ראשי » אומן » אומן ראש השנה » קריסה טוטלית: המונים מאנ"ש תקועים שעות בגבולות |◄

קריסה טוטלית: המונים מאנ"ש תקועים שעות בגבולות |◄

ברסלב נייעס ד׳ בתשרי תשפ״ד 19:01 6 תגובות

חדשות קיבוץ תשפ"ד • גם בחזור קריסה טוטלית בגבולות כאשר אלפים מאנ"ש תקועים בגבולות לשעות ארוכות, ביניהם ילדים קטנים זקנים, וחולים |צפו:

כתבות קשורות:
קריסה טוטלית בגבול מולדובה אוקראינה • הפרטים |◄

לאחר הקריסה הקשה אותה חוו אלפים מאנ"ש בדרכם אומנה בערב ראש השנה, גם בחזור קריסה טוטלית בגבולות כאשר המונים מאנשי שלומינו חסידי ברסלב שעושים ביומיים האחרונים את דרכם חזרה מאומן לכיוון ארץ ישראל תקועים בגבולות אוקראינה שעות ארוכות, תחת השמש הקופחת, או גשם זלעפות שמשאירה אותם רטובים עד לשד עצמותיהם.

כך בגבול מולדובה אוקראינה, שם עדיין תקועים אלפים, בין אלפי התקועים ישנם גם ילדים קטנים, זקנים, וחולים.

גם בגבול מדיקה, פולין, מאות אנשים עומדים שעות ארוכות, החל משעות הבוקר, במעבר הגבול הרגלי במדיקה, פולין. הפקידים הפולנים אטומים למצוקת מאות הממתינים, ומעכבים את המעבר במשך שעות. האנשים, שלא נערכו לשעות המתנה בלתי הגיוניות, לא נערכו נכון עם מים ומזון, וכבר נרשמו מספר מקרי התעלפויות.

חיים, הממתין מזה כחמש שעות, מתאר: "הגענו לפה בשעות הבוקר המוקדמות, מתוך מחשבה שנעבור בתוך שעה עד שעתיים. בפועל, אנחנו מחכים פה מעל לחמש שעות בשמש קופחת כשכמות המים אזלה לחלוטין. בנוסף, גלי גשם שירדו פה, הרטיבו אותנו ואת חפצינו עד היסוד. מיותר לציין שהחום והצמא גורמים לרף הסבלנות לרדת, וחיכוך מתמיד עם האוכלוסייה המקומית הוא בלתי נמנע"

6 תגובות

דוד לוי הגב ה׳ בתשרי תשפ״ד בשעה 12:37

אפילו פליטים לא מקבלים יחס כזה. שילמנו 100 דולר שוחד וגם עכבו אותנו שעות.
חגי הגב ו׳ בתשרי תשפ״ד בשעה 00:31

מתי כל זה היה? הייתי ביום שלישי ב-11 בבוקר בגבול מדיקה, פחות משעה מאיפה שהנהג הוריד אותנו עד שכבר היינו בתוך פולין, כולל כל ההליכה והבידוק.
משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב ו׳ בתשרי תשפ״ד בשעה 17:35

הגעתי לגבול מדיקה ביום שלישי בשעות אחה"צ ופגשתי שם אנשים שעברו את הגבול לאחר 7 שעות של דחיפות והמתנה, אני באופן אישי עברתי לאחר שעה וחצי (עם דרכון אירופאי שברשותי (מומלץ לכל אחד להוציא דרכון כזה המיקל מאוד בהרבה סיטואציות)
משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב ז׳ בתשרי תשפ״ד בשעה 00:27

עברתי שם ביום שני (צום גדליה) בערך בארבע אחר הצהריים, המצב היה נורא, אדם אחד אמר לי שהוא חיכה 7.5 שעות כדי לחצות את הגבול.

היה חם, לא היו לנו מספיק מים, ולא יכולנו לשבת כי היינו צריכים לדחוף או לעמוד קרוב ליד אנשים אחרים כדי להתקדם, במיוחד כאשר האוקראינים והפולנים המקומיים דחפו כדי להגיע לתור אחר מיועד לאנשי האיחוד האירופי.
משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב ז׳ בתשרי תשפ״ד בשעה 11:11

פרוש והמתווה שלו בקריסה!!!
איפה שלא הכניס את היד הכל עבר חלק ב"ה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב י״א בתשרי תשפ״ד בשעה 04:19

זה קרה רק השנה אחרי שמאיר פרוש התערב בדבר שלא קשור אליו אני מקווה שהוא ובנשעיה מבינים שזה השנה האחרונה שיש להם קשר עם הסיפור הזה

השארת תגובה

ביטול

געוואלד, יידן, זייט אייך נישט מייאש! אין שום יאוש בעולם כלל
יש ענין שנתהפך הכל לטובה
בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים מְאֹד וּרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ חִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד בִּבְחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁנָּפַל מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁשָּׁם בִּמְקוֹמוֹ דַּיְקָא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר
צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. וְאִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עִם הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת, וְיֹאחַז אֶת עַצְמוֹ עַתָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם
וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר - שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ
טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו ... עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת, כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו
אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וּכְשֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים עַל־יְדֵי זֶה עַל פִּי רֹב יִזְכֶּה, שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב כָּרָאוּי