ברסלב נייעס
  • חדשות
    • חדשות
    • חדשות אומן
    • תעופה
    • זכרונם לברכה
    • ברוך דיין האמת
  • בחצרות אנ"ש
    • קהילות ברסלב
    • מוסדות וארגונים
    • כינוסים ומעמדים
    • רבני ברסלב
  • אומן
    • חדשות אומן
    • מידע אומן
    • אומן ראש השנה
    • איחוד ברסלב
    • מזג האוויר באומן
  • תורת ברסלב
    • מאמרים
    • שיעורים
    • התורה הזמנית
    • הכרוז היומי
    • מועדי ישראל
    • הפצת ספרים
  • גליונות וקונטרסים
    • אבקשה
    • טעם זקנים
    • מימי הנחל
    • שיח שרפי קודש
    • עלונים וקבצים להורדה
    • הודעות, מודעות ותמונות מיוחדות
  • גלריות
    • תמונות
    • וידיאו
    • שיעורים להאזנה
    • מוזיקה
    • נוסטלגיה
  • חדשות
    • חדשות
    • חדשות אומן
    • תעופה
    • זכרונם לברכה
    • ברוך דיין האמת
  • בחצרות אנ"ש
    • קהילות ברסלב
    • מוסדות וארגונים
    • כינוסים ומעמדים
    • רבני ברסלב
  • אומן
    • חדשות אומן
    • מידע אומן
    • אומן ראש השנה
    • איחוד ברסלב
    • מזג האוויר באומן
  • תורת ברסלב
    • מאמרים
    • שיעורים
    • התורה הזמנית
    • הכרוז היומי
    • מועדי ישראל
    • הפצת ספרים
  • גליונות וקונטרסים
    • אבקשה
    • טעם זקנים
    • מימי הנחל
    • שיח שרפי קודש
    • עלונים וקבצים להורדה
    • הודעות, מודעות ותמונות מיוחדות
  • גלריות
    • תמונות
    • וידיאו
    • שיעורים להאזנה
    • מוזיקה
    • נוסטלגיה
ברסלב נייעס
  • חדשות
    • חדשות
    • חדשות אומן
    • תעופה
    • זכרונם לברכה
    • ברוך דיין האמת
  • בחצרות אנ"ש
    • קהילות ברסלב
    • מוסדות וארגונים
    • כינוסים ומעמדים
    • רבני ברסלב
  • אומן
    • חדשות אומן
    • מידע אומן
    • אומן ראש השנה
    • איחוד ברסלב
    • מזג האוויר באומן
  • תורת ברסלב
    • מאמרים
    • שיעורים
    • התורה הזמנית
    • הכרוז היומי
    • מועדי ישראל
    • הפצת ספרים
  • גליונות וקונטרסים
    • אבקשה
    • טעם זקנים
    • מימי הנחל
    • שיח שרפי קודש
    • עלונים וקבצים להורדה
    • הודעות, מודעות ותמונות מיוחדות
  • גלריות
    • תמונות
    • וידיאו
    • שיעורים להאזנה
    • מוזיקה
    • נוסטלגיה
  • חדשות
    • חדשות
    • חדשות אומן
    • תעופה
    • זכרונם לברכה
    • ברוך דיין האמת
  • בחצרות אנ"ש
    • קהילות ברסלב
    • מוסדות וארגונים
    • כינוסים ומעמדים
    • רבני ברסלב
  • אומן
    • חדשות אומן
    • מידע אומן
    • אומן ראש השנה
    • איחוד ברסלב
    • מזג האוויר באומן
  • תורת ברסלב
    • מאמרים
    • שיעורים
    • התורה הזמנית
    • הכרוז היומי
    • מועדי ישראל
    • הפצת ספרים
  • גליונות וקונטרסים
    • אבקשה
    • טעם זקנים
    • מימי הנחל
    • שיח שרפי קודש
    • עלונים וקבצים להורדה
    • הודעות, מודעות ותמונות מיוחדות
  • גלריות
    • תמונות
    • וידיאו
    • שיעורים להאזנה
    • מוזיקה
    • נוסטלגיה
ראשי » חדשות » 'מִן הַחַי' • עבודת ימי השובבי"ם הקדושים

'מִן הַחַי' • עבודת ימי השובבי"ם הקדושים

ברסלב נייעס ט״ו בטבת תשפ״ו 14:32 תגובה אחת

חדשות ברסלב » מנהגי ברסלב » מועדים וזמנים » חומרים על שובבי"ם •  • מנהג אנ"ש שלא לאכול באחד מימי השבוע בימי השובבי"ם 'דבר מן החי', ולהרבות באמירת תהילים | עבודת ימי השובבי"ם הקדושים:


תענית 'דבר מן החי' אינה נזכרת בספרי רבינו הקדוש ואף לא בספרי מוהרנ"ת בקשר לימי השובבי"ם, אלא כתענית כללית המיועדת לכל הרוצה להתקרב להשם יתברך, בכל זמן ועידן. אלא שהיו מאנ"ש שנהגו בה בימי השובבי"ם.

ובכן, בתחילה נזכיר את מקור ענין התענית 'דבר מן החי' בספרי רבינו:

בשיחות הר"ן (שיחה קפ"ה) בשיחה הידועה, בה מפרט מוהרנ"ת את ההנהגות הפרטיות והכלליות שנתן רבינו הקדוש לאנשיו מובא כי אחת ההנהגות הייתה: "וְצִוָּה לְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ נְעוֹרִים לַיְלָה אַחַת בְּשָׁבוּעַ, וְשֶׁלֹא יֹאכְלוּ מֵעֵת לְעֵת אֶחָד בְּשָׁבוּעַ דָּבָר מִן הַחַי" (שיחות הר"ן, קפה).

בין האנשים שקיבלו מרבינו הנהגה מיוחדת זו, היה גם מוהרנ"ת עצמו וכפי שמסופר בספר 'אבניה ברזל' על ימי ההתקרבות הראשונים: "ובעשרת ימי תשובה נתן לו רבינו ז"ל הנהגות לפי שורש נשמתו, ח"י פרקים משניות בכל יום, ומעת לעת בשבוע לא יאכל דבר מן החי, ויהיה ניעור פעם אחת שני ימים ולילה אחד רצופים" (אבניה ברזל, התקרבות מוהרנ"ת לאדמו"ר זצוק"ל, ט).

הרי לנו שהייתה זו הנהגה מיוחדת, אותה נתן רבינו "לכמה אנשים" – משך כל ימות השנה, וביניהם לגאון עוזינו מוהרנ"ת, שבכל שבוע ושבוע – יבחרו להם יממה אחת בה הם לא אוכלים שום 'דבר מן החי'; מוצרי חלב, דגים, בשר, ביצים וכיו"ב.

עבודת ימי השובבי"ם:

ועתה נעבור לבאר בקצרה את עבודת ימי השובבי"ם הקדושים:

עבודת ימי השובבי׳׳ם, כפי שהם נזכרים בכתבי האריז׳׳ל וספרי הפוסקים, היא בעיקר: תענית!

האריז׳׳ל כותב בשער רוח הקודש: "ענין השובבי״ם הנודעים. ר״ל שיש מנהג קדום בכל ישראל להתענות מ' יום רצופים, שיש מן יום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצוה. ונתנו סימן בהם 'שובו בנים שובבים' ר"ת ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים. והנה עיקר התענית בהם במ' ימים אלו לא נתקנו אלא על עוון הקרי, וימים אלו מסוגלים להתענות בהם על הקרי יותר מכל ימות השנה", עכ"ל. הרי שלא נזכר בדבריו שום 'ענין' אחר, בקשר לימי השובבי׳׳ם, אלא רק עניין ה"תענית".

מן הענין לציין שגם ה"מגיד" שנשלח ממרומים ללמד את מרן הבית יוסף, אמר לו בליל ט"ו בשבט: "והנה אמרת להתענות בשבועות הללו של שובבי׳׳ם … כי האמת שהתענית בשבועות אלו הוא חשוב ומקובל ומרוצה מאוד" (מגיד מישרים, פרשת בשלח).

כך גם בדברי הפוסקים (הלבוש, אליה רבה, מגן אברהם, ועוד) אין נזכר בעניין ימי השובבים אלא רק ענין ה״תענית" (הם מזכירים שהמנהג לצום רק בימי חמישי). כך כותב לדוגמא המגן אברהם בתחילת סימן תרפ"ה: "יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום ה' מפרשת שובבי״ם ת"ת, וי"א גם פרשת ויקהל ופקודי ואומרים שומר ישראל וכו'".

כמו כן, יש רמז בדברי הפוסקים, על כך שבימי התענית שבשובבי׳׳ם מרבים גם באמירת סליחות (עיין בפמ"ג סימן תרפ"ה, וכן בסימן תקס"ו במשב"ז סעיף הי).

ואכן, בליקוטי הלכות – בפעם היחידה בה מזכיר מוהרנ׳׳ת את השובבי׳׳ם, הוא מזכיר ב' דברים אלו: התענית וריבוי הסליחות והתפילות. וזה לשונו: וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹבָבִי"ם שֶׁבָּהֶם נוֹהֲגִים הַכְּשֵׁרִים לְהִתְעַנּוֹת וְלִצְעֹק לַה' יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלּוֹת וּסְלִיחוֹת, כִּי בְּאֵלּוּ הַיָּמִים קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּעִנְיַן גָּלוּת מִצְרַיִם וּגְאֻלָּתָם שֶׁהָיָה עַל יְדֵי צְעָקָה כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ כֵן צְרִיכִין עַתָּה בַּגָּלוּת הַזֶּה כַּנַּ"ל. (ליקוטי הלכות, גילוח ה, ח). [ואף ידוע שמוהרנ׳׳ת היה מוסיף שיעור מיוחד באמירת תהילים בימי השובבי׳׳ם, וכן נהגו אנ"ש אחריו, ואכמ"ל].

ולגבי הסליחות מובא כי "באומן עצמה לא נהגו לומר סליחות בשובבי׳׳ם" (שיש"ק ד, רה). אלא נהגו בתענית, יום אחד בשבוע, כשרובם מתענים ביום שישי, ואינם משלימים את התענית אלא טועמים דבר-מה בסוף היום (שם, רד).

בארץ ישראל הנהיגו גדולי אנ"ש, בבית הכנסת הגדול שבעיה"ק ירושלים תובב"א ה'שול' שבשכונת מאה שערים, לומר 'סליחות' מדי שבוע.

וכן המליץ הגה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל גם לאנ"ש בעיר בני ברק לאמץ להם מנהג יקר זה, ולהקדים לבוא לביהכנ׳׳ס עשרים דקות לפני התפילה, ולומר סליחות בימי חמישי של ימי השובבי׳׳ם (טעם זקנים, קונטרס ל).

[מלבד התעניות והסליחות, ימי השובבי׳׳ם התקבלו כימים המסוגלים לתשובה, בפרט בענייני קדושה וטהרה. וכמו שכתב בספר ברכי יוסף וז"ל: "ובימים אלו הוא תיקון גדול לקדש עצמו במותר לו" (ברכי יוסף, או"ח סימן תרפה).

ו׳׳כשאנו עומדים עתה בששת שבועות התשובה של ימי ה'שובבי"ם', בוודאי משתדל כל אחד שתהיה לו שייכות כלשהי לתשובה, להשתנות לטובה בכל ענייניו, ללמוד יותר ולהתפלל יותר ולמעט בצרכים גשמיים" (דיבורי אמונה חיב, שיחה כא).

אמירת תהלים

רבינו הקדוש אומר בספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' תורה ע"ג תניינא: "מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה".

ובהמשך כותב רבינו הקדוש: וְזֶהוּ, "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ" (שמות א', א') – סוֹפֵי־תֵבוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת תְּהִלִּים וְאוֹתִיּוֹת תְּשׁוּבָה. כִּי עַל־יְדֵי תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְכוּ'. כִּי מ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הֵם בְּחִינַת מ"ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה, לְהִזְדַּכֵּךְ שָׁם כַּנַּ"ל".

רבינו מסיים שם את התורה במילים: "וְעַל־כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לַעֲסֹק תָּמִיד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי תְּהִלִּים הוּא הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בּוֹ".

ומי לנו גדול כמוהרנ"ת זיע"א שבימי השובבי"ם הקדושים היה רגיל לומר תהלים יותר מהקביעות שהיה לו בכל יום, ובודאי שאנו צריכים לקיים זאת בפשיטות ובתמימות.

בקיצור השל"ה כתוב שצריך לסיים בכל שבוע את ספר התהלים. רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל סיפר, שחמיו הרה"ק רבי אהרן קיבליטשער זצ"ל היה אומר פעמיים את כל התהלים בכל שבוע, ועוד פעם את כל התהלים ביום השבת. הרב מטשערין כתב על תורה ו' (ליקו"מ ח"א) שבשבת נוהגים לומר הרבה תהלים, שכן תשובה ושבת הם בחינה אחת.

מן החי:

להימנע מאכילת 'דבר מן החי' יום אחד בשבוע בימי השובבי"ם:

היות שבימי השובבי"ם הק" ישנה מעלה מיוחדת בעבודת התעניות, ו"התענית בשבועות אלו הוא חשוב ומקובל ומרוצה מאד" (כאמור מלשון המגיד מישרים). והיות שמאידך, אין כוחנו להתענות כבימי קדם, וגם ידוע שרבינו הקדוש לא הוליך אותנו בדרך של תעניות אלא בעיקר בדרך של ריבוי תפילות ותחנונים. לכן, בחרו להם אנ"ש סוג של 'תענית' שאין בה קושי מיוחד, שתשמש להם כתחליף לתעניות שובבי"ם, ובעיקר: כתזכורת לעבודת התשובה!

שכן, גם אותם מאנ"ש שהיו מתענים ממש בימי השובבי"ם, היו מדגישים: "הנהגות אלו הם רק זכרון בעלמא שצריך לעשות תשובה, ואין זו התשובה בעצמה. כי התשובה בעצמה זו התשובה האמתית, כל אחד ותשובתו"… (שיש"ק ד, ר).

ולכן, גם מי שאינו יכול להתענות ממש, 'חוטף' ככל האפשר, ומשתדל לפרוש כפי יכולתו מתענוגי העולם הזה. כשאחד הדרכים הקלות והפשוטות ביותר, היא: להימנע מאכילת 'דבר מן החי'. מצד אחד, יש בה סוג של סיגוף, ואף סוד יש בדבר כפי שמובן מכך שהייתה אחת ההנהגות שנתן רבינו לכמה מאנשיו. ומאידך, אין בה נזק לגוף וגם לא הפרעה לעבודת ה' במשך היום.

חלק מהמאמר מעלון 'קרני אור' – וחן חן להם

ברסלב דבר מן החי מאמרים מנהגי ברסלב שובבי"ם תהילים

תגובה אחת

  1. י Reply י״ז בטבת תשפ״ב בשעה 12:50

    תודה על הכתבה
    אשריכם!
    שנזכה לחזור בתשובה ולהתקרב לרבינו!

השארת תגובה

ביטול

  • געוואלד, יידן, זייט אייך נישט מייאש! אין שום יאוש בעולם כלל
  • יש ענין שנתהפך הכל לטובה
  • בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים מְאֹד וּרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ חִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד בִּבְחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁנָּפַל מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁשָּׁם בִּמְקוֹמוֹ דַּיְקָא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר
  • צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. וְאִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עִם הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת, וְיֹאחַז אֶת עַצְמוֹ עַתָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם
  • וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר - שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
  • אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
  • מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו
  • בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ
  • טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו ... עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת, כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו
  • אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וּכְשֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים עַל־יְדֵי זֶה עַל פִּי רֹב יִזְכֶּה, שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב כָּרָאוּי
קיבוץ תשפ"ז • בשורה: המהפכה החדשנית 'בדרך לאומן' מפה חכמה לנסיעה |↓
אומן ראש השנה

קיבוץ תשפ"ז • בשורה: המהפכה החדשנית 'בדרך לאומן' מפה חכמה לנסיעה |↓

השבוע בברסלב: כותרות, עלונים ומודעות לפרשת 'עקב' תשפ"ו >>>
גליונות וקונטרסים

השבוע בברסלב: כותרות, עלונים ומודעות לפרשת 'עקב' תשפ"ו >>>

כלל חדשות השבוע בחצרות ברסלב: כותרות השבוע ב'ברסלב נייעס' » עלוני ברסלב המובילים » לוח המודעות של ברסלב » לוחות

י"א כסלו • היארצייט של רבי צבי אריה רוזנפלד | ♪
זכרונם לברכה

י"א כסלו • היארצייט של רבי צבי אריה רוזנפלד | ♪

נוסטלגיה » גלריה נוסטלגית » זכרונם לברכה » גדולי אנ"ש » ריאיונות • בשבת הקרובה, י"א כסלו חל היאר-צייט ה-48 של החסיד המופלא הרה"ח רבי צבי אריה רוזנפלד בן

  • מנהיגי ברסלב וגדולי משפעי אנ"ש בשמחת שבע ברכות לבנו של הרב דוקי גרינוולד ז"ל |◄
  • אוקראינה • חריגה מזמן השהות המותר: פקידי ההגירה גרשו מאומן את המהגר ה-50
  • פרשיית מוות אלמקייס: מנהיגי ברסלב במכתב נוקב "עשו כל מה שניתן לעשות להביאו לקבורה באומן תיכף ומיד"
  • פולין • "בְּנֵי בְלִיָּעַל": מכונות תשלום הוצבו בכניסות לבתי עלמין היהודיים
  • שֶׁגְּמָלָנוּ כָּל טוּב: ניסים בהתהפכות משאית מערבל בטון בבניית היכל תפילה
  • הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב: חודשיים לאחר שנהרג, הרב יצחק אלמקייס הי"ד נטמן בלונדון | ◄
  • הרה"ח ר' ברוך דוד אריה גליקמן ז"ל
  • חדש! אתר 'רבינו נחמן' משאב לימוד חינמי בתורת ברסלב | הפרטים
  • שנתיים להסתלקותו: אנ"ש עלו לפקוד את קברו של רבי שמעון שפירא זצוק"ל |◄
  • טרגדיה: האברך ר' אליה ארוך ז"ל נהרג בתאונה והיתומים נשארו לבד
טעם זקנים
לאחר שנת ייסורים: הבחור מרדכי מאיר חשין ז"ל בן ה- 14

לאחר שנת ייסורים: הבחור מרדכי מאיר חשין ז"ל בן ה- 14

ברסלב נייעס ט׳ בכסלו תשפ״ז

בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת • הלילה נפטר בביתו הבחור החשוב מרדכי מאיר חשין ז"ל (14), בנו של הר"ר שמעון חשין שליט"א

פרשת ויצא • הגאון הרב יצחק יוסף: אין תפילה שהולכת לאיבוד |◄

פרשת ויצא • הגאון הרב יצחק יוסף: אין תפילה שהולכת לאיבוד |◄

ברסלב נייעס ט׳ בכסלו תשפ״ז

עולם השיעורים » שיעורים לפרשת השבוע » דקה של חכמה » שיעורי הרב יצחק יוסף (הנכד) • צפו בשיעור מפי הגאון

בקול בוכים: ויקרא שמו בישראל "דוד יהודה" נכד ראשון ע"ש הרב דוקי גרינוולד ע"ה |◄

בקול בוכים: ויקרא שמו בישראל "דוד יהודה" נכד ראשון ע"ש הרב דוקי גרינוולד ע"ה |◄

ברסלב נייעס ח׳ בכסלו תשפ״ז

חדשות ברסלב • שמחה מהולה בכאב: הסבא רבה המשפיע הנודע רבי חיים מנחם קרמר שליט"א מברך ומקריא בקול בוכים "ויקרא

חנוכה • 'ליקוטי הלכות' אויף חנוכה מיט הביאור אויף אידיש |↓

חנוכה • 'ליקוטי הלכות' אויף חנוכה מיט הביאור אויף אידיש |↓

ברסלב נייעס ח׳ בכסלו תשפ״ז

חדשות ברסלב » עולם ההפצה » חומרים לימי החנוכה » קונטרסים וחוברות • אזוי גרייט איר זיך צו די ליכטיגע און

חג בחג • הגאון רבי צבי ליברמנש: הלכות חנוכה #01 |♪

חג בחג • הגאון רבי צבי ליברמנש: הלכות חנוכה #01 |♪

ברסלב נייעס ח׳ בכסלו תשפ״ז

עולם השיעורים » מועדים וזמנים » הלכה ומנהג » הלכות חנוכה » חומרים לימי החנוכה • לקראת ימי החנוכה הממשמשים ובאים:

זכויות יוצרים

מערכת ברסלב נייעס עושה שימוש אך ורק בחומרים שנרכשו על ידה, חומרים ללא זכויות או חומרים חופשיים שנשלחו אליה על ידי הגולשים. כמו"כ משתמשת המערכת בחומרים שאין ידועה זהות בעליהם, על פי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים. במידה ואתם מזהים הפרה של זכויות יוצרים, אנא, לחצו כאן (או מלאו את הטופס משמאל), דווחו לנו בצירוף לינק לחומרים שאתם מזהים בהם הפרה. אנו נבדוק את הדברים ונפעל מיידית לתיקון והסרת החומרים.

אודות ברסלב נייעס

אתר "ברסלב נייעס" קם על מנת להציג חדשות מהנעשה והנשמע בחסידות ברסלב הדוגלת בהנהגה ע"פ התורה ובדרך שהנחיל לנו רביז"ל, ובדגש ללא לשון הרע ורכילות.

חדשות ברסלב, כנסים וכינוסים, אירועים ומידע מועיל בסביבות חסידות ברסלב

האתר עומד תחת פיקוח של ועדת ביקורת

יצירת קשר

ליצירת קשר, לשליחת חדשות, תמונות וכדומה, כתבו לנו למייל (לידיעתכם: לא כל חומר הנשלח יתפרסם):

ברסלב נייעס, b226322@gmail.com

צור קשר
כל הזכויות שמורות לברסלב נייעס
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס