חדשות אוקראינה • האם תוכנית השלום של ארה"ב תשים סוף סוף קץ למלחמה באוקראינה? הבית הלבן מאיץ את מאמצי השלום, אך פערים עמוקים בין הצדדים מצביעים על כך שהסכם שלום עדיין רחוק מאוד.
המהלך האמריקאי: מ-28 ל-19 נקודות
במסגרת מאמציו להביא לסיום המלחמה באוקראינה, ממשל טראמפ חשף לאחרונה, די בהתפעה, "תכנית שלום" שכללה 28 נקודות.
המטרה המוצהרת של התוכנית הייתה להציב מתווה מקיף להסדר ארוך-טווח, לא רק בין רוסיה לאוקראינה אלא גם בין רוסיה לאירופה ובין רוסיה לארה"ב.
עם פרסומה, נתקלה התכנית בתדהמה רבתי באוקראינה ובאירופה ועוררה סערה דיפלומטית כיוון שהיתה כפרו-רוסית באופן כה מובהק, עד כי כונתה "תכנית השלום הרוסית"… היא כללה את כל דרישות המפתח של רוסיה: ויתור אוקראיני על שטחים נרחבים שנכבשו (כולל קרים, וכולל נסיגה אוקראינית משטחי מחוזות דונייצק ולוגנסק שלא נכבשו, ואילו שטחי זפורוז'ה וחרסון, שחלקם כבושים בידי רוסיה – "יהיו נתונים למו"מ" לאחר ההסכם) והכרה אמריקאית בריבונות הרוסית עליהם, איסור על הצטרפות עתידית לנאט"ו כולל שינוי החוקה האוקראינית כך שתכלול את האיסור הזה, והגבלה משמעותית על גודלו ויכולותיו של הצבא האוקראיני. התכנית כללה גם, בצורה אבסורדית משהו, הוראות לאירופה ("מטוסים יוצבו בפולין", "אוקראינה תצטרף לאיחוד", "תוקם קרן משותפת לאירופה ולרוסיה שתעסוק בשיקום אוקראינה".
מי נגד מי בממשל האמריקאי:
על פי פרסומים בכלי תקשורת שונים בעולם, מדובר במאבק פנימי בממשל טראמפ. וויטקוף, המשמש כשליחו האישי של טראמפ, יחד עם סגן הנשיא וואנס, מהווים קואליציה פרו-רוסית, והם מנסים לנטרל את המחנה הפרו-אוקראיני, ששר החוץ רוביו הוא מהבולטים שבו.
על פי דעה זו, מי שהדליף את תכנית 28 הנקודות היה סגן הנשיא או מי מאנשיו, שניסו לסנדל את טראמפ ואת הממשל האמריקאי לתכנית, ולנסות לכפות אותה על אוקראינה בניגוד לרצונה ותוך התעלמות מוחלטת מהאירופאים.
ההתנגדות באוקראינה ואירופה – וההתנגדות מבית:
אלא שכאמור, הפרסום עורר סערה של ממש. בעוד שקייב הרשמית – חוששת מחמת זעמו של טראמפ, שבאופן כללי עד הים לא יצא מגדרו לסייע לאוקראינה בלשון המעטה – חסכה בתגובות, הרי שהתגובה מצד בירות אירופה הייתה נחרצת. גורמים אירופאיים בכירים הגדירו את ההצעה הראשונית כ"תוכנית כניעה", ודרשו כי כל הסדר יכלול ערבויות ביטחון ממשיות, לא יתגמל את רוסיה על תוקפנותה ולא יפגע בריבונות אוקראינה.
גם בארה"ב עצמה עורר ההסכם סערה. סנטורים וחברי קונגרס ממפלגתו של טראמפ יצאו חוצץ נגדה, טענו כי מדובר בהסכם כניעה. מספר חברי קונגרס אף איימו בהתפטרות מהקונגרס (מה שעלול להעניק רוב זמני למפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים) ואחרים טענו כי "טראמפ כושל בטיפולו ברוסיה".
בעקבות הסערה הזו, הודיע הבית הלבן כי התכנית אינה סופית, אלא בסיס למשא ומתן. ואכן, משלחת אמריקאית בראשות שר החוץ יצאה לז'נבה לסדרת פגישות עם משלחת אוקראינית למו"מ על התכנית.
במקביל, נפגשו בכירי האיחוד האירופי בבריסל, בירת האיחוד, לשיחות על העמדה והתגובה האירופית לתכנית האמריקאית, והביעו תמיכה מוחלטת באוקראינה ובריבונותה, וטענו כי כל הסכם צריך לכלול הפסקת הסכסוך על בסיס הקוים הקיימים, שיהוו בסיס למו"מ סופי.
את העמדה המקובלת באירופה הביע בין היתר נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שבראיון אמר כי ברור שפוטין הוא המכשול לשלום, וכי יש להכיר בכך. "שכנענו את הנשיא זלנסקי להסכים להפסקת אש בקוים הנוכחיים, והוא הסכים – אולם הנשיא פוטין סירב. פוטין מנסה רק להרוויח זמן על מנת להמנע מסנקציות משניות, אבל הוא אינו רוצה שלום", אמר מקרון.
תוכנית 19 הנקודות המעודכנת:
בעקבות ההתייעצויות, ולאחר כמה ימי מו"מ, התוכנית צומצמה ורוככה. היא כוללת 19 סעיפים בגרסתה החדשה. התכנית לא פורסמה, אולם בין הסעיפים שדווח כי הוסרו או שונו בגרסה זו נכללו הסרת פרשות החנינה עבור פשעים שנעשו במהלך המלחמה, ביטול האיסור המוחלט על אוקראינה להצטרף לנאט"ו בעתיד, וריכוך משמעותי – או ביטול – של ההגבלות על גודלו של הצבא האוקראיני. על פי דיווחים, קייב הסכימה עקרונית לדון במסגרת זו, אך לא חתמה עליה.
דוברת הבית הלבן הודיעה: "במהלך השבוע האחרון, ארצות הברית השיגה התקדמות עצומה לעבר הסכם שלום על ידי הבאת אוקראינה ורוסיה לשולחן המשא-ומתן."
היא הודתה כי אין מדובר בהסכם וכי עדיין נותרו פרטים לא סגורים, אולם טענה כי הם אינם בלתי פתירים.
עמדות הקיצון והקיפאון המדיני:
על אף הריכוך בתוכנית, עתידה אינו ברור, עקב התעקשות שני הצדדים על עמדות שאינן מתיישבות זו עם זו.
הפערים בין הצדדים
עבור הקרמלין, הכרה בסיפוח קרים ומחוזות דונייצק ולוגנסק היא דרישת יסוד שאין עליה עוררין (ובעוד הרוסים לא הסכימו עד היום לסגת אפילו מחלי מחוזות זפורוז'ה וחרסון הכבושים בידיהם). גורמים רוסיים הבהירו כי לא יחתמו על הסכם שלא יעגן את השליטה הרוסית בטריטוריות אלה. עד היום רוסיה התעקשה גם על הדרישה לנייטרליות של אוקראינה, ואף סירבה – לאורך כל הדרך – להכיר בלגטימיות של הממשל האוקראיני.
מאידך, קייב אינה מוכנה לוותר רשמית על ריבונותה על אף שטח, אינה מוכנה לקבל הגבלות משמעותיות על צבאה והיא דורשת ערבויות ביטחוניות חזקות ומשמעותיות שיחייבו תגובה בינלאומית במקרה של הפרת הסכם, בסגנון סעיף 5 לאמנת נאט"ו.
לסיכום:
הצהרות של גורמים אמריקאים על "התקדמות מדהימה" אינן בהכרח משקפות הסכמה מהותית, אלא משמשות ככלי פוליטי: מטרתן להפעיל לחץ על הצדדים להגיע להסכם ולשמר את המומנטום הדיפלומטי הדרוש לוושינגטון, ולרכך את הביקורת הפנים אמריקאית על התכנית המקורית.
שכן בפועל, למרות שעדיין לא ידוע רשמית מה כוללת תכנית 19 הנקודות העדכנית, הרי שכל עוד רוסיה ממשיכה להחזיק בדרישותיה הבלתי-מתפשרות להכרה בסיפוח טריטוריאלי ובהגבלות נוספות הנוגעות לעצם ריבונותה של אוקראינה, הרי שלמרות שלל דיבורים והצהרות דרמטיות, הסכם בין הצדדים עדיין רחוק מאוד למרבה הצער.
חשיפה שעלולה לשנות: נחשפה הקלטה שלסטיב ויטקופף מדריך את פוטין איך לשכתב את ההסכם כרצונו
שיחת הטלפון שנחשפה: יועץ־העל של טראמפ תדרך את הקרמלין איך להתחנף לנשיא – בעיצומם של מגעי שלום באוקראינה
הקלטה שהודלפה חושפת: סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של טראמפ, שוחח עם היועץ הבכיר של פוטין והסביר לו איך לפתוח שיחה בנימה מחמיאה כדי להשיג את הנשיא האמריקני לטובת יוזמת שלום. ההדרכה כללה רמזים על ויתורי שטח באוקראינה והצעות למבנה "תוכנית שלום" בסגנון תוכנית עזה. הבית הלבן, מוסקבה וקייב, כולם נכנסו לסחרור דיפלומטי.
שיחת טלפון בת חמש דקות, בין שליחו המיוחד של טראמפ סטיב ויטקוף לבין יורי אושאקוב, יועצו הבכיר לענייני חוץ של ולדימיר פוטין, הפכה לשיחת היום בוושינגטון ובמוסקבה, לאחר שנחשפה בידי בלומברג.
לפי התמלול, ויטקוף לא רק דן עם אושאקוב בקידום שיחה ישירה בין טראמפ לפוטין, אלא תדרך אותו כיצד לדבר עם הנשיא האמריקני כדי לזכות באוזן קשבת.
וכך נשמעו הדברים: “אני הייתי פותח בברכה לנשיא על הישגיו… שאתה מכבד אותו כאיש של שלום, ושאתה שמח לראות את ההתקדמות,” אמר ויטקוף לרוסי.
אושאקוב השיב מיד: “אני מסכים איתך. הוא יברך, הוא יאמר שמר טראמפ הוא אדם של שלום… הוא יאמר את זה.”
זהו רגע נדיר שבו יועץ בכיר בבית הלבן לשעבר נשמע מדריך את הקרמלין כיצד להתחנף לנשיא ארה"ב.
לפי ההקלטה, ויטקוף גם רמז כיצד תיראה הפשרה העתידית: “אני יודע מה יידרש כדי להגיע להסכם: דונייצק, ואולי חילופי שטחים.”
אלא שהוא מיהר להוסיף: “בואו נדבר יותר בצורה אופטימית… אני חושב שנגיע להסכם.”
ויטקוף, שהוביל את "תוכנית ה־20 סעיפים" לרגיעה בעזה, הציע לרוסים מודל דומה: “בנינו תוכנית של 20 סעיפים לשלום. אולי נעשה אותה איתכם.”
השיחה התקיימה ימים ספורים לפני ביקורו של נשיא אוקראינה זלנסקי בבית הלבן ובמקביל ללחץ רוסי לקדם שיחה מוקדמת בין פוטין לטראמפ.
ויטקוף אמר לרוסים באופן ישיר: “אני חושב שצריך את השיחה בין הבוסים לפני הפגישה עם זלנסקי.”
למרות שלא שמע עדיין את ההקלטה, טראמפ אמר לכתבים: “זה מו״מ סטנדרטי. צריך למכור את זה לאוקראינה, צריך למכור לרוסיה. ככה עושים עסקה.” הנשיא הוסיף שהוא מניח שויטקוף דיבר באותו אופן גם עם האוקראינים.
לפי הדיווח, גישתו של ויטקוף תורגמה ישירות לתוכנית השלום השנויה במחלוקת של טראמפ:
• דרישת אוקראינה לוותר על כל אזור דונבס
• צמצום צבא אוקראינה בשליש
• ויתור מלא על הצטרפות לנאט"ו
לאחר ביקורת קשה מוושינגטון וקייב, התוכנית צומצמה ל־19 סעיפים, והסעיף הדרמטי של ויתור על שטחים שעדיין לא נכבשו, הוסר.
עם זאת, לפי מקורות, רוסיה תדחה גם את הנוסח המעודכן, והמלחמה צפויה להימשך לפחות עד סוף השנה הלועזית.