כ"ט תשרי • יום היארצייט של רבי משה בורשטיין זצ"ל מגדולי אנשי שלומינו

זיכרונם לברכה • כ"ט תשרי חל יום היארצייט ה-12 של הגאון החסיד הישיש רבי משה בורשטיין זצ"ל חי חיים ארוכים ומלאים לטובה ונפטר בגיל קרוב לגיל 100 שנים בערב ר"ח חשון דשנת תשע"ב למגינת כלל אנשי שלומינו די בכל אתר ואתר | גלריה נרחבת:

בשבת הקרובה (בראשית) כ"ט תשרי חל יומא דהילולא ה-10 של הגאון החסיד הישיש רבי משה בורשטיין זצ"ל מגדולי זקני אנ"ש, שהסתלק בערב ר"ח חשון דשנת תשע"ב למגינת כלל אנשי שלומינו די בכל אתר ואתר:

הגה"ח רבי משה בורשטיין זצ"ל נולד לאביו הרה"ח רבי מתתיהו דוד זצ"ל בעיר רוז'אן שבמדינת פולין ביום כ"ו תמוז שנת תרע"ד, בשנותיו האחרונות התגורר בבית המדרש 'אור אברהם' דחסידי ברסלב בשכונת 'גבעת משה' בירושלים. וכשהגיע זמנו פונה משם לבית החולים 'ביקור חולים', שם השיב תכף את נשמתו ליוצרה, והוא בגיל 97 (גימ' "אומן"), ונטמן בהר מנוחות בירושלים עיה"ק.

בפולין שמע מכל חשובי אנשי שלומינו שם: הגה"ח רבי איציקל אוטווועצקער זצ"ל, הגה"ח רבי אהרן לייב ציגלמן זצ"ל, והגה"ח רבי יצחק ברייטר הי"ד, כאן בארץ ישראל דבק ברבו רבי (אברומל'ה) אברהם שטרנהארץ זצ"ל והיה כרוך אחריו מאוד.

בהגיעו לפרקו נשא את בת הרה"ח רבי שמואל משה סלוביק זצ"ל, והתחתן בעיר פולטוסק שבפולין.

בניו ובנותיו: הגה"ח רבי נחמן ישראל בורשטיין זצ"ל, מרת אדל רחל שתחי' אלמנת רבי אליעזר הוכהוייזר ז"ל, רבי שמעון אלעזר בורשטיין שליט"א, רבי חיים יעקב יוסף בורשטיין ז"ל, רבי שמואל נפתלי בורשטיין שליט"א, מרת דבורה תליט"א אשת ר' שלמה בקרמן ראש מוסדות טשכנוב, ורבי מתתיהו דוד בורשטיין שליט"א. (היו לו עוד שני בנים נוספים שנפטרו בצעירותם: מנשה אפרים ז"ל, ונתן יצחק ז"ל, שניהם נולדו ונפטרו בקטנותם טרם הולדת בנו רבי חיים וכסגולה קרא לו בשם "חיים".

בישיבת "נובהרדוק"

בבחרותו למד בישיבת "נובהרדוק" ונחשב ל'עילוי'. בין כותלי הישיבה גילה את אורו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א ואת חסידות ברסלב ומאז נקשר אליהם בלב ונפש. אשו הבוערת של רביה"ק יקדה בו בכל עוזה כל ימי חייו.

"ליקוטי התפילות" שהפכוהו לברסלבר חסיד

כאשר היה בגיל 17 (שנת תרצ"א) התקרב לברסלב דרך ליקוטי תפילות, היה זה בעת שלמד בישיבת נובהרדוק, הגיע לישיבה בחור ברסלבר בשם שעפטיל ועשה הגרלה על הספר הקדוש 'ליקוטי תפילות'. שעפטיל ניגש תחילה לרבי משה. ובידו מאה פתקי הגרלה, כאשר ראה רבי משה שמעט בחורים ביקשו להיכנס להגרלה. עבר בין הבחורים והצלח לאסוף קרוב למאה בחורים שנכנסו להגרלה, וכדי להשלים למאה ולאור עזרתו להגרלה קיבל רבי משה עוד מספר גורלות. באותו ערב בסדר שלישי הודיעו לו כי הוא הזוכה בהגרלה, ומסרו לו את הספר.

רבי משה שקיבל את הספר ביקשת תכף לעבור עליו כדי לתהות על קנקנו. אותו לילה לפני שהלך לישון עבר רבי משה על הספר "ליקוטי תפילות" שוב ושוב, והדברים חדרו לבו.

לימים גולל רבי משה זצ"ל: "מאותו יום הייתי בן אדם אחר. מאז התפילות שלי היו אחרת לגמרי, הלימוד שלי היה שונה, הכל השתנה".

נישואיו

בתקופה זו ניגש אליו שדכן מסויים, ואמר לו מכיון שאתה ברסלבר עליך להתחתן בהקדם ולא להמתין כמנהג הבחורים בנובהרדוק. ומספר רבי משה: "ב"ה באתי בקשרי שידוכין עם שידוך (ביתו של הרה"ח רבי שמואל משה סלוביק זצ"ל) שהציעו לי שנים קודם אבל אז לא הסכמתי לשמוע כי לא עלה בדעתי דבר שכזה, להתחתן בגיל כה צעיר… וב"ה זכיתי לבנות בית נאמן בישראל".

לאחר אירוסיו ניגש אליו מכר ששמע שהוא מחפש למצוא דרך בה יוכל לעלות לארץ ישראל והציע לרבי משה את שני הסרטיפיקטים שלו (בשל אילוצים שונים שמנעו ממנו לנסוע) עבורו ועבור כלתו, אך הסרטיפיקטים טובים היו לשימוש לפני זמן החתונה. רבי משה שקל בדעתו ולאחר מחשבה אמר לו שאינו מעוניין לנסוע לפני החתונה היות ואינו מעוניין להתחתן לבד שלא בקרבת בני המשפחה. אולם כאשר נודע הדבר לכלה (רעייתו) היא שלחה לו מכתב ובו דברי ביקורת על כך שלא ניצל עבורם את ההזדמנות לנסוע לארץ ישראל והפצירה בו לא להסתכל על המניעות ולנסות להשיג את הסרטיפיקטים האמורים. כשפנה למכרו והודיע לו שחוזר בו והוא מעוניין בהם, היה כבר מאוחר מידי.

פעם נענה ואמר לנכדו הרה"ח רבי אברהם שמעון בורשטיין שליט"א שבדיעבד טוב הוא עשה שלא נסע, כי הספיק ללמוד מאנ"ש חסידי ברסלב דשם את כל הזמירות של ברסלב, נוסחאות התפילה, ובין השאר את הניגון הידוע על "קל אדון" אותו הביא לארץ ישראל ומסרו לאנ"ש ששרים אותו עד היום בכל בתי הכנסת ע"ש הצדיק מידי שבת בשבתו, וכן עוד כמה מניגוני לכה דודי שהביא ועוד. זה היה שווה את זה, הוא אמר והוא לא מתחרט על כך. בזכות זה גם הספיק להיות ארבעה 'ראש השנעס' בקיבוץ בלובלין.

למעבר לשמיעת ניגון "קל אדון" הנהוג בברסלב הקש כאן ותועבר לשער ברסלב

ר' משה זצ"ל זכה שם בלובלין להכיר אישית את הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין, מייסד הדף היומי – והתפלל עמו בקיבוץ של חסידי ברסלב שכידוע נערך שנים רבות בישיבתו 'חכמי לובלין' שבעיר.

פעם סיפר רבי משה זצ"ל, ששמע בשבת תשובה שלאחר ראש השנה בלובלין, (באחת השנים תרצ"ג תרצ"ו) את רבי יצחקל אוטוועצקער (שקירב כחמישים מקורבים לאנשי שלומנו, ביניהם את רבי לוי יצחק בנדר, רבי אליה חיים רוזן, רבי משה צ'ענסטכובער, ורבי ישראל כהן ועוד). שיעור בספר הקדוש סיפורי מעשיות אחר התפילה בשבת בבוקר, רבי יצחק למד אז מהמעשה "אבידת בת מלך" ולמד 2 שורות והעמיק בדברים נשגבים כל כך, עד שלא ידעתי היכן אני בעולם ובאיזה עולם! אם בעולם הזה כאן או בעולם הבא…

בארץ ישראל ובשבי הירדני

כשעלה לארץ ישראל, התגורר תחילה ב'בית עולים' בחיפה ולאחר מכן עבר לרובע היהודי בירושלים. כאשר נוהג היה לפקוד את הכותל המערבי מדי יום לפחות שלושה פעמים. 'תיקון חצות', תפילת שחרית, ומנחה מעריב.

לימים סיפר כי לאחר חג הפסח פרצו בארץ ישראל הפרעות הנוראות של שנת תרצ"ו. "היה זה כאשר סיימתי את התפילה לא יכולתי לחזור לביתי, שנשק לבתי הערבים, שכן היתה סכנת נפשות ללכת ברחוב בו התגוררתי. התחננתי בפני השוטר ואמרתי לו שיש לי בבית אשה וילד (בהתכוונו על בנו רבי ישראל נחמן זצ"ל) ואני חייב להצילם. נכנסנו במהירות להוציא את משפחתי. זוגתי התחננה לקחת לפחות בגד אחד לילדנו הקטן, אך השוטר האיץ בי כי בכל רגע ורגע הדבר יכול לגרום לסכנת נפשות. במשך מספר חודשים התגוררנו ברובע היהודי, ולאחר חודשים מספר כאשר שבתי לביתי. מצאתי את הכל על מקומו, לא נגעו במאומה.

"לאחר כמה חודשים, בער"ח אדר, עלה לארץ ישראל פאר חבורתנו הגה"ח רבי אברהם שטרנהרץ זצ"ל" – ממנו למד רבי משה רבות והחשיבו לרבו.

בשנת תש"ח הכל הסתיים. תושבי העיר העתיקה נכנסו לגטו. אמרו אז כי מי שלא עבר את הגטו באירופה קיבל את זה כעת כאן. באותו זמן נחסמה הגישה להרבה מבתי המדרשות עקב השתלטות הלגיון הירדני, וחשובי רבני ירושלים כהגאון רבי פנחס עפשטיין, והגאון רבי דוד בנגיס התפללו עמנו בבית המדרש של אנשי שלומינו חסידי ברסלב.

"אח"כ הייתי שבוי בשבי הירדני. לקחו אותנו כמה מאות איש למדבר שומם. השבת הראשונה היתה פרשת בחוקותי ולא היה עמנו ספר תורה כלל, על כן לא קראנו בתורה. ובשבת שלאחריה כבר היו עמנו ארבע ספרי תורה, וקראנו פרשת בחוקותי. בשבת שלאחריה, פרשת נשא, קראנו גם במדבר וגם נשא. לעליית 'ראשון' קראו את כל פרשת במדבר, ומ'שני' המשיכו בפרשת נשא.

לאחר השחרור (בו שהה כתשעה חודשים) עבר להתגורר בשכונת קטמון שבירושלים עיה"ק.

רבי משה זצ"ל היה כאמור תלמידו של רבי אברומל'ה זצ"ל שאף התגורר בביתו, היה זה תקופה לאחר שרבי אברומלה זצ"ל התאלמן מזוגתו בשנת תשי"א ביקש לעבור לגור בביתו של אחד מאנ"ש. רבים מהחסידים קפצו על המציאה והתחננו מרבי אברומל'ה שבא להתגורר אצלם, ביניהם החסידים רבי שמואל הורוויץ, רבי גדליה קעניג, רבי חיים ברוך טורנובסקי ואף רבי משה בורשטיין. ההכרעה היתה בערב חג השבועות תשי"ב, כאשר רבי אברומלה ניגש לרבי משה ובישר לו כי החליט לעבור לגור אצלו, בתנאי שלא יכנסו נשים לחדרו בשעה שהוא נמצא שם.

רבי משה זצ"ל הוא היה מיודד מאד עם רבי מאיר יארבלום זצ"ל שהיה נקרא 'רבי מאיר סארוצק'ער' על שם עיר מוצאו בפולין (אביו של רבי נחמן פנחס ירבלום זצ"ל), ואף היו משוחחים שעות ארוכות בעבודת ה'. בנו רבי נחמן פנחס זצ"ל סיפר כי כאשר רבי משה היה מגיע לביתם היתה אמו יודעת מיד כי מעכשיו למשך כמה שעות אין על מה לדבר… הם היו יושבים חמש או שש שעות ומדברים שיחת חברים בעבודת ה' בדרך רבינו הקדוש.

דבר מעניין כותב לנו נכדו: "הסבא רבי משה היה מזמר לעתים את הזמר "בני היכלא" של סעודה שלישית עד הבית "והא אזמין", כמו שנהגו אנ"ש בפולין בניגון המקובל מרבינו הקדוש על "אתה נגלית".

זהירותו הרבה לפרוטה של אחר

לרבי משה זצ"ל היה קשר מיוחד עם הספר הקדוש "ליקוטי הלכות" של מוהרנ"ת, ממש קשר מיוחד במינו. הוא ישב והגה שעות ארוכות בליקוטי הלכות בקביעות מבלי להפסיק.

ישרותו וזהירותו הרבה לפרוטה של הזולת – תקופה ארוכה היה נוהג לנסוע לתל אביב אחת לשבוע ללמוד עם ר' יעקב שכטר, הם היו ערים כל הלילה ולמדו בספר ליקוטי הלכות. שיעור בצוותא הקבוע הזה הופסק לאחר שאשתו של ר' יעקב אמרה לרבי משה שאחר לימוד כזה בכל הלילה בעלה ר' יעקב עייף במהלך היום ועלול חלילה לטועות ולהתבלבל בחשבונות שעושה עם לקוחותיו. מיני אז נמנע רבי משה זצ"ל מלהגיע ללמוד עם החברותא האהוב ר' יעקב.

בית הכנסת ברסלב "אור אברהם"

לימים הקים את הבית הכנסת הנודע "אור אברהם" דחסידי ברסלב לשמו ולזכרו של רבו רבי אברומלה שטערנהרץ זצ"ל, ובשנת תשכ"ה הרחיב את בית הכנסת בקטמון מדירות לאולם גדול, בשנת תש"ס עשה את חנוכת הבית לאור אברהם בבניין הגדול שבשכונת גוש שמונים בירושלים עיה"ק.

הטבילה במקווה היא התקווה

לשבת חנוכה היה נוהג לנסוע לאתרא קדישא מירון בצל התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, ומסופר כי באחת השנים, שרר קור עז ונוראי יותר משאר השנים, עד כדי כך שהתפוצצו כל צינורות המים במירון. והיה זה בשנתו האחרונה של רבי אברומל'ה שטרנהרץ זצ"ל, ומכל אנ"ש שהגיעו למירון נכנסו לטבול שלושה אנשים בלבד, רבי אברומל'ה ושני תלמידיו רבי שמואל שפירא ורבי משה בורשטיין. אחרים שניסו לא לוותר על הטבילה במקווה כאשר באו לטבול ואך הכניסו את כף הרגל למים הכפויים נרתעו ויצאו.

* * *

נכדו הרה"ח המפואר רבי אברהם שמעון בורשטיין (בן הגה"ח רבי ישראל נחמן בורשטיין זצ"ל, וחתנו של יבלח"ט הגה"צ רבי משה קרמר שליט"א) אמר על רבי משה זצ"ל את הפסוק: "וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד"

"וירא מנוחה כי טוב" – מנוחה מרמז כידוע על רבינו, אנ"ש היו  מרמזין על כך כשזימרו ברוך השם אשר נתן "מנוחה" ובזמר "מנוחה" ושמחה אור ליהודים, על רבינו ואביו ר' שמחה.

"ואת הארץ כי נעמה" – על ארץ ישראל אומר רבינו כי מי שרוצה להיות איש ישראלי באמת אי אפשר כי אם על ידי קדושת ארץ ישראל. כי אי אפשר לילך מדרגה לדרגה בלעדיה, מה שנצרך לאיש הישראלי.

"ויט שכמו לסבול" – לסבא רבי משה בורשטיין היה תבערה בצעירותו על שני דברים אלו, מאז שעלה בגורלו לזכות בספר ליקוטי תפילות ועל ידה להתקרב וללכת  בדרך רבינו ועצותיו הקדושות בעבודת השם מצד אחד. מצד שני, המסירות נפש וריבוי ההשתדלות ברצון, בממון ובטירחא לעלות לארץ ישראל כשהבין את חשיבותה על פי תורת רבינו, כי רק כך ניתן לעלות מדרגה לדרגה ולהיות איש ישראלי.

"ויהי למס עובד" – למ"ס ראשי תיבות ספר ליקוטי מוהר"ן, בלימוד תורת רבנו וקיום עצותיו עבד את השם עד שעתו האחרונה.

* * *

שנים ספורות טרם נפטר ערכו עימו עיתון המבשר ראיון מרתק

בראיון המרתק מגולל הגה"ח רבי משה בורשטיין זצ"ל על מאורעות ימי חיו ועל התקרבותו לרבינו הקדוש:

"כי בשמחה תצאון – על ידי שמחה אפשר לצאת מכל הצרות" – אלו הדברים העוברים כחוט השני במשנתו של הרה"ח הישיש מזקני חסידי ברסלב רבי משה בורשטיין שליט"א • שיחה מאלפת על ימי נעוריו כתלמיד בישיבת 'נובהרדוק' • התקרבותו לחצר ברסלב • שהייתו בצל האריות שבחבורת החסידים • עלייתו לארה"ק • חיי מסירות-הנפש בעיר העתיקה סמוך ונראה לשריד בית מקדשנו • חודשי השהיה בשבי הירדני ועל הרוח שלא נכנעה למרות התנאים הקשים.

למעבר לראיון המלא בשער ברסלב
הקש כאן

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אכיה"ר

לפניכם גלריית תמונות מחייו – קרדיט תמונות: "אבקשה", "נאר דער רבי", משפחה.

להזכירכם – כל הזכויות שמורות!