בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת • לאחר מחלה קשה: אמש הובא למנוחות איש החסד הנודע הרב דוד יהודה (דוקי) גרינוולד זצ"ל (57). שלוש שבועות בלבד טרם נישואי בנו,וכשמונה שנים לאחר ששיכל את רעייתו ביתו של יבלח"ט המשפיע הגה"ח רבי חיים מנחם קרמר שליט"א. | טרגדיה מטלטלת:
חדשות ברסלב • אבל כבד ירד על עולם החסד והמוני בית ישראל עם הסתלקותו בטרם עת של האיש הדגול מרבבה, הרב דוד יהודה (דוקי) גרינוולד זצ"ל, והוא בן 57 בלבד בפטירתו. המנוח, מראשוני וממייסדי ארגון "הצלה" ומחלוצי מערך הצלת החיים בקהילה, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה בבית החולים לאחר שנים של התמודדות אמיצה ורוויית ייסורים קשים ומרים עם מחלה קשה, אותם קיבל באמונה תמימה ובאהבה. הסתלקותו הותירה חלל עצום בלבותיהם של אלפי יהודים מכל החוגים והעדות, אשר מצאו בו אוזן קשבת, לב רחב ויד מכוונת.
זכה להשתתף בקיבוץ הקדוש בראש השנה על ציון רבינו הקדוש באומן מדי שנה קרוב ל-40 שנה, כך גם בשנים בהם היה חולה מאוד ללא רגל ונצרך לטיפול דיאליזה על בסיס יומיומי. בשנים האחרונות, לאחר שעבר מרמת שלמה לשכונת גבעת משה, פתח בית כנסת בביתו כדי שיוכל להקפיד על תפילה במניין.
שורשים עמוקים של חסידות, אמונה ודבקות:
המנוח הדגול נולד ביום ד' באלול תשכ"ט לאביו, דמות ההוד המפורסמת מחשובי וחסידי ברסלב המורמים מעם, הרה"ח רבי אביגדור מרדכי גרינוולד זצ"ל, ולאמו מרת לאה רעכיל שתחי', לרפואה שלמה. בין כותלי מוסדות החסידות ספג את משנתו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א – משנה של שמחה תמידית בכל מצב, אהבת ישראל יוקדת והושטת יד לכל נזקק. ערכים אלו היו לנר לרגליו והפכו אותו לאחת הדמויות האהובות והמוכרות ביותר.
בהגיעו לפרקו נישא לזוגתו, אשת החיל מרת חינא רחל ע"ה ביתו של יבלח"ט המשפיע הנודע הגה"ח המפואר רבי חיים מנחם קרמר שליט"א יו"ר מכון 'נחלת צבי'. לפני מספר שנים פקד את ביתם אסון נורא ומטלטל, כאשר המנוחה הלכה לעולמה בגיל 47 בלבד, והותירה אחריה שבעה יתומים רכים. על אף השבר הנורא והאבל הפרטי הכבד, התגלה ר' דוקי בכל תעצומות נפשו הכבירות. הוא גידל את יתומיו לבדו במסירות נפש עילאית ובאהבה אין-קץ, ותוך כדי כך סירב להפסיק את פעילות החסד הציבורית שלו והמשיך לשמש משענת וכתובת חמה לכל יהודי במצוקה. פטירתו הכואבת הכתה בהלם את מכריו הרבים, שכן היא התרחשה כחודש ימים בלבד לפני שמחת חתונת בנו, לה כה ייחל.
כזכור, בחודש אלול תשפ"ה הכניסו הרב דוקי ויבל"ח בנו ספר תורה מהודר שתרמו לעילוי נשמתה לבית המדרש המרכזי של חסידי ברסלב ברמת בית שמש ד'. במעמד השתתפו רבנים ומשפיעים בחסידות, לצד בני המשפחה וידידים.
חלוץ עולם ההצלה והרפואה:
שמו של ר' דוקי גרינוולד יישאר חקוק באותיות של אור בדברי הימים של עולם החסד היהודי. הוא היה מראשוני המקימים והמייסדים של ארגון "הצלה" בעיר הקודש ירושלים, ושימש כחלוץ שהניח את אבני היסוד למערך עזרה ראשונה והצלת חיים קהילתי. במשך עשרות שנים עמד בחזית העשייה והיה זמין לכל קריאה סביב השעון. הוא ניהל מערכים מורכבים שהצילו את חייהם של אינספור יהודים, והיה למודל ודוגמה עבור דורות של מתנדבים. כל פעילותו נעשתה בצניעות מופלאה, במאור פנים ובחרדת קודש מתוך הבנה של ערך הצלת נפש אחת מישראל.
"את שמחת החיים הוא השאיר לי": המפגש המרטיט עם פאר אנ"ש הגה"צ הגרי"מ שכטער
במהלך שנות מחלתו סבל ר' דוקי ייסורים קשים מנשוא שכללו טיפולים מורכבים ואף קטיעה של רגלו רח"ל, אך רוחו החסידית מעולם לא נשברה והוא סירב בתוקף לשקוע במרה שחורה.
אחד הסיפורים המרגשים והמטלטלים ביותר הממחישים את עומק אמונתו התרחש במהלך ימי חול המועד פסח, כאשר ענק הרוח ומזקני רבני ברסלב בדורנו, הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א, הגיע לבקרו ולעודדו בביתו.
במהלך הביקור, פנה ר' דוקי להגרי"מ שכטער ובמילים שיצאו מן הלב והרעידו את הנוכחים בחדר אמר: "הקדוש ברוך הוא לקח ממני את אשתי, ולקח ממני את הרגל – אבל את שמחת החיים הוא השאיר לי! ואני משתדל להשתמש בה כמה שאפשר". הגרי"מ שעטר התפעל עמוקות מתעצומות נפש אלו, ואמר לו בהתרגשות רבה: "דיבורים קדושים כאלה אפשר לשמוע אך ורק מאברך חסיד ברסלב אמיתי".
המבט המפוכח והכנת התפילין לנכד:
סיפור מופלא נוסף שנחשף רק לאחר הסתלקותו על ידי סופר הסת"ם הנודע ר' וועלווי קלצקין, שופך אור על המבט המפוכח והאמיץ שבו הסתכל על חייו ועל שעתו הקרבה.
חודשים ספורים לפני פטירתו, פנה ר' דוקי לר' וועלווי והזמין אצלו בהתרגשות רבה סט תפילין מהודר עבור שמחת הבר-מצווה של נכדו. במהלך השיחה, אמר ר' דוקי לסופר משפט מצמרר: "אני מזמין את התפילין הללו כעת, מכיוון שאני יודע בבירור שאני כבר לא אזכה להשתתף בשמחת הבר-מצווה שלו". הוא ביקש להבטיח את המתנה הרוחנית לנכדו מבעוד מועד, ביישוב הדעת ובמאור פנים, מתוך קבלת הדין וידיעה שלמה על מצבו הרפואי.
לב אחד לכולם – למעלה מכל מחיצה
מעבר למפעלי החסד הרשמיים, גדולתו האמיתית של ר' דוקי התבטאה באישיותו היומיומית. הוא היה חסיד ברסלב בכל הליכותיו ולבושיו, אך בפועל היה שייך לכלל ישראל במובן העמוק ביותר של המושג. עבורו לא היו קיימות מחיצות, תיוגים או הגדרות חברתיות.
הוא ניחן ביכולת פלאית לבטל כל פער או הבדל תרבותי לכאורה, ומצא מסילה ישרה ואוהבת ללב של כל יהודי שפגש בו – מכל החוגים, העדות והקהילות. הייחודיות הנדירה שלו הייתה להעניק לכל אדם, גם בפגישה אקראית או בשיחת טלפון קצרה, את התחושה המוחלטת שהוא הבן היחיד והחשוב ביותר בעולם באותו הרגע. הוא ידע להקשיב באמת, לשאת בעול עם חברו, לחלוק חיוך מדבק ולשמח לבבות גם ברגעים האפלים ביותר.
עד כדי כך היה קשור למידת השמחה ולאהבת ישראל, שבצוואתו שבעל-פה ביקש ממכריו שלא ישקעו בעצב מופרז, אלא ילוו אותו מתוך תחושת חיזוק ואף יחלקו פחיות שתייה למלווים – בקשה שאכן קויימה על ידי המוני המלווים הכואבים שבאו לחלוק לו כבוד אחרון בדרכו להר המנוחות.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות נכדים ונכדות ההולכים בדרכי התורה והחסידות, ביניהם; את בנו החתן שיכנס תחת חופתו בעזהי"ת ביום י"ז חשון תשפ"ז, ואת ביתו הבתולה כאשר הם יתומים מאב ואם.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
