זכרונם לברכה » קווים לזכרו » גדולי אנ"ש • ביום כ"ו סיון שנת תשנ"ה הלך לעולמו אחד ממקימי ומייסדי חסידות ברסלב בארה"ב ה"ה הגה"ח רבי חיים ברוך רובינזון זצ"ל | לפניכם כתבה וגלריית תמונות מחייו:
- כתבות קשורות:
חשיפה היסטורית: רבי ביירך רובינוזון זצ”ל מגדולי אנ"ש חסידי ברסלב בפולין עם סיפורים ושירים |♫
בכתבה לזכרו: גלריית תמונות, מכתב שכתב בעת המלחמה בהלאגער, תמונות מנסיעתו לקיבוץ על ימי ראש השנה באומן נסיעה שכולה מסירות נפש ממש!!, תמונות בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת ברסלב מאנסי עם הגבאי ר' יודל ליכטער ז"ל ור' יצחק שאול הרכבי ז"ל, עלוני שיבולים מפנקסו של רבי בירך זצ"ל.
ביום כ"ו סיון, חל יום השנה העשרים ושמונה לפטירתו של הרב החסיד רבי חיים בירך רובינזון זצ"ל, מותיקי זקני אנשי שלומינו חסידי ברסלב בדור הקודם.
רבי בירך נולד לאביו רבי פנחס זצ"ל בפולין בעיירה אוסטרובצא. בבחרותו למד בשטיבלאך, כמנהג בפולין בימים ההם. בשנת תרפ"ו נשא לאישה את בתו של רבי בן־ציון רוטמאן הי"ד, שהיה מחשובי החסידים בפולין.
רבי בירך זצ"ל התקרב לרבינו הקדוש רבי נחמן זיע"א ולחסידות ברסלב בימי בחרותו על ידי הגה"ח רבי אברהם יצחק וייסזאנד זצ"ל. למעשה, רוב חסידי ברסלב בפולין התקרבו על ידי רבי אברהם יצחק וייסזאנד זה. לימים היה ר' בירך ממארגני ה'קיבוץ' בימי ראש השנה בלובלין.
לאחר השואה בכה רבי בירך זצ"ל רבות, וזכר את שרבו אמר לו בשואה: 'באם תמצא את אחד מילדיי לאחר המלחמה, תדאג לקרבו לעבודת ה'. ובאמת לאחר המלחמה הסתובב רבי בירך רבות, ובמשך כמה חודשים הסתובב אף בבני ברק, כשהוא שואל עוברים ושבים אם מכירים מישהו העונה לשם 'וייסנזאנד', אך ללא הועיל. פעם אחת, כשנסע באוטובוס, פגש ביהודי שאינו שומר תורה ומצוות, וכששאל אותו את השאלה, מיד ענה לו אותו יהודי: 'אני זוכר אותך. אתה מתלמידי אבי. שמך רבי בירך'… אך רבי בירך לא הצליח במשימתו להשיבו לחיק קיום תורה ומצוות, (לפחות לא באופן מוחשי…).
כידוע הייתה תקופה שהקיבוץ התקיים בלובלין, כי באותם ימים לא היתה שום אפשרות לאנ"ש שהיו בפולין להגיע לאומן על ראש השנה. והקמת הקיבוץ בלובלין היה אודות לעבודתו המבורכת של רבי בירך, אשר דאג לארגן את הקיבוץ, אירגן את התפילות בבית חרושת לנייר וכו'.
לאחר זמן ביקשו מהגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל – מייסד הדף היומי – לקיים את הקיבוץ בישיבתו, ישיבת "חכמי לובלין" המעטירה, והג"ר מאיר זצ"ל נענה בשמחה להצעה, נתן את ישיבתו לקיבוץ הקדוש של חסידי ברסלב בראש השנה, ואף השתתף גם הוא בכל התפילות.
הרה"ח רבי בירך סיפר שפעם אחת, לאחר התפילה, ניגש אליו רבי מאיר והזמינו להשתתף עימו בסעודת החג, אך הוא סירב, אך לאחר מכן, בסוף ימיו, הצטער על זה. עוד סיפר רבי בירך, כי בפולין היתה ישיבת ברסלב שנקראה: 'הלכתא כנחמני', ולולא השואה האיומה, כל פולין היו זוכים להתקרב לרבינו הקדוש כבר אז, והיו מקיימים את כל עצותיו הקדושות!
הגה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל לימד את רבי בירך כיצד לעשות התבודדות, וזה מה שהחזיק אותו כל תקופת השואה. בכל המשברים היה רבי בירך מחזק את הציבור במחנה בדיבורים מרבינו הקדוש, ואף אירגן סעודת 'מלוה מלכה' באושוויץ מדי שבוע, בהתלהבות ובשמחה. משהכניסו את רבי בירך לתאי הגזים עם מאות יהודים, אשר שאלו אותו 'מה לעשות?!', הכריז ואמר 'רבינו לימד אותנו לעשות התבודדות, וזה מה שנותר לנו לעשות בדקות אחרונות אלו שנשארו לנו לחיות'… ופתאום, אחר כמה דקות נפתחו הדלתות, ובחסדי השם הם שוחררו מתאי הגזים… במהלך השואה חלה רבי בירך, ונעמד להתבודד, לדעת האם להתאשפז בבית החולים שהיה במחנה או לא. ואחרי שסיים שעה התבודדות קיבל כח וסיעתא דשמיא, והחליט שלא להיכנס לבית החולים. באותו לילה נשרף כל בית החולים, ויהי לפלא…
במלחמה אבדו לו ילדיו, אשתו, וכל קרובי משפחתו ומכריו. עוד בזמן השואה קיבל על עצמו רבי בירך להפיץ את דעת רבינו הקדוש באמריקה, וכששאלו אותו מדוע הגיע לאמריקה, כשכל שרידי אנ"ש עלו לארץ ישראל, אמר להם 'בארץ יש את אנ"ש שיאירו את אורו של רבינו, אבל מה יהיה על אמריקה?!', שהפכה למקום בו ישנה האוכלוסיה היהודית הגדולה בעולם, עקב הרדיפות הרבות שהתחוללו ברחבי אירופה, באותה התקופה, ומדינתם היתה ל'קרש הצלה' עבור יהודים רבים. מספר ר' משה שרר, מעסקני 'אגודת ישראל' באמריקה, בחוברת שכתב:
"יום לאחר המלחמה הופיע לפני יהודי שנראה יותר מת מחי, והתפלאתי מדוע אינו בבית חולים, והנה אומר 'באתי לעזור ליהודים שניצלו', והתחיל לרקוד ולשיר לפניי את הפסוק 'זכור דבר לעבדך, על אשר ייחלתני, זאת נחמתי בעניי', זדים הליצני עד מאד "מתורתך לא נטיתי" וכל עובדי המשרד התפלאו מהיהודי הזה, וסיפר להם שהוא חסיד ברסלב ושמו 'בירך'"…
ואכן יסד רבי בירך מניין ברסלבאי באיסט־סייד במנהטן, ניו־יורק, והיה הטבח הראשי, גבאי־הצדקה, וניהל את כל ענייני בית הכנסת. אחר כך בשנות תש"כ עבר למונסי, והקים
'חבורות' למקורבים בביתו.
ולא הרבה זמן אחרי, את הבית מדרש "בירכת הנחל" שעומד למשרת אנ"ש במונסי עד היום הזה ועל שמו "בירך".
גם זכה והדפיס הרבה ספרי רבינו ז"ל ותלמידיו אותם הפיץ בכל מקום, ואיפה שהוא רק דיבר, דיבר דבורים מרבינו הק' עד שהיה נודע בשמו "דער פייערדיגע ברסלבער חסיד".
נוסך המצבה:
"פ"נ הרה"ח ר' חיים בירך ב"ר פנחס רובינזון ז"ל נין ונכד להחוזה מלובלין זצוק"ל מזקני חסידי ברסלב וממקימי חסידות ברסלב בארה"ב הדפיס והפיץ ספרי רביז"ל נפטר בשיבה טובה ביום שב"ק פר' שלח בחו"ל כ"ו סיון תשנ"ה השאיר אחריו דור ישרים ,מבורך למצבת עולם בניו דוד נחמן, ישראל אברהם, יודא יחזקאל, וכל משפחתו הי"ד שנעקדו על ק"ה ע"י הנאצים ימ"ש תנצב"ה"
הרב החסיד ר' חיים בירך ב"ר פנחס רובינזון זצ"ל התגורר בסוף ימיו בבני ברק, ולאחר שנפטר לבית עולמו ביום השב"ק כ"ו סיון שנת תשנ"ה, נטמן בהר הזיתים בירושלים, בחלקת חסידי ברסלב.
זכותו יגן עלינו, ויהי זכרו ברוך, אמן ואמן.
לעלון 'שיבולים' מפנקסו של רבי ביירך זצ"ל 1 הקש כאן, לעלון נוסף הקש כאן
קרעדיט כתבה: מוסדות "ברכת הנחל" מאנסי
לחץ כאן למעבר לאתר שער ברסלב
עלון שיבולים 1 לקריאה ולהורדה:
Loading Viewer...
עלון שיבולים 2 לקריאה ולהורדה:
Loading Viewer...
ר' לייזר, תחזיר את השיבולים!
רואים בכל התמונות את השמחה על פניו כפי שאמר רביה"ק שמצוה גדולה להיות בשמחה תמיד