היהדות הנאמנה בראשות מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל, וראשי המדינה ובראשם ראש הממשלה דאז בן גורין שר"י, אודות חובת 'גיוס נשים'. מלחמה שהוציאה בכל ריכוזי החרדיים, אלפי מבני היהדות החרדית לרחובות ללחום את מלחמת אש הקודש, כאשר עשרות רבות מכל העידות נאסרו בכלא בעוון מחאה נגד הממשלה.
באותם ימים, אחד מגדולי מנהיגי ישראל, היה רבינו מרן החזון איש זצוק"ל, ובעיצומה של המלחמה הקשה רצה ראש הממשלה דאז בן גוריון להיפגש עם מרן החזו"א, דבר שאכן יצא לפועל לאחר כמה תנאים של מרן החזו"א, והתקיימה ביום א' חשון תשי"ג (20 באוקטובר 1952 – למניינם).
בפגישה ישבו השניים עם עוד כמה עוזרים מכל צד, כאשר החזו"א יושב ללא משקפיים בכל אותה פגישה ומשפיל את עיניו למט בכדי שלא להביט בפניו של רשע, בזמן מסוים ביקש בן גוריון כי הוא רוצה שכל העוזרים יצאו החוצה בכדי להיוועד עם החזו"א בארבע עיניים, באותה הפגישה ניסה בן גוריון בכל דרך לשכנע את החזו"א להתיר את גיוס הבנות, ומאידך ניסה להפחידו בהפחדות שונות, אלא שמנגד עמד מרן החזו"א בנחישות, וענה שזה מהאיסורים החמורים שבתורה, והוסיף שבתורה יש דבר שנקרא "יהרג ואל יעבור" ובאם הם יכריזו על מלחמה בעניין, הרבנים יודיעו לציבור שזהו ב"יהרג ואל יעבור"!.
ביומנו של בן גורין, הוא כתב;
בן-גוריון לא דיבר על גיוס בנות לצה"ל אלא ביקש מהרב קרליץ שיסייע ליהודים דתיים ושאינם דתיים לחיות יחדיו כי "יש סכנה גדולה שנתפוצץ מבפנים" (ההדגשות במקור). החזון אי"ש השיב: "יש הלכה: כאשר שני גמלים באים זה מול זה, ויש שביל צר, שיש בו מקום רק לגמל אחד, אזי הגמל שטעון משא זכות הקדימה נתונה לו. […] אנחנו הדתיים יש עלינו משא כבד של לימוד תורה, שמירת שבת ומאכלות כשרות. לכן צריכים האחרים לפנות לנו את הדרך".
הפגישה הסתיימה, כידוע בתבוסה מצידו של בן גוריון, והגזירה בוטלה. הסיפור הזה ידוע ומובא בדברי הימים של בני היהדות הנאמנה, ומנגד בכתבי העת החופשיים של אותם ימים.
אלא שבעקבות אותה פגישה התרחש סיפור מעניין:
את הסיפור, סיפר מפעם לפעם המנוח רבי ברוך היימן זצ"ל, כפי מה ששמע במשפחתו:
ראש הממשלה דאז בן גוריון ביקש להיפגש עם מנהיג היהדות מרן החזון איש, והוא הגיע אליו לבני ברק, במהלך הפגישה הם בחלקה דיברו יחד עם עוד אנשים ובחלקה הם דיברו בארבע עיניים ואת תוכן השיחה הזאת לא נדע לעולם – אומר ר' ברוך.
"כל פעם שהחזו"א ראה שבן גוריון טועה, הוא אמר לו זאת בפניו ללא התנצלות. כך החזון איש לא קירב אותו ולא התחנף אליו אלא אמר את מה שיש לו לומר בנחישות".
ומה שפחות יודעים, מוסיף ר' ברוך זה, שכשבן גוריון סיים את הפגישה הוא הלך לבית של סבא שלי – ידידו הטוב, לאכול ארוחת צהריים, במהלך הארוחה הוא סיפר בהתפעלות על האומץ של החזון איש, ועל עמידתו האיתנה ללא שום פחד.
וכך תיאר ר' ברוך זצ"ל את דבריו של בן גוריון לסבו, "הוא אמר לו, 'כל מי שאני פוגש, כולם משתחווים לי ומחניפים לי, והרב הזה הוא לא שם עליי, הוא אומר לי את דעתו בפניי'.
אמי עליה השלום – מספר ר' ברוך – שמעה את הדברים הללו והם חדרו לה לאוזניים, והיא לא ידעה מה לעשות עם זה. כשהיא התארסה עם אבי שהגיע ממקום אחר לגמרי, ממשפחה עשירה והוא לא היה סוציאליסט. כשהגיעו לאירוסין צד החתן נתן דירה, רכב חקלאי וטלפון. וסבתא שלי שאלה מה אנחנו ניתן? והם אמרו לה אל תתני כלום, רק כשרות, טהרת המשפחה והדלקת נרות".
הוסיף הרב הימן וסיפר כי "אימא שלי לא ידעה מה זה הדלקת נרות, אל שאמרו לה שבזמן הדלקת הנרות זהו זמן נכון לבקש את משאלות הלב. ובהדלקת הנרות היא בקשה בכל פעם שבנה יגדל כמו בן גוריון.
אלא שמאותה ארוחת צהריים, לאחר שהיא שמעה שבן גוריון הגדול מתפעל כל כך מהחזו"א, היא אמרה לעצמה, שאם בן גוריון, האיש הנערץ ביותר על בעלי, מעריץ את דמותו של החזו"א ורואה בו אישיות מיוחדת ובלתי מצויה, א"כ מדוע שאתפלל בהדלקת נרות על בני שיהיו כמו בן גוריון? אתפלל שהוא יהיו כמו הרב מבני ברק. וכך עשתה. מאותה שבת, בכל הדלקת נרות, היתה מתפללת על בניה שיהיו כמו החזו"א.
"אני", מספר רבי ברוך זצ"ל, "נכדו של שר החינוך זלמן ארן, ותפילותיה של סבתי פעלו את פעולתן אף לאחר שנים רבות, וקרבוני לעול תורה והמצוות".
ואכן, זכתה לבן הרב ברוך היימן זצ"ל שזכה לחזור לכור מחצבתו להכיר בבורא העולם ולהידבק כל חייו בתורת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, ולקרב רבים לאור חסידות ברסלב בדרך המסורה.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
לפניכם תמונות מימי חיו:
סיפור נפלא ביותר
שם משפחתו לא כותבים בשני יודים, שם המשפחה הוא בלשון הקודש ידידי היקר הרב ברוך זצ"ל היה לוי שהתייחס עד משה רבינו שמוזכר בתהלים פ"ח, א' להימן האזרחי, וזה לשון הגמרא בבא בתרא ט"ו ע"א, קא חשיב משה וקא חשיב הימן והאמר רב הימן זה משה כתיב הכא הימן וכתיב התם בכל ביתי נאמן הוא תרי הימן הוו