קיבוץ תשפ"ד • האם טוב לברסלב להיות מיוצגת על ידי מדינת ישראל?

חדשות קיבוץ תשפ"ד • האם טוב לברסלב להיות מיוצגת על ידי מדינת ישראל? ||| טור דעה:

כתבות קשורות:
קיבוץ תשפ"ד • הרבנים על מינוי פרויקטור "בשורת איוב"
קיבוץ תשפ"ד • מה למל"ל עם חסידי ברסלב?

לאחרונה, בעקבות התערבות מאיר פרוש, ח"כים נוספים ועסקנים פוליטיים אחרים, בנושא הקיבוץ הברסלבי באומן, התעורר ויכוח ער בין אנ"ש בשאלה; האם ההתערבות הזו טובה לברסלב, ובכלל, האם טוב לאנ"ש להיות מיוצגים רשמית על ידי גורמים ממשלתיים ישראלים בנושא הקיבוץ?

אפשר גם לנסח את השאלה אחרת: האם טוב לברסלב שהקיבוץ יהיה מזוהה עם מדינת ישראל הרשמית?

התשובה, לדעתינו, היא לא. לחלוטין לא.

איננו נכנסים כעת לויכוח שבין מחייבי ההשתתפות בבחירות ושוללי, בין האגודאים (או הש"סניקים) שבין אנ"ש לבין ה"קנאים". את הויכוחים בין הצדדים האלה לא נתיימר לפתור. ילך איש בדעת רבותיו בענין זה (ואם יחפוץ – יהנה מהויכוחים…)

מדוע אם כן אנו מתנגדים לחיבור הזה?

כמה סיבות לדבר. הראשונה היא, שעד היום פעלו עסקני אנ"ש מול השלטונות האוקראינים מתוך נקודת מוצא כי הקיבוץ הברסלבי אינו קשור למדינה כזו או אחרת, אל להם ליחסים שבין המדינות להשפיע על הקיבוץ.

ביום בו הקיבוץ יהפוך להיות אינטרס של מדינה, כי אז הוא יהפוך גם לקלף בידיה של המדינה האחרת; ביום בו אוקראינה תסתכל על הקיבוץ כאינטרס ישראלי, הקיבוץ יהפוך להיות חלק מארסנל הכלים הדיפלומטיים האוקראיני מול ישראל, וזה מנוגד לחלוטין לאינטרס הברסלבי, שעם כל הכבוד, אינו מורכב מאזרחים ישראלים בלבד (וודאי שאינו קשור לאינטרס הישראלי).

השנתיים האחרונות יוכיחו: אוקראינה, או לפחות שגרירה (החכם במיוחד…) בישראל, ניסתה לנצל את הקיבוץ באומן לאיום על ממשלת ישראל, להניעה לפעולה נוחה לאוקראינה או לשנות את עמדתה (הפחדנית, יש לומר) של ישראל ביחס למלחמה באוקראינה.

יתירה מזו, גם אם נניח שאכן מדינת ישראל תהפוך את הקיבוץ באומן לאינטרס ישראלי רשמי, מה יקרה ביום מן הימים כאשר אינטרס אחר ביחסים בין אוקראינה וישראל יתנגש באינטרס הזה? במקרה כזה המדינה תיאלץ לוותר על אחד האינטרסים. האם לא יהיה קל יותר לוותר על אינטרס "צדדי" ביחס, שאינו נוגע למדינה עצמה (אלא לחלק לא גדול מהאזרחים)? לא מדובר בהכרח על התנגשות שעלולה לגרום את ביטול הקיבוץ (שנת הקורונה היא אירוע נדיר ביחס, ואיננו מדברים על אירועים נדירים), אלא, למשל, על הקשחת קריטריונים, דרישות מיוחדות ממשתתפי הקיבוץ, הגבלות, תשלומים וכדומה. האם לא ברור לכל בר דעת שבכל מקרה כזה יהיה קל יותר למדינה להקריב את האינטרס הברסלבי מול כל אינטרס מדינתי אחר?

מאידך, השקפה זו אינה פוסלת לחלוטין יחסים כלשהם בין הקיבוץ, מארגניו ורשויות לאומיות כלשהן, שהרי ברור שהאזרחים הזרים (ישראלים או אחרים) הנמצאים באוקראינה ומשתתפים בקיבוץ, זקוקים לשירות הקונסולרי של מדינת המוצא שלהם, וכל מי שניסה אי פעם להשתמש בשירות הקונסולרי הישראלי, יודע שכמעט בלתי אפשרי לקבלו מיידית, וממילא, תיאום מראש מול הקונסוליה הישראלית בקייב למתן שירות מיידי למאבדי דרכונים, למשל, הינו חובה (לעומת זאת, אזרח אמריקאי שיתקל בבעיה דומה, יקבל שירות עדיף בהרבה מהקונסוליה האמריקאית, גם ללא תיאום מראש או הפעלת שתדלנות…)

נסכם את העמדה הזו עד כאן: הפיכה של הקיבוץ באומן לאינטרס מדינתי ישראלי עלולה לגרום נזקים חמורים לקיבוץ, אולם ברור ומובן מאליו שעל עסקני הקיבוץ לפעול מול הרשויות בארץ למטב את השירותיים הקונסולריים לאזרחים הישראלים השוהים באומן.

אולם האמור לעיל אינו החשש היחיד שמעלה מעורבות ישראלית בקיבוץ.

החשש הנוסף, שכבר הועלה ע"י משפיעי אנ"ש, הינו רוחני בעיקרו והוא נוגע לנקודה מהותית נוספת: מעורבות ישראלית בקיבוץ עלולה לגרור מעורבות ישראלית בניהול הקיבוץ ובהתנהלות הציון.

וגם אם נניח שבממשלה מסוימת האחראים על הנושא יהיו אנשים שרוח ברסלבית מפעמת בקרבם. מה יקרה במקרה ותתחלף הממשלה, ואדם לא ראוי יקבל אחריות לנושא? מה יקרה אם, שוב, במסגרת אינטרסים פוליטיים או מדינתיים ימונה לתפקיד אדם שאין בו רוח וריח של קדושה וחסידות הנדרשים לכל מי שמושיט ידו למחנה שכינה?