ט' אדר חל יום ההילולא הרביעי (תשע"ח – תשפ"ב) של הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל שהיה מקורב לרבים מאנ"ש, וינק הרבה ירא"ש מרבי אברהם שטערנהארץ זצ"ל | זיכרונות שסיפר רבי שמואל זצ"ל על חסידי ברסלב • לצפייה ולהורדה:
היום ט' אדר חל יום היאר צייט הרביעי (תשע"ח – תשפ"ב) של הגאון רבי שמואל אויערבאך זצ"ל שהסתובב בבית הכנסת ברסלב בשערי חסד, היה מקורב לרבים מאנ"ש חסידי ברסלב מהדור הקודם, ובעיקר ינק הרבה ירא"ש מהגה"צ רבי אברהם שטערנהארץ זצ"ל:
הגאון רבי שמואל אויערבך זצ”ל בעל ה'דרכי שמואל' נולד ביום י’ תשרי דשנת תרצ”ב, לאביו מרן פוסק הדור הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אוירבך זצ”ל בעל ה'הליכות שלמה'.
עודנו נער נודע בשקדנותו ובגאונותו העצומה בתורה, ובצעירותו מונה לכהן כראש ישיבת “שם עולם” של חסידות אמשינוב. בשנת תשמ"א הקים וייסד את ישיבתו “מעלות התורה” ששוכנה בשכונת שערי חסד בירושלים, ומשם יצא אורה זו תורה והעמיד תלמידים רבים גדולי תורה ויראה, רבים מהם משמשים כהיום דיינים רבנים ומורי הוראה בישראל.
נפטר בפתאומיות ועלה בסערה השמימה לאחר שלקה בדום לב בליל שבת קודש פרשת תצוה ביום המר והנמהר ט' באדר תשע"ח, הלווייתו נערכה בהשתתפות רבבות אלפי בית ישראל ובראשם גדולי מנהיגי ישראל שביכו את פטירתו ונטמן בהר המנוחות, ירושלים.
♦ ♦ ♦
בשלהי שנת תשע"ט הופיע ויצא לאור קונטרס בשם 'נאה זיום' תוכנה העיקרי – מעשים שנשמעו מפי הגאון רבי שמואל אויערבך זצ"ל בזמנים שונים אודות גדולים וצדיקים מכל הדורות, עם דגש מיוחד על אלו הנמנים על עדת החסידים. ואף כמה סיפורים על חסידי ברסלב שהכיר מקרוב, בכללם על הגה"צ רבי אברהםל'ע שטערנהארץ זצ"ל – הקונטרס יצא לאור ע"י אחד מתלמידיו הקרובים תלמיד ישיבתו 'מעלות התורה'.
לפניכם הדברים שהובאו בקונטרס 'נאה זיום' על חסידי ברסלב ככתבו וכלשונו (למעבר לקונטרס 'נאה זיום' – החלק שמדבר על אנ"ש חסידי ברסלב – הקש כאן לצפייה ולהורדה)
ברסלב
הרה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א תולדותיו: נולד לאביו הרה"ק ר' שמחה, ולאמו הצדקנית פיגא נכדת הרה"ק הבעש"ט זיע"א, גדל בצילם של תלמידי זקינו וכבר מקטנותו ניכר בקדושתו העילאית ובעבודת ה' במסי"נ, נודע בדרכו היחודית בעבודת ה' שרבים הלכו בה. יא"צ: י"ח תשרי תקע"א ומנו"כ באהל המפורסם בעיר אומן.
תורה בצנעה:
בשכונת שערי חסד היה בית הכנסת "הברסלבער שול" כמקום להסתופף סביב עובדי ה' המבטלים כל עניני עוה"ז, ועוד היה כמקום שקט שבו אפשר להגות בתורה בהתמדה ללא הפרעות, ואת שני מעלות אלו לקחם רבינו, שהיה מסתופף סביב עובדי ה' כהגה"צ ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל, ושאר צדיקים שהיו שם, [וביניהם הגה"צ ר' יו"ט זלוטניק, והגה"צ ר' בנימין זאב חשין זצ"ל] ועוד היה יושב ועוסק בתורה לילה כיום יאיר ללא הפוגה, ורבים מאנשי שערי חסד זוכרים את גודל התמדתו ב"ברסלבער שול" [עד שהגה"צ ר' משה יהושע לנדא זצ"ל כתב שיר על הנער שמואל שלומד בהתמדה וקולו נשמע מתרונן בלימודו].
ובהערה מביא: עמלה של תורה – ושמואל פוזם לאטו נגון גמרא ידוע \ יפה לפזמו תוך עיון בסוגיה חמורה \ עת נתון המוח בסבך של קושיות ופרוקים \ כלו מרוכז למצוא בתעלומה את נקודת המוצא. \ יפה לפזמו בלילה בשעה מאוחרת, \ קשוב להמית הרוח המתדפק עצוב בחלון, \ בית-מדרש מואר, לשלב בקצב הנגינה \ משניות, בריתות ותוספתות, מימרות תנאים ואמוראים, \ פלגתות, קשיות ואבעיות, הויות דאביי ורבא, \ לצלול במעמקי דבריהם, ולהתבשם בטללים רוחניים, \ סברות הוה-אמינה ומסקנה, דעת מקשן ותרצן \ מבררים הלכה לאמיתה, דין ממצים עד תמו. \ וכמה יוארו העיניים עם חדוש נוסף, \ עם כל טיפה חדשה, מוקרת ממעין הדעת, \ עם כל אגל רענן, חנון מטל השמיים. \ כמה ירחב הלב, כמה יגיל ויעלוז! \ זר לא יבין לשמחה מה זה עושה, \ זר לא יבין לפשר נהרה זאת \ תמיד נסוכה על פני בני ישיבה חיוורים, \ מה הגיצים המהבהבים באשוני עיניהם השקועות? \ רק אשר חש חריפותה של קושיה, \ הוא יחוש מתקו של תירוץ… רק אשר התלבט \ ימים מספר על מאמר סתום או הלכה תמוהה, \ התנסה בעשרה נסיונות של ישובים \ דחוקים, \ פלפל פלפולים של הבל, וקושיה בעינה עומדת, \ רק הוא יחוש אותה חדוה עילאית, \ תציף את כל בתי הנפש, תשקה \ מיין-האשר הנצחי, יינה של תורת אמת \ עת תבריק שלא במתכון סברה ישרה, זכה ,ברה \ (אי מזה לפתע באה? מי זה העירה פתאום?) \ תישר הדורות הסגיה, תבהיר צפונותיה המופלאות, \ בה יפלס לבטח דרכו, במבוך נפתוליה הטמירים. \ ואם כי לשד מח ועצמות ימצו ממנו הסוגיות \ ואם כי ברב עמל וטרח יגיע עד חקרן – מה כדאים אלה הקרבנות, קרבנות ללא אשמה, \ כהן גדול תמיד להיות, משמש לפני ולפנים. \ מה נעים זה הטרח, זה העמל הברוך, \ חז"ל עליו הזהירו ב"סנהדרין": "אדם לעמל יולד – לא לעמלה של מלאכה, לא לעמלה של שיחה, \ אלא לעמלה של תורה…"
מ. י. לנדא
•
ופעם אמר לתלמיד שבודאי בברסלב יש אמת שהרי יצאו מדרך חסידות זו "אנשי אמת", ומאידך לבחור ששאלו [בעת רצון של אירוסיו] מה אומר רבינו על הסה"ק ליקוטי מוהר"ן אמר לו בודאי הוא ספר חשוב, אך העיקר ללמוד ולעסוק בגמרא רש"י ותוס' ובזה עיקר העליה.
ובהערה מביא: וכתוב בספר חיי מוהר"ן [אות כד] פעם אחת סיפר שזה סמוך התחיל ללמוד את החשן משפט עם הש"ך והסמ"ע ולמד בזמן מועט עד סימן צא, ואמר שהוא יודע וזוכר כל סעיף קטן מהיכן הוא מתחיל, וכמה פעמים סיפר עם אנשים מכמה דינים מהארבעה חלקי שולחן ערוך בעל פה, והיה בקי בכל הדינים בבקיאות גדול מאוד, [אות סב] וזאת היתה הנהגה כללית שצוה והזהיר את כולם דהיינו ללמוד פוסק בכל יום אפילו ביום שאין לו פנאי ילמד על כל פנים איזה סעיף שולחן ערוך בכל מקום שהוא ואמר שהוא חיוב גדול על כל אחד מישראל.
•
יברכנו אלוקים
הגה"צ ר' שמואל שפירא זצ"ל מגדולי משפיעי ברסלב היה ידיד נעוריו של רבינו הגרש"ז [הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך, אביו של רבי שמואל אוירבאך זצ"ל] כשלמדו יחדיו בישיבת "עץ חיים" והיה נעלה על בני גילו בעסק התוה"ק, ובעבודת ד' היוקדת שבו עד שרבים נאותו לאורו להתקרב לדרכו הקדושה, ורבינו העריכו מאוד מאוד, ופעם אחת כשנפגש עימו, ביקש רבינו מהגה"צ ר' שמואל שפירא ברכה ליראת שמים, אמר לו רש"ש ברכה ליראת שמים, את זה אפשר לקבל רק מה' יתברך, רבינו תמה ושאל אותו מהיכן לקח את דבריו, אמר לו רש"ש הרי זה פסוק מפורש "יברכינו אלוקים… ויראו אותו" [תהילים סז] כלומר רק כשהשם יתברך יברך אותנו אז נזכה שיהיה לנו יראת שמים ממנו יתברך….
ביודעי ומכירי
סיפר רבינו שזקנו הגרחי"ל זצ"ל [הגאון המקובל רבי חיים יהודה לייב אוירבך זצ"ל שימש כראש ישיבת המקובלים שער השמים אותה ייסד עם הגאון המקובל רבי שמעון צבי הורביץ זצ"ל], היה שולח בחורים לשמוע דברי מוסר ויראת שמים מהגה"צ ר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל – מגדולי משפיעי ברסלב ונינו של הרה"ק ר' נתן, תלמידו של מוהר"ן זיע"א – ורצה שהבחורים יושפעו ויקבלו ממנו אהבת תורה ויראת שמים טהורה.
וסיפר רבינו שפעם שאל הגה"צ ר' אברהם את הבחורים על מה אתם מתלוננים ואמרו לו על היצה"ר שמשתולל בנו, אמר להם, זה כלום, אני כבר מכיר אותו יותר משמונים שנה הוא תמיד מתנהג כך…
יונגע יארן
ועוד אמר שהגה"צ ר' אברהם היה מגיע הרבה לשערי חסד למסור שיעורים בין בימי החול ובין בשבת, ופעם אחת דיבר מענין היצה"ר ואמר, אני כבר עברתי את גיל השמונים ויש לי עוד יצה"ר, ואם לא נלחמים איתו אז הוא הולך ומתגבר ח"ו, אמנם כשמתייגעים הרבה "אין די יונגע יארן" בימי הנעורים, זה הולך יותר קל בימי הזקנה, ואמר רבינו שהדיבורים האלו נכנסו וחדרו לתוך לבו, והוא זוכר אותם כל ימיו…
דברי אלקים חיים
הגה"צ ר' אברהם היה מהדר מאוד בטבילת המקוה בכל יום, כשבתקופה מסוימת הלך כל יום משכונת קטמון לשכונת שערי חסד לטבול במקוה… ואפילו שלקח לו זמן רב, לא ויתר על זה, והיה רבינו ממתין לו באמצע הדרך כדי ללוותו ולשמוע ממנו דיבורי קודש שהחיו את נפשו.
וסיפר רבינו, שבביהכנ"ס ברסלב היה סדר ששבת אחת מדבר הגה"צ ר' לוי יצחק בנדר דברי התעוררות, ושבת שלאחריו הגה"צ ר' אליהו חיים רוזין, אך היו שונים בצורת אמירתם, שר' לוי יצחק רוב דיבוריו היו רק מתורות ושיחות מוהר"ן, ואילו ר' אליהו חיים היה מתבל את דבריו גם מצדיקים אחרים.
והוסיף רבינו שזוכר הוא את דמותם המיוחדת של חסידי ברסלב שהתגוררו בשערי חסד, כהגה"צ ר' וועלוול חשין, ר' העשיל פרנקל, ר' משה פרידמן, ור' יו"ט זלוטניק.
וזוכר כיצד בנו את בית הכנסת ברסלב בלילה אחד ללא רשיון, כאשר ר' נחום ויספיש נכדו של הגה"צ ר' דוד בהר"ן מסייע להם במסי"נ בבניית בית הכנסת.
עד כאן מתוך הקונטרס 'נאה זיום'.