חדשות ברסלב • השיעור שהפך את דפי הגמרא למציאות חיה בבית שמש: עשרות חסידי ברסלב בבית שמש חזו במו עיניהם בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים, בשיעורי המחשה נדירים על "החילזון" ו"התכלת" בדרכו של האדמו"ר מראדזין זצ"ל וכמנהג אנ"ש חסידי ברסלב מהראבר"ן ועד היום הזה | גלריה:
בשבוע שקדם ליום הפורים הקדוש, התקיימו בבית המדרש "ברכת הנחל" – במסגרת שיעורו היומי של הרה"ג ר' מאיר קירשנבוים שליט"א. ובבית המדרש "אור הנחל" בבית שמש, שיעורים ייחודים ובלתי שגרתיים במסגרת לימוד הדף היומי ב"פרק התכלת" במסכת מנחות.
עשרות מחסידי ברסלב ותושבי העיר התאספו כדי לצלול לעומקה של סוגיה מרתקת ומורכבת זו. אלא שהפעם הלימוד לא היה רק בדפי הגמרא – הוא עלה על השולחן בצורה מוחשית, חיה ומרתקת.
הר"ר שלום שטרן שליט"א, שמסר את השיעור, הפתיע את הלומדים כשהביא לבית המדרש מוצגים ימיים נדירים: חלזונות שניצודו בחופי אשדוד ושומרו בקפדנות בצנצנות אלכוהול. יצורי ים אלו, הממחישים את סימני החילזון המופיעים בגמרא ובראשונים, אפשרו ללומדים לראות את הסוגיה "עין בעין".
סימני החילזון
החלק הראשון של השיעור הוקדש לזיהוי סימני החילזון. הר"ר שלום שטרן הצביע על כל סימן המובא בספרי האדמו"ר מראדזין זצ"ל והראה אותו בגוף החילזון המשומר. הלומדים יכלו להתבונן מקרוב ב"עצמות וגידי" דג החילזון ובשקיק דמו השחור כדיו המפורסם, ולהפוך את תיאורי חז"ל ורבותינו הראשונים למציאות שאפשר למשש בידיים.
להשלמת התמונה, הוצגו תמונות של דגי החילזון שצולמו במעמקי הים הגדול, באזורי קיסריה וחיפה – בדיוק במקומות בהם ציינו חז"ל את הימצאות החילזון, דבר שהעניק למשתתפים תמונה מלאה בראותם את החילזון במקום גידולו הטבעי.
"דומה לים"
סוגיית גוון התכלת (בירור המראה המדויק) זכתה אף היא לביאור מעמיק. הר"ר שלום שטרן הציג בפני הציבור ניתוח של ספקטרום השמש בשתי גרסאות: האחת היסטורית, המציגה את קווי האור כפי שהיה מוכר להרה"צ מראדזין זצ"ל (קווי פראונהופר), והשנייה הנהוגה בשימוש בזמנינו. ההשוואה הראתה את סדר והילוך הגוונים והמראות המובאים בזוהר הק' ובשאר ספה"ק והגוונים השייכים בתכלת: כחול, ירוק, ירוק ככרתי, מראה שחרות ועוד.
צביעת הפתילים: קלא אילן מול תכלת
שיא המתח בשיעור נרשם בחלק המעשי. מול עיני המשתתפים בוצע תהליך צביעה "חי": חוט אחד נצבע ב"קלא אילן" (אינדיגו) – הצבע הכחול הדומה לתכלת אך פסול למצווה, וחוט שני נצבע בתכלת חילזון. כל זאת תוך הסבר מעמיק של תהליך הקיבוע הכימי המורכב, האופן בו הדיו נתפס בחוט הצמר, וההבדלים בין קלא אילן לתכלת מהחילזון.
בדיקת רב יצחק ובדיקת רב אדא
לאחר הצביעה, ביצעו הלומדים את הבדיקות המובאות בגמרא להבחנה בין הצבע האמיתי למזויף ("בדיקת הקלא אילן"). באמצעות חומרים כימיים הדומים בפעולתם לחומרים המוזכרים בחז"ל, ראו המשתתפים בעיניהם פלא:
בעוד שהצבע בחוט ה"קלא אילן" דהה וירד אל תוך התמיסה, התכלת האמיתית עמדה בעינה. וגם לאחר זמן בבדיקת רב יצחק, כשנראה היה שירד והתקלקל מראה התכלת, נעשתה הבדיקה השנייה – בדיקת רב אדא, והיא גרמה לצבע לחזור ולהתחזק – בדיוק כפי שמתואר בדברי הגמרא והראשונים.
הניסוי המחיש בצורה מצמררת את הדיוק האלוקי בדברי חז"ל, שידעו בקדושתם העצומה לתת סימנים ברורים להבחנה בין אמת לשקר.
"תורת אמת"
השיעור הסתיים בהרגשת התרוממות רוח, תוך הבנה נפלאה ועמוקה בדברי חז"ל הקדושים ודברי גדולי ישראל – האדמו"ר מראדזין זצ"ל והאי חסיד קדוש וטהור ראבר"ן זצ"ל. הדברים חיזקו את הלבבות, בפרט שבעת האחרונה חדרו רוחות זרות בנושא זה אשר שרשם ומקורם מחכמי יון ה"י (וכזעקתו הנודעה של המשפיע הנודע הגה"ח רבי אברהם יצחק כרמל זצ"ל), אשר אין בדבריהם כלום מדברי רבותינו חז"ל ודברי הראשונים כמלאכים זיע"א.
בס"ד
יישר כוח גדול, רק מחילה אבל הערה קטנה בנוגע לסייפא של המאמר בשם הרב כרמל זצ"ל – המרמז בהדיא על תכלת מסוג אחר שלכאורה לקוח מ"חכמות יוון".
הרב בעצמו בשיעור (ממה שהבנתי מנוכחים שם) – מעיד על עצמו שגם הוא השתמש בתכלת השני בתחילת דרכו, ואומר שם שגם כיום קשה לתקוע יתדות עם מי הצדק וזה לא כ"כ פשוט.
ובאמת שכבר נפתחה הסוגייא הזאת בצורה תלמודית ותורנית עפ"י כמה וכמה רבנים ואברכים יר"ש באמת שרוצים בחקר האמת – ובלי נגיעות של "חכמות יוון".
מה ג"כ שהרבה מחסידי ברסלב (ואפילו ממשפיעי אנ"ש) שדיברנו עימם – תומכים דייקא בתכלת השני.
אז גם אם נדמה לצד מסויים שראייתו היא אמת לאמיתה – סו"ס יש לצד ב' ג"כ ראיות והוכחות עפ"י דרך המסורה ואי אפשר לדחות אותן בקש, וחבל שיש לפעמים הרגשה של בחי' "סתימת פיות" רק מחמת שכביכול הושרש ש"דעת ברסלב הנקיה" היא דייקא ראדזין – מה שלא ברור כלל וכלל שראבר"נ היה מכריע אחרי ההוכחות שיש כיום… וצריך להתייחס לזה בכובד ראש כמו כל סוגייא הלכתית, כל שכן שמדובר במצווה דאורייתא חשובה מאוד…
[ורק להסביר לדוגמא איך משתרשים שיבושים, וגם נפמ"נ להלכה – שהרבה מאנ"ש הולכים עם שתי פתילי תכלת כדעת הראב"ד בטענה שראבר"נ זצ"ל הלך כך, ומי שמברר העניין לאשורו מבין שלא היו דברים מעולם (ככה העיד בשיעור הרב משמרתי הי"ו אחרי חקר מעמיק על פי עדות של הרב בנדר ז"ל – ומה שנכנסו רוחות זרות בעדות על ראבר"נ אין מקורם מהימן – אפשר לשמוע הדברים בקו מוקד ברסלב בשיעוריו על התכלת) – ודבר זה הרבה יותר מסתבר כי זאת היא דעת האריז"ל בהדיא, וכן מרן ב"י והרמב"ם וכן מוכח אחרי עיון בסוגיא… ואולם אחר רבנו הארי"זל אין כלום – ראו שער הכוונות דרוש ציצית, כמדומני ב- פ"ו]
תגובת הרב שטרן:
קראתי בעיון את התגובה שנשלחה למערכת בעקבות המאמר על שיעור התכלת. מכיוון שהנושא קרוב ללבי וחשוב עד מאוד, ראיתי לנכון להבהיר את כוונתי, לא מתוך מתוך מקום מתנצל, אלא כקביעת עובדות היסטוריות והשקפתיות ברורות.
אקדים ואומר: אינני בא לפסוק הלכה לאיש, ואינני מתיימר להכריע עבור הכלל איזו תכלת ילבשו. יחד עם זאת, מטרת השיעורים ומטרת המאמר הייתה אחת, לרומם את קרנם של חובשי תכלת הראדזין. שמתי לב שכיום, גם בין אנ"ש חסידי ברסלב, רבים מאלו שלובשים תכלת ראדזין עושים זאת כמעט בהתנצלות, הולכים "שפופי ראש" אל מול המצדדים בתכלת השנייה. באתי להראות בחוש שדברי הגמרא, רבותינו הראשונים והמציאות הנראית, כולם מאירים וברורים כפשוטם ממש לשיטת הראדזינר זצ"ל, ללא צורך בפירושים דחוקים ומשונים.
לגבי הטענות על "סתימת פיות" והביטוי "חכמה יוונית" שהזכרתי בשם המשפיע הגה"ח ר' אברהם יצחק כרמל זצ"ל, חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם:
א. מהי ה"חכמה היוונית" בסוגיה זו?
כשאני מזכיר "חכמות יוון", אין כוונתי לשימוש במדעי הכימיה והביולוגיה. הראדזינר זצ"ל בעצמו חקר תחומים אלו, וגם כיום העוסקים בהפקת תכלת ראדזין (וגם אנוכי הקטן בשיעוריי) משתמשים בידע זה כדי להבין את התהליכים לאשורם.
הכאב הגדול, והוא כאבו של ר' אברהם יצחק זצ"ל, ששמעתי מכלי ראשון מאנשים ששמעו ממנו את זעקתו על כך שחסידי ברסלב הולכים אחרי זה, עד כדי שהתבטא שהתכלת השנייה יש בה כפירה ואפיקורסות, נובע ממקור הטענות.
רבים וטובים מאנ"ש העוסקים כיום בסוגיה, נוהים בתמימות אחר ה"תגליות" של התכלת החדשה (ארגמון קהה קוצים), מבלי לדעת מהיכן נחצבו דברים אלו ומי הולידם. המעיין יגלה שאין כאן שום "חידוש תורני" של דורנו, אלא מחזור של תיאוריות שנכתבו כבר לפני כ-200 שנה בבתי המדרש של ה'השכלה'. תחת ידי מצויים צילומים מספרים בגרמנית של המשכילים כלנדאו הידוע ול. לויזון. כשחקרתי ותרגמתי את דבריהם, נחרדתי לראות כיצד הם מביאים את כל טענות אלו ולא מתוך כפיפות לדברי חז"ל, אלא מתוך מגמה לתמוך בחוקרי "ביקורת המקרא" כגזניוס שר"י. מטרתם הייתה להתאים את תורת ישראל לדעת האנושית, כאילו התורה חלילה נכתבה בידי אנשים ואינה משמים, וכאילו רבותינו הראשונים "לא ידעו" את המציאות. (אגב, חוקרים גויים קדומים יותר, שאת כתביהם בלטינית בדקתי אף אני, לא העזו לשבש כך את הדברים כפי שעשו אותם משכילים). זוהי ה"חכמה היוונית" שעליה אנו זועקים! הגישה הפסולה שלוקחת את ההיגיון האנושי ושמה אותה כ"שופט עליון" המפרש ומעקם את דברי רבותינו הראשונים.
ב. האם הראדזינר או הראבר"ן היו "משנים את דעתם כיום"?
המגיב העלה טענה שאילו ראבר"ן היה רואה את ההוכחות דהיום, אולי היו מסכים עמם. טענה דומה נשמעת הרבה גם על הראדזינר עצמו.
אלו דברי הבל. הראדזינר זצ"ל הכיר היטב את טענות החוקרים והמשכילים הללו (ואף מרמז בספריו לדברי לנדאו עצמו). יתרה מזו, ישנה חלופת מכתבים של הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל, שביקש מגאב"ד האכבערג (אביו של הרה"ח ר' שלמה וועקסלער זצ"ל) שיבדוק עבורו באקדמיה בלייפציג שני עניינים: את נושא התכלת ואת נושא מלבושי היהודים בימי קדם. רע"י שלח את הממצאים הללו לראדזינר, והראדזינר השיב לו מפורשות שהוא כבר ראה וידע את כל הדברים הללו, ופסק שאין הם מתאימים כלל לדברי חז"ל והראשונים! דעתו לא הייתה משתנה, כי הוא הכיר את "טענות אלו" ודחה אותם בשתי ידיים מול תורת אמת, וא"כ מה נאמר על ראבר"ן?!.
ג. פנייה ללומדים:
כאמור, אין כאן רצון "לסתום פיות". אדרבה, בית המדרש פתוח לרווחה. כמי שלומד את הנושא שנים רבות, אני מחפש וצמא לשמוע תלמידי חכמים ויראי שמים מאנ"ש, שעמלו בסוגיה זו מתוך דברי הגמרא והראשונים והגיעו למסקנה התומכת בתכלת החדשה. אם יש להם חידושים, אשמח מאוד לשמוע, ללמוד ואף לדון עמם.
לשם כך, אני נותן בזאת רשות מלאה לפרסם את כתובת הדוא"ל שלי.
כל החפץ לדון בסוגיה זו, מוזמן לפנות אליי, ויהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
בברכת התורה,