ד' פרשיות • שבת החודש: ר' מנחם והר"ר שמחה ב'שיחת החברים' משוחחים על פרשת שבת החודש ועל חודש ניסן, ובעיר מה כבר יכול לעזור לי 'שבת החודש'||| מאמר מיוחד | מצורף גם להורדה ולהדפסה:
שיחת חברים מופלאה של שניים מאנ"ש ר' מנחם והר"ר שמחה המבררים בעין אמת בראי תורת ברסלב; מה יתן לנו שבת החודש| מתוך העלון המיוחד 'לבבי' גליון י"ד פרשת תזריע תשפ"ב, העלון מצורף אחר המאמר להורדה ולהדפסה:
השבוע יקראו בשבת את פרשת 'החודש' הפרשה הרביעית והאחרונה מארבעת הפרשיות הנקראות בחודש אדר. פרשה זו נקראת מדי שנה בשבת בה מברכים את חודש ניסן (ובשנה בה חל ראש חודש ניסן בשבת יקראו אותה בשבת זו). בפרשה זו מסופר על ציווי הקב"ה למשה לקדש את החודש : "החודש הזה (ניסן) לכם ראש חודשים". וזאת כדי לזרז את העם לקדש את יום 'ראש חודש'. זירוז זה מיוחד לחודש ניסן יותר משאר החודשים וזאת משום שהוא החודש הראשון לחודשי ישראל.
פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ – הִתְחַדְּשׁוּת!
מאת: הר"ר שמחה מלבבי // מה יעזור לי שבת החודש
החַדֶֹשׁ הזַּהֶ לכָםֶ ראֹשׁ חדֳָשִׁים!
הר"ר שמחה: מזל טוב, ר' מנחם!
ר' מנחם: מה קרה? לרגל איזה שמחה אתה נותן לי מזל טוב?
הר"ר שמחה: לרגל הולדתך!
ר' מנחם: כנראה התבלבלת בין ניסן לאלול, יום ההולדת שלי הוא בעוד יותר מחצי שנה.
הר"ר שמחה: לא התבלבלתי. אני זוכר היטב את יום הולדתך המקורי, ואני אף מקפיד לקנות לך מדי שנה איזה מתנה קטנה ליום זה, כאות ידידות, כידוע לך. אלא שהפעם איחלתי לך מזל טוב, לרגל הולדתך כעת ממש מחדש! וכפי שכבר אמר רבינו: "ווען מ'דערמאנט זיך אין מיר, איז מען כקטן שנולד! [= בכל פעם שנזכרים בי, נעשים כקטן שנולד מחדש]" (שיש"ק ב, יז).
כשבאת הֵנָּה, לדבר יחד מדיבורי רבינו הקדוש, נַעֲשֵׂיתָ כתינוק שנולד!
ר' מנחם: אמן כן יהי רצון. הלוואי שאכן אתחדש מחדש לגמרי. בינתיים אני מרגיש כזקן ב'מושב זקנים'…
הר"ר שמחה: וואס איז מיט דיר, ר' מנחם?! הרי רבינו הזהיר אותנו באזהרה גדולה: "אלט טאר מען ניט זיין! = אסור להיות זקן!".
ר' מנחם: אכן 'אסור', אבל למעשה מתגברת עלי הזקנה בהתגברות גדול. על אף שאני אברך צעיר יחסית, אעפ"כ אני מרגיש לפעמים ברוחי כזקן מופלג. איבדתי הרבה מהפרישקייט [=הירענון] שלי.
הר"ר שמחה: נו, איז דאך ממש א נס אז ס'קומט א שבת [= זהו ממש נס שמגיע שבת} "פרשת החודש", ולאחריו חודש ניסן אשר כל כולו קדוש בקדושת 'ראש חודש'… איין שטיק התחדשות! התחדשות בומבסטית!
וכלשון מוהרנ"ת: "בשביל זה נקרא 'ראש חודש' על שם התחדשות, כי היצר הרע נקרא מלך 'זקן' וכסיל, כי זה כלל ההתרחקות מה' יתברך רחמנא ליצלן של כל אחד ואחד מגדול ועד קטן, העיקר הוא על ידי זקנה דסטרא אחרא, מה שנדמה לכל אחד כאילו הכל מתנהג כסדר והוא כבר זקן בדרכיו ואי אפשר לו לשוב מהם, כמו שכתוב 'לא יאמין שוב מני חושך'. והכל על ידי שמפיל עליו זקנה המלך זקן וכסיל, שהוא היצר הרע" (ליקוטי הלכות, ראש חודש ו, יז).
ר' מנחם: רבי שמחה, אם לא היית חבר טוב שלי, הייתי אומר לך בהתפעלות: "פשש… פשש… מורא'דיג!". אבל מאחר שאתה חבר טוב אמיתי, אני מעיז לספר לך את האמת, שלמעשה איני יודע איך להשתמש עם הדיבורים שאמרת לי… המלך זקן וכסיל מזקין ומייבש אותי לגמרי.
הר"ר שמחה: נו, וכי לחינם זכית להתקרב לרבינו ולהיות ברסלב'ר חסיד?! אכן מפני כך אנחנו ברסלב'ר חסידים, ומשתדלים בכל עוז ותעצומות להתקשר בקשר אמיץ ופנימי לנשמת רבינו הקדוש ולתורתו הק'. שכן, הכח היחיד שלנו להתחדש באמת, הוא רק על ידי רבינו הקדוש! וכפי שממשיך שם מוהרנ"ת וכותב:
"ועל כן כל התיקון על ידי הצדיקים החכמים אמתיים המתחדשים כנשר … הצדיקים הגדולים המתחדשים בכל יום ומתחילין מחדש בכל עת, והם ממשיכין עלינו חסדים חדשים בכל יום ובכל עת, ומבטלין הזקנה דסטרא אחרא שמשם כל כח היצר הרע.
וכל זה בחינת קדושת ראש חודש שנקרא 'ראש חודש' על שם ההתחדשות של ישראל, וכמו שאומרים בברכת הלבנה 'וללבנה אמר שתתחדש' וכו' 'שהם עתידים להתחדש כמותה' וכו'. ועל כן שורש התשובה הוא ראש חודש, כי עיקר התשובה על ידי ההתחדשות.
אבל כל זה אי אפשר לזכות כי אם בכח הצדיקים הגדולים המתחדשים בכל עת … כי רק הם יודעים סוד העיבור, לעבר שנים ולקבוע חדשים, ולהמשיך קדושת ראש חודש בזמנו ובעתו, באופן שיזכו ישראל להתחדש על ידי זה ולשוב בתשובה שלימה, שזה העיקר" (ליקוטי הלכות, שם).
הרי גם ב"קידוש החודש", אשר עליה אנו קוראים בפרשת החודש – לא היה בכוחו של כל יהודי בפני עצמו לקדש את החודש, אלא הדבר היה מסור בידם של החכמים, והם אלו שקבעו את זמן חידוש וקידוש החודש, כשכולם מכריזים אחריהם: "מקודש מקודש".
וכך גם בימינו; אנחנו בעצמנו אכן אין לנו את הכח להתחדש. מצד עצמנו מתגברת עלינו זקנה נוראה ואיומה. אך יש צדיקים אמיתיים, שיכולים לחדש אותנו לגמרי. וזהו אכן כל עניינו של רבינו הקדוש – לחדש גם את הנשמות הזקנות והמיובשות ביותר!
וכפי שכותב מוהרנ"ת במכתבו לאנ"ש:
"והעיקר שתזהרו לקיים מה שהזהיר [רבינו הקדוש] מאד שאסור להיות זקן, והרים קולו הקדוש וקרא בקול גדול ואמר: אלט טאר מען ניט זיין! וכבר הזהירו רבותינו ז"ל על זה כמה פעמים, ואמרו 'בכל יום יהיה בעיניך כחדשים', וכן אמרו 'בכל יום יהיה דומה בעיניך כאילו היום נכנסת עמו בברית', וכן הרבה.
אך ביותר ויותר הזהיר אדונינו מורינו ורבינו זכרונו לברכה על זה, כי כל עִנְיָנוֹ הוא בחינת התחדשות נפלא ונורא מאד מאד! שיכול להרים ולחדש הנפשות שירדו ונפלו מאלפים שנה וכמה גלגולים עברו עליהם וכו'. ואני יודע ומאמין באמת שאדונינו מורינו ורבינו יודע היטב בכלליות ובפרטיות כל מה שנעשה עם כל הנפשות בכל דור ודור, מיום ברוא אלקים אדם על הארץ עד הנה ועד הסוף האחרון, ויודע כל התיקונים של כל אחד ואחד. וכל הידיעות הללו הם אצלו דבר קטן, כי השיג השגות אלקות שאי אפשר לתפוס במחשבה כלל" (עלים לתרופה, מכתב מיום ג' יתרו תר"ב).
טייערער ר' מנחם, דו קענסט זיך טאקע נישט באנייען, אבער דער הייליגער רעבע קען דיר אינגאנצן באנייען! [=ר' מנחם היקר אתה באמת לא יכול להתחדש, אבל רבינו הקדוש כן יכול לחדש אותך לגמרי!].
ר' מנחם: אני חייב להודות לך, שאני רואה את זה בחוש, שכשאני מקשר את עצמי מחדש לרבינו, ולומד את תורותיו, ועל אחת כמה וכמה כשאני עושה מהם תפילה ואומר איזה שעה-שעתיים 'ליקוטי תפילות' – אני מרגיש רוח נפלאה של התחדשות. אני נכנס זקן ויוצא צעיר…
הר"ר שמחה: אכן, זוהי המציאות, שככל שהאדם מתקרב לרבינו הקדוש ותלמידו מוהרנ"ת – הבקיאים בסוד העיבור וקידוש החודש – ושוקד על דלתי ספריהם, הוא מתחדש לגמרי. וכשהוא מתמיד בכך יום אחר יום, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה, הרי הוא מתחדש כל כך עד שמשתנים פניו לגמרי. וכפי שהעיד רבינו הקדוש בעצמו ואמר: "כמה צלם אלקים היו מונחים ברפש, שאני הוצאתים מהרפש. כי נראה בחוש שהמתקרבים אלי נשתנה פניהם, ובא עליהם פנים של יהודי בחינת צלם אלקים!" (חיי מוהר"ן, שי).
ר' מנחם: אוי, אתה מעורר בי מחדש את החשק לשקוד על דלתי רבינו בכל כוחי.
הר"ר שמחה: אמן ואמן. והזמן גרמא, שכן לא רק "פרשת החודש" וחודש ניסן הוא זמן של התחדשות, אלא גם חג הפסח הממשמש ובא, הוא עיקר זמן התחדשות המוחין.
וכפי שכותב מוהרנ"ת לבנו:
"עתה ממשמשין ובאין ימי פסח חדש אשר לא היה מעולם, כי בודאי יתתקנו עתה תיקונים מחדש אשר לא היו מעולם. ואם מעשינו אינם עולים יפה, השם יתברך עושה את שלו וחסדי ה' כי לא תמנו וכו', חדשים לבקרים רבה אמונתך. בפרט בפסח שהוא ראש לרגלים, שבהם עיקר התחדשות המוחין לכל אחד מישראל מגדול ועד קטן!
והעיקר להחוסים בצל נקודת האמת, אשר כל עסקו לעורר ולחדש שכלנו ומוחנו. ויש בלבי עתה הרבה לדבר בזה, אך אי אפשר על פני השדה. והעיקר להאמין בכל זה, שבוודאי יתחדשו חסדים נפלאים בחג הפסח הזה הבא עלינו לטובה, כי בכל יום מתחדשים החסדים, מכל שכן בפסח! שבו יצאנו ממצרים בנפלאות עצומות, ואז נתחדשו כל מעשה בראשית, וכן נעשה בכל שנה ושנה נפלאות ונוראות מחדש. כי בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא וכו'" (עלים לתרופה, מכתב מיום י"א ניסן תקצ"ז).
ר' מנחם: "פסח" גימטריא "נחמן"…
הר"ר שמחה: זה לא רק גימטריא, אלא זו מציאות ממש ש"פסח" הוא "נחמן"… דער הייליגער רבי מוציא אותנו מהמיצרים של הזקנה והעבדות הנוראה, ומחדש כנשר נעורינו!
יהי רצון שאכן יהיה לנו "פסח חדש אשר לא היה מעולם", וגם רבי "נחמן חדש אשר לא היה מעולם", שנכיר את הרבי מחדש… לעשות מהתורות תפילות תפילה לזכות – לחדש כנשר נעורי…:
יעשה מהתורות תפילות:
תפילה לזכות להתחדש – לְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרַי:
וּתְרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אֶפֹּל לִידֵי זִקְנָה לְעוֹלָם, שֶׁלֹּא תִּהְֶיה עֲבוֹדָתְךָ זְקֵנָה וִישָׁנָה אֶצְלִי לְעוֹלָם, רַק אֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ עַצְמִי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרַי לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְתַצִּילֵנִי מִזִּקְנָה דְסִטְרָא אַחֲרָא תָמִיד. "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי". וְאֶזְכֶּה לְקֵַיּם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק: "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְֵייתָ לְעָם", שִֶׁיּהְֶיה דוֹמֶה בְעֵינַי בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ בִּבְרִית, כְּאִלּוּ הִתְחַלְתִּי הַיּוֹם לִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם", 'בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים'. (ליקוטי תפילות ח"ב, כג).
לקריאה להורדה ולהדפסה • |☜ הקש כאן
יש כח! תודה על החיזוקים