האזינו • הגה"ח רבי נחמן בורשטיין זצ"ל מגולל ממראות משתה היין בחג הפורים בקטמון שנת תשט"ו, הפורים האחרון במחיצתו של הגה"צ רבי (אברומל'ע) אברהם שטערנהארץ זצ"ל והבטחותיו לגה"צ רבי שמואל שפירא זצ"ל:
פה מפיק מרגליות הגה"ח רבי נחמן בורשטיין זצ"ל מגולל במתק לשונו ליבלח"ט הגה"ח רבי אברהם שמעון בורשטיין שליט"א את מראות משתה היין בחג הפורים בבית הכנסת דחסידי ברסלב – קטמון שנת תשט"ו, הפורים האחרון במחיצתו של הגה"צ רבי (אברומל'ה) אברהם שטערנהארץ זצ"ל והבטחותיו לגה"צ רבי שמואל שפירא זצ"ל
ההקלטה מתומללת בשפת האידיש ובתרגום ללשון הקודש.
מתפרסם לרגל היארצייט ולע"נ הגה"ח רבי נחמן ישראל ב"ר משה בורשטיין זצ"ל נלב"ע י"ד אדר א' תשע"ד – כנהוג יחול היאר צייט ביום פורים דפרזים.
תמליל ההקלטה בשפת האידיש:
דער לעצטער פורים פון רבי אברהם'ן [שטערנהארץ זצ"ל] ס'איז גיווען תשט"ו פורים און רבי שמואל שפירא פלעגט זיך מייחד זיין מיט אפלעשל ויין, דארט אין נחמן שותק'ס צימערל (פונה לאחד הנוכחים:) געדיינקסט זיין צימערל אונטער די טרעפ? ס'איז גיווען אונטן דעמאלט (בקומת הקרקע של בית הכנסת ורבי שמואל נכנס לחדרון הצמוד לו).
און פאר עלינו (לשבח) נאך, פאר עלינו איז (ער) אריין געגאנגען, ער האט זיך אריין גיזופט, וויפל ער האט זיך אריין גיזופט ווייס איך נישט וויפל, ער האט געטרונקען…
און אז ער איז ארויס געגאנגן (מהחדרון לבית הכנסת) האב איך גיזען אז ער איז שוין רויט, און ס'גיסט זיך שוין די טרערן און ער איז שוין אנגעטרונקען און רבי אברהם האט יעמאלט צוריק גילייקט טלית און תפילין און גהאלטן אונטערן הארעם און ארויס גיין אהיים. (אחד הנוכחים:) מ'האט געשיקט משלוח מנות אין שוהל? ניין ניין, ס'איז גיווען מ'האט געבריינגט אויפן טיש האט מען אוועקגלייקט עוגה מיט וויין, יא א וודאי גיווען אוועקגלייקט.
דער עיקר גיט זאך א שטעל אוועק אנקעגן רבי אברהם'ן און לאזט איהם נישט גיין, (באמרו:) "רבי אברהם! רבי אברהם! רבי אברהם! איר זענט שוין גיווען אזוי פיל מאל אויפן רעבינס ציון, איך בין דאך קיין איין מאל נישט געווען, זייט מיר מבטיח אז איך זאל זוכה זיין צו זיין ביים הייליגן רבי'נס ציון".
און רבי אברהם שטייט אזוי ביי די בימה און רבי שמואל שפירא שטייט איהם אנקעגן, זאגט איהם רבי אברהם, "שמיל! דו ביסט דאך א יונגערמאן, דו וועסט נאך בעזר השם זוכה זיין צו זיין אופן רבי'נס ציון, אבער איך? ווער ווייסט, איך ווייס שוין נישט צו איך וועל נאך זוכה זיין, אבער דו וועסט מסתמא זוכה זיין" (נענה ר' שמואל שפירא והפציר:) "זאגט מיר צו", ער האט גיוואלט ההבטחה פון רבי אברהם אז ער וועט זיין. רבי אברהם האט איהם נישט גיוואלט צוזאגן, האט ער איהם גיזאגט "איך האף בעזר השם, וועסט זיין, ביסט דאך א יונגרמאן".
און רבי שמואל זעהט אז רבי אברהם וויל איהם נישט צוזאגן האט ער אנגהויבן צו וויינען אזוי שטארק. האט ער גיוויינט "חמול על נפשי העלובה! חמול…" אזוי האט ער אזוי געשריגן ("בניגון של ואתה בן אדם"…) מען האט גיערט זיין וויינען מיט די ווערטער, מען איז צוגיינגען גיווארן, מיט אזא מין טאן האט ער דאס גיזאגט, "חמול…"
נאך ווען רבי אברהם זעהט ער וועינט, ער וויינט שטארק, זאגט ער "שמיל בעזר השם וועסט זוכה זיין", (אך רבי שמואל מבקש ומפציר שוב ברבי אברהם:) "ניין רבי אברהם זאגט מיר צו, זאגט מיר צו "חמול על נפשי העלובה" חמול…" און ער האט אנגהויבן ווייטער וויינען. אז רבי אברהם האט געזעהן… ער האט רחמנות גיהאט אויף איהם, זאגט ער איהם "נו גוט, איך זאג דיר צו אז דו וועסט נאך זיין אויפן רבי'נס ציון"!.
און ער האלט איהם וייטער רבי אברהם'ן, און רבי אברהם וויל גיין, רבי אברהם זאגט איהם, "איך וויל גיין אהיים, מענטשן בריינגן משלוח מנות'ן מען דארף זיי ענטפערן (במשלוח מנות)", און רבי שמואל שפירא איז נישט מסכים! ער זאגט צו רבי אברהם'ן "איך זעה ס'איז אייך שווער צו האלטן טלית ותפילין, איך וועל דאס האלטן" (כאשר כוונתו) אז ער וועט דאז האלטן וועט ער האבן א גוטן "משכון" פון איהם.
דערווייל רבי אברהם אויבט זיך אן אזוי צושטופן און גיין ארויס פון שול גייען זיי ארויס אויפן חצר.
און רבי שמואל שטעלט זיך אוועק ווייטער אנטקעגן לאזט איהם נישט אוועק גיין, (ופונה אליו שוב) "רבי אברהם! ראש השנה! זאגט מיר צו אז ראש השנה", רבי אברהם האט גיזען דאס, (שמתעקש כך) זאגט ער איהם "יא איך זאג דיר צו בעזר השם דו וועלסט זוכה זיין צו זיין ראש השנה ביים רבי'ן אויפן ציון".
דערוויל, האט ער (רבי שמואל) גיוואלט וויסט אויס נאך זאכן רעדן מיט איהם, אינמיטן, געדיינק איך נישט ווער איז ארויס געגאנגען פון שול איינער עפעם א יונגערמאן, ער האט איהם געגעבן א כאפ און רבי שמואל'ן (בגערה:) "וואס ווילסטו פון דעם האלטן אידן, ער וויל גיין אהיים, ער דארף עפעס עסין, יא? דו האסט זיך שוין אונגעטרונקען" און ער האט איהם אריין געשלעפט צוריק אין שוהל אריין. און רבי אברהם איז גלייך אוועק געגאנגען גלייך אהיים געגאנגען.
(אחד הנוכחים:) איך האב געהערט ס'איז געווען ר' משה ירוסלבסקי האט הים אנגעכאפט, ניין ניין, איך בין דארט געווען בשעת מעשה, ווי קומט ר' משה ירוסלבסקי פורים (בבוקר) צו ר' אברהם'ן? קען זיין נאך מיטאג, נאך מיטאג איז געקומען ר' לוי יצחק (בנדר), ר' אלי' חיים (רוזין), ר' וועלוול חשין ר' חונה (רבי אלחנן ספקטור) אבער אינדער פרי? ווער קומט אינדער פרי (לקטמון)?
* * *
נאכדעם (שנים לאחר מכן), בשעת רבי שמואל שפירא האט זוכה גיווען זו זיין ביים רבי'נס ציון נישט ראש השנה, – דער נאכדעם דעם לעצטן יאר זיינע, דער לעצטער ראש השנה זיינער (תשמ"ט) איז ער דאך יא גיווען ראש השנה, האב איך געזען ס'איז מקויים גיווארן ביידע הבטחות, צווי מאל! – צוגעזאגט צו זיין סתם אויפן ציון, און צוגעזאגט ראש השנה אויכעט, – א כוח! – הא! אזוי ווי רבי שמואל האט דאס צו וויינט – – –
ער פלעגט אלע מאל וועינען ביי שכרות אבער וועינען אויף אזא אופן, מעורר זיין רבי אברהם'ס רחמנות! מויראדיג!!! דעריבער האט ער טאקע זוכה געווען…
תמליל מתורגם ללשון הקודש:
היה זה הפורים האחרון של רבי אברהם [שטערנהארץ], זה היה בפורים תשט"ו ורבי שמואל שפירא כדרכו היה מתייחד עם בקבוק יין שם ב"חדרון של רבי נחמן שותק" (פונה לאחד הנוכחים:) הזוכר אתה את החדרון שלו מתחת למדרגות? אז עדיין התפללנו למטה (בקומת הקרקע של בית הכנסת ורבי שמואל נכנס לחדרון הצמוד לו).
ועוד קודם "עלינו" (לשבח) הוא נכנס שם לחדרון והחל מתבסם, כמה הספיק להתבסם איני יודע אבל הוא שתה לשכרה…
וכאשר יצא (מהחדרון לבית הכנסת), כבר הבחנתי שכבר אדמו פניו והדמעות החלו זולגות והוא כבר שתוי לשכרה ורבי אברהם עומד אז לסדר את הטלית והתפילין שלו, כשמכניסם מתחת לאצילי ידיו ומתכונן לצאת בדרכו לביתו… (אחד הנוכחים:) האם נתנו אז משלוח מנות בבית כנסת? לא, לא. היו מביאים אז ועורכים על השולחן עוגה ויין. כן בוודאי, ערוכים על השולחן.
העיקר, (משנכנס רבי שמואל שפירא ורבי אברהם שטרנהארץ עומד לצאת) נעמד רבי שמואל אל מול רבי אברהם ואינו מניחו לצאת (באמרו:) "רבי אברהם! רבי אברהם! רבי אברהם! אתם הייתם כל כך הרבה פעמים על ציון רבינו הקדוש , אני הרי לא הייתי (שם) אפילו לא פעם אחת, הבטיחו לי שאזכה להיות בציון רבינו הקדוש"…
וכך עומד רבי אברהם אצל הבימה, ורבי שמואל שפירא עומד ממולו, אמר לו רבי אברהם: "שמיל! אתה הרי אברך צעיר, אתה עוד תזכה להיות על ציון רבינו, אבל אני, מי יודע? אני כבר לא יודע אם עוד אזכה, אבל אתה עוד מסתמא תזכה לכך". (נענה רבי שמואל והפציר:) "הבטיחו לי" הוא רצה "הבטחה" מרבי אברהם שעוד יהיה שם. רבי אברהם לא רצה להבטיח לו אלא אמר לו "אני מקווה בעזר השם שתהיה, אתה הרי אברך צעיר".
ורבי שמואל כשראה שרבי אברהם אינו רוצה להבטיח לו, החל לבכות כל כך חזק (בכי תמרורים), הוא בכה: "חמול על נפשי העלובה! חמול…" כך הוא צעק (בניגון של "ואתה בן אדם"…), כששמעו את בכיותיו עם אלו הדיבורים היו מתמוגגים (מרוב נעימות אנחתו) בכזה סוג טון הוא אמר זאת "חמול"…
כשרבי אברהם ראהו כשהוא בוכה, בוכה חזק, הוא אמר: "שמיל בעזר השם תזכה לכך" (אך רבי שמואל מבקש ומפציר שוב ברבי אברהם:) לא, רבי אברהם הבטיחו לי! הבטיחו לי! – חמול על נפשי העלובה… חמול… ושוב החל לבכות… – כשרבי אברהם ראה זאת נתמלא רחמנות עליו אזי נענה לו: "נו טוב, מבטיח אני לך שעוד תהיה על ציון רבינו"!…
והוא מעכב שוב את רבי אברהם – ורבי אברהם רוצה ללכת והוא אומר לו "אני רוצה ללכת הביתה, אנשים מביאים משלוח מנות, צריך לענות להם (במשלוח מנות)" – ורבי שמואל שפירא אינו מסכים, הוא אומר לרבי אברהם: "אני רואה שקשה לכם להחזיק לשאת הטלית והתפילין, אני יכול להחזיקם", (כאשר כוונתו) כשיחזיקם אצלו ישמשו הם כ"משכון" עבורו.
בינתיים מנסה רבי אברהם להידחף החוצה ושניהם יוצאים לחצר.
ורבי שמואל שוב נעמד ממולו ולא מאפשר לו להמשיך בדרכו (ופונה אליו שוב) "רבי אברהם! ראש השנה!!! תבטיח לי (שאזכה להיות) על ראש השנה!" כשרבי אברהם ראה (שמתעקש) כך, אמר לו "כן אני מבטיח לך בעזר השם תזכה להיות בראש השנה על ציון רבינו!"…
בינתיים הוא (רבי שמואל) רצה כנראה לדבר איתו על עוד דברים – כשפתאום יצא מישהו איני זוכר מי איזה אברך מבית הכנסת ותפס את רבי שמואל (בגערה:) "מה אתה רוצה מהיהודי הישיש הזה, הוא רוצה ללכת הביתה, הוא צריך לאכול משהו הלא כן? אתה כבר שתית לשכרה!" ומשך אותו לתוך בית הכנסת ורבי אברהם מיד הלך לביתו.
(אחד הנוכחים:) שמעתי שהיה זה ר' משה ירוסלבסקי שמשך אותו. לא לא, הייתי שם בשעת מעשה, איך מגיע ר' משה ירוסלבסקי פורים (בבוקר) לרבי אברהם? יכול להיות אחר הצהריים, אחר הצהריים הגיעו רבי לוי יצחק (בנדר), רבי אליהו חיים (רוזין), רבי וועלוול חשין, רבי חונה (רבי אלחנן ספקטור) אבל בבוקר? מי מגיע בבוקר (לקטמון)?
* * *
אחר כך (שנים לאחר מכן), כשרבי שמואל זכה להיות אצל רבינו בציון שלא בראש השנה ולאחר מכן בשנתו האחרונה (ר"ה תשמ"ט) כן זכה להיות על ראש השנה, ראיתי שהתקיימו שתי ההבטחות, פעמיים! – הבטיח שיהיה סתם על הציון – והבטיח (גם על) ראש השנה. – זה כוח! – הא! – איך שר' שמואל בכה על כך – – –
הוא תמיד היה בוכה בשכרותו, אבל לבכות באופן כזה לעורר את רחמנותו של רבי אברהם, זה נורא! – לכן הוא כך זכה…
להורדה – באידיש ובתרגום ללשון הקודש: