קיבוץ תשפ"ב • אז מה קורה עם הקיבוץ הק'? ||| תמונת מצב

קיבוץ תשפ"ב • בריכוזי אנ"ש עולה מטבע הדברים, שוב ושוב השאלה הבוערת: מה יהיה עם הקיבוץ הקדוש של רבינו בראש השנה הבעל"ט? ||| תמונת מצב מלאה:

בריכוזי אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם עולה, מטבע הדברים, שוב ושוב השאלה הבוערת: מה יהיה עם הקיבוץ הקדוש שעל ציון רביה"ק בראש השנה הבא עלינו לטובה?

ננסה לתת כאן סיכום קצר ומעודכן של המצב נכון להיום, אולם עוד טרם נתחיל, חובה עלינו לסייג: כל סיכום שהוא, בעידן שכזה, נכון רק למועד כתיבתו ועלול להשתנות מיום ליום, כפי שהוכיחה השנה שעברה.

ארץ ישראל

השלטון בארץ ישראל התחלף, וכרגע נראה שנקודה זו משמעותית ביותר לעניינינו; כל חסיד ברסלב נתקל בעובדה המזעזעת, שהממשלה הקודמת, שבה היו המפלגות החרדיות כח משמעותי, התנהלה בכחש ובשקר בכל הקשור לקיבוץ הקדוש. הבטחות פומביות לסיוע לקיום הקיבוץ מחד, ולחצים מאחורי הקלעים על אוקראינה לעשות הכל כדי למנוע את הקיבוץ מאידך, היו לחם חוקינו.

הבושה חלפה ועברה מן העולם, בעוד אשתקד, העומד בראש השלטון מבטיח לכמה מאנ"ש כי יעשה הכל כדי ש"יהיה מתוה שיאפשר נסיעה לאומן", בעוד בפועל הוא כבר פנה לראשי השלטון באוקראינה ושכנע אותם למנוע את קיום הקיבוץ. הוא כמובן הכחיש את הפניה הזו, אולם השלטונות באוקראינה אישרו את העובדות האלה, המאושרות כיום גם על ידי הישראלים עצמם.

אז מה השתנה?

לפני תקופה קצרה, מינתה הממשלה את השר לשירותי דת מתן כהנא שהוא גם חבר 'קבינט הקורונה' לאחראי על נושא אומן ראש השנה. מאז התמנה לתפקיד, חוזר כהנא ומדגיש כי בניגוד לשנה שעברה, לא יהיה איפה ואיפה, ואותם כללים ואותה מדיניות, שתינקט כלפי טיסות בכלל – תינקט גם לגבי אומן בפרט, בלי שום הבדל.

אמנם, הוא אומר, ישנן בעיות טכניות שיש לפתור (כמו כמות הבדיקות בחזור וכדומה), אולם מדובר בבעיות פתירות, ואם לא יהיה שינוי משמעותי במצב (עליה חדה בתחלואה בישראל, שתגרום לסגירת נתב"ג, או עליה חדה בתחלואה באוקראינה שתגרור את הגדרתה כאדומה) "אני רוצה שכמה שיותר אנשים יוכלו לנסוע לאומן", היו דבריו בראיונות לתקשורות בשלהי השבוע שעבר.

לפניכם אחד מראיונות עם מתן כהנא על אומן • האזינו:

היום (יום א) התקיימה פגישה עם הגורמים האחראיים ברשות שדות התעופה, מנכ"ל נתב"ג שמוליק זכאי, משרד הבריאות, המלל, פיקוד העורף, סוכני הנסיעות של אנ"ש; דרך צדיקים, נתיבים, ורביבוס, ובהשתתפות השר כהנא.

בפגישה הבהיר כהנא שוב כי בניגוד לשנה שעברה, אין בכוונת ישראל להתערב במדיניות האוקראינית, וכי מבחינתו כל הטיסות תצאנה, ומי שירצה יוכל לטוס לאומן. באשר למדיניות האוקראינית – ההחלטה נתונה בידיהם בלבד אם לאשר כניסה למדינתם ולמי.

ובתום הפגישה שידר כהנא עדכון על הפגישה • האזינו:

אלא שלמרות השינוי המשמעותי מאוד בסגנון הדיבור, שתי שאלות גדולות נותרו: האם הוא אכן מתכוון למה שהוא אומר? והאם הוא באמת זה שמקבל את ההחלטות או שישנם גורמים נוספים הבוחשים בקדירה ויוכלו להפתיע אותנו בהמשך בהחלטות שליליות?

שאלות גדולות – ומענה אין.

אוקראינה

אלא שבהמשך לדבריו, אכן: אוקראינה היא זו שמחליטה (עם או בלי לחצים חיצוניים) מי יכנס בשעריה והאם לאפשר כניסה לאנ"ש לקיבוץ.

אבל מה באמת תעשה אוקראינה? נכון לעכשיו הדברים לא ברורים. אין מענה ברור לשאלה האם תמשיך אוקראינה במדיניות הנוכחית, המאפשרת כניסה לכל אדם בכפוף להצגת בדיקה שלילית או תעודת מתחסן (ובתוספת בדיקה בשדה התעופה למגיעים ממדינות המוגדרות באוקראינה כאדומות, דוגמת בריטניה).

באוקראינה מדווחים כי תוטל חובת בידוד על כל מי שאינו מחלים או מתחסן. מדובר על חובת בידוד של 5 עד 7 ימים, ללא אפשרות קיצור למי שאינו מחוסן; יקירי עסקני אנ"ש מנסים למצוא פתרונות לבעיה.

מלבד זאת, כזכור, לפני חג הפסח, פורסם בישראל ובאוקראינה כי שר הפנים הישראלי (דאז, דרעי) ומקבילו האוקראיני (דאז, אבקוב) סיכמו ביניהם כי מחוסנים (ומחלימים) יוכלו להגיע לאומן לראש השנה, ומכלל הן אתה שומע לאו: כל מי שלא מחוסן או מחלים לא יוכל להגיע.

הסיכום הזה לא קיבל תוקף רשמי לכאורה, מה גם ששני השרים הנוגעים בדבר כאמור כבר אינם בתפקידם: דרעי בשל החלפת הממשלה בישראל, ואבקוב – בשל התפטרותו לפני כשבועיים.

בכל מקרה, בשבועות הקרובים צפויה לכאורה להתקבל ההחלטה האוקראינית הסופית בענין, אלא שגם כאן, איש אינו יודע מה מניע את האוקראינים ואיזו החלטה תתקבל.

מצב הטיסות

זווית נוספת על המצב, יכולות לתת טיסות הצ'רטר.

נכון להיום, כל טיסות הצ'רטר שביקשו חברות התעופה אושרו על ידי הרשויות באוקראינה ובישראל. אמנם, מדובר במס' נמוך משמעותית ממס' הטיסות בשנה רגילה, שכן חברות תעופה רבות, בפרט באוקראינה, צמצמו משמעותית את מספר המטוסים שהן מחזיקות, כך שהחליטו להקצות לטיסות הצ'רטר פחות מטוסים מבשנה רגילה.

(גם בטיסות הסדירות צמצמו החברות משמעותית: במקום 4 טיסות יומיות לקייב של חברת אוקראינה אינטרנשיונל, ו-2 של אל-על, פלוס טיסה יומית לאודסה וטיסות יומיות ליעדים אחרים באוקראינה, יש כיום כ-4 טיסות יומיות לקייב של כל החברות גם יחד, וכמעט ואין טיסות ליעדים נוספים).

אישור טיסות הצ'רטר, למרות שאין בו כדי להבטיח סופית את ביצוען (שהרי במקרה סגירת שדה התעופה ברור שלא תתבצענה טיסות), הרי שיש בו אולי כדי לתת סימן חיובי נוסף לגבי המצב בכללו.

סיכום:

כלפי חוץ לפחות, הסימנים המגיעים מישראל חיוביים; מה תעשה אוקראינה לא ידוע, למרות שההערכות הכי פסימיות הן (נכון לעכשיו) כי רק למחוסנים תינתן אפשרות הכניסה.

מעל הכל, על התקוות הגדולות מעיקה עובדה אחת פשוטה: לאור ההתנהגות של שני הצדדים בשנה שעברה, קשה מאוד לאנ"ש לתת אמון בדבריהם, וממילא רבים מאוד מעדיפים להקדים את נסיעתם לאומן, על מנת לוודא שיהיו כאן בכל מקרה.

אלא שמובן מאליו שפתרון זה – נסיעה מוקדמת – אינו מעשי לכל אדם, הן מסיבות גשמיות (לעזוב את הבית כה מוקדם; לעזוב מקום לימודים או להבדיל מקום עבודה בארץ, והעלויות הכלכליות של נסיעה מוקדמת) ובעיקר – מסיבות רוחניות שאין טעם לפורטם.

כך שבסופו של דבר, הסיכום האמיתי הוא: קראו עצרה, קרעו שמים בתפילתכם למען קיום הקיבוץ הקדוש.