כולל 'אריה שאג': מעמד 'מי שהיה אצלי' לכלל אנ"ש | הכונו!

חדשות ברסלב • כולל 'אריה שאג' ע"ש הגה"ח רבי שלמה אהרן גוטליב זצ"ל, נערך למעמד 'מי שהיה אצלי' בסעודת מצוה מפוארת בבשר ויין לכלל אנ"ש | בראשות הרבנים חשובי משפעי אנ"ש שליט"א | הכונו! הכונו!

כולל 'אריה שא"ג' של הרה"ח ר' מרדכי גוטליב שליט"א וע"ש אביו המשפיע הנודע הגה"ח רבי שלמה אהרן גוטליב זצ"ל, נערך למעמד מפואר ומרומם לכלל אנשי שלומינו חסידי ברסלב הע"י בשם 'מי שהיה אצלי', להודות ולהלל על הזכות העצומה שנפלה בחלקנו בהשתתפותנו בקיבוץ תשפ"ב באומן:

כידוע מעמד 'מי שהיה אצלי' המסורתי נתייסד לפני כעשור ע"י המשפיע הנודע הגה"ח רבי שלמה אהרן גוטליב זצ"ל, וע"פ מאמר רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב שאמר "שמי שהיה אצלו על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד כל השנה"(חיי מוהרן).

כתבות קשורות:
בית שמש • צפו במעמד סיום והתחלת הספר הקדוש "ליקוטי הלכות" המרכזי בבית שמש |
בית שמש • מעמד סיום והתחלת הספר הקדוש "ליקוטי הלכות" בשילוב הודיה על ראש השנה תשפ"א |

ל'ברסלב נייעס נודע כי המעמד יערך ברוב פאר והדר סעודת מצוה מפוארת בבשר ויין ובהשתתפות כמה מחשובי משפעי אנ"ש שליט"א שיישאו דברים בגודל הזכות וברוממות הקיבוץ הקדוש והראש השנה אצל הרבי, כמו"כ במעמד יתקיים תפילה וזעקה שנזכה לקיים את הקיבוץ הבעל"ט כמתכונתו ביתר שאת ועוז | הכונו! הכונו!

וכך נכתב במודעות:

בס"ד עש"ק ויקרא-זכור תשפ"ב

בך רבינו נגילה ונשמחה בך!

כלל אנ"ש היקרים והחשובים! ברגשי גיל הרינו להזמינכם, כאיש אחד בלב אחד, ליטול חלק במעמד האדיר, סעודת הודאה רבתי  עם שירה וזמרה וריקודין להודות ולהלל על גודל הזכות שנפלה לנו בנעימים, להיות באומן על ראש השנה דהאי שתא שנת תשפ"ב

ביום ראשון פרשת צו בשעה 7:30 בערב באולמי "הכרמים", רחוב נהר הירדן 1 בית-שמש

ליהודים היתה אור"ה ושמחה או'מן ר'אש ה'שנה.

♦ ♦ ♦

כָּךְ אָמַרְתִּי! שֶׁעַכְשָו נִשְמָע גְּזֵרוֹת חַס־ושָלוֹם עַל ישְראֵל, והִנֵּה הוֹלְכִים וּמְמַשְמְשִים לָבוֹא 'ְימֵי הַפּוִּרים הָאֵלֶּה',  וְִיהְיוּ ישְראֵל מְַרקְּדִים וִימְחֲאוּ כַּף, וְעַל־ְידֵי־זֶה ימְתִּיקוּ הַדִּינִים. וְחָזַר וכָפַל דְּבָָריו ואָמַרִ בְּפֶה "מלֵא "כָּךְ אָמְַרתּי כִּי כָּל דִּבְרי הַתּורה, לֹא בַּשָּמים הוּא לֵאמֹר: 'שֶאֵין מִי שֶיּכוֹל לִזְכּוֹת לָזֶה לְהַמְתִּיק הַדִּינִים עַל־ְידֵי הַמְחָאַת כַּף וִרקּוּדִין כִּי־אִם גְּדוֹלִים בְּנֵי עֲלִָיּה'! רַק כָּל אֶחָד מִִיּשְראֵל יש לוֹ כֹּחַ הַזֶה! כְּשְיּקיּם הַדְּבִרים כִּפְשוּטָן בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת. שִׂיחוֹת הַָר"ן קל"א

אנשי שלומנו די בכל אתר ואתר, בכל העולם כולו, מאמינים ומקיימים את דברי רבינו הק' לקיים הדברים כפשוטן לערוך בימים אלו סעודות הודיה עם ריקודים והמחאת כף על אשר זכינו להיות על ציונו הק' באומן בימי ראש השנה תשפ"ב, ועי"ז נמתיק כל הדינים ונזכה שיהיה לנו ראש השנה תשפ"ג כי אין דבר גדול מזה

♦

סיפור גזירות הפונקטען

מעט לפני פורים ה'תקס"ג, התבטא רבנו הק' בנוגע לגזירת הצאר להטיל על היהודים 'אוּקַסֵה' (-'גזירה', ברוסית) הכוללת מספר תקנות שכונו 'פעולות בנוגע ליהודים'. 'פּוּנְקְטֶען', 'נקודות'.

תקנה אחת מסדירה גיוס בכפייה וחובת חינוך ככל הגויים – חקיקה אשר אכן יצאה אל הפועל בסופו של דבר.

רבנו הק' הביע את דאגתו העמוקה ביחס לחומרתן של גזירות אלה, והתריע מפני ההשפעה הנוראה שעלולה להיות להן על יהדות רוסיה.

ר' נתן מעיד (שבחי הר"ן קל"א): "כשכתבתי לפניו התורה ואלה המשפטים תורה י, לפני פורים, אמר לי: 'כך אמרתי, שעכשיו נשמע גזירות חס ושלום, על ישראל, והנה הולכים וממשמשים לבוא ימי הפורים האלה ויהיו ישראל מרקדים וימחאו כף, ועל-ידי-זה ימתיקו הדינים' וכו'.

ובאותה שנה רקד רבנו הק' יותר מן הרגיל. מאוחר יותר אמר רבנו 'דחיתי אותן לעשרים וכמה שנים', ובאמת, גזירות אלה יצאו לפועל רק בשנת תקפ"ז, עשרים וחמש שנה לאחר דברי רבנו הק', ושש־עשרה שנה לאחר פטירתו. (ראה חיי מוהר"ן קטו, קטז, רסג, שצח).