הרב משה יהונתן ליפמן זצ"ל | לא השאיר זש"ק

אחר שלקה בדום לב בדרך חזור מאומן: הרב משה יהונתן ליפמן זצ"ל (48) מאנ"ש באתרא קדישא מירון | לא השאיר אחריו זש"ק| בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת:

חדשות ברסלב • ביום שלישי האחרון (וילך) הסתלק לפתע פתאום הרב משה יהונתן ליפמן זצ"ל – מי שכונה בפי כל מיקי (48) ממירון, לאחר שזכה בפעם הראשונה בחיו לפקוד את ציון רבינו באומן בערב ראש השנה, ללא שהשאיר אחריו זרע של קיימא רח"ל:

אחר שלקה בדום לב בדרך חזור מהקיבוץ באומן: מאוקראינה התפשטה השמועה הקשה כי ביום שלישי האחרון (וילך) הסתלק לפתע פתאום הרב מיקי ליפמן או בשמו המלא משה יהונתן ליפמן זצ"ל, מאתרא קדישא מירון, והוא כשבועים ימים טרם הגיע לגיל 48 שנים בפטירתו. לדאבון לבנו לא זכה להשאיר אחריו זרע של קיימא רח"ל.

המנוח הרב משה יהונתן זצ"ל נולד ביום כ"ב תשרי דשנת תשל"ה לאביו יבלח"ט ר' בן־ציון (באסיל) ליפמן הי"ו ואימו מרת עפרה שתחי' מהעיר פרת' שבאוסטרליה.

למחייתו עבד מיקי זצ"ל כמתרגם אנגלית-עברית, בעיקר לדיפלומטים, ואחר כך כמורה אנגלית. שמונה שנים עבד בכפר עלית הנוער "ימין אורד" שם היה מורה נערץ על חניכיו. לפני מספר שנים חזר מיקי בתשובה בעקבות בני הדודים שלו, או אז עבר להתגורר בכפר מירון, סמוך לציון התנא האלוקי הרשב"י זיע"א. שם עלה והתעלה בעשות חסד בלב ובנפש חפיצה.

אחד מחבריו כותב: "מיקי היקר היה בן אדם זהב שלימד בדרך מיוחדת וידע באיזה צורה לגשת לכל בן אדם. במהלך התקופה שבה לימד ב'ימין אורד' התחזק והתקרב להשם יתברך. זו אבדה גדולה לכולנו הוא היה בן אדם עם לב טוב".

האסון התרחש ביום שלישי – מוצאי ראש השנה בדרך חזור מהקיבוץ באומן. לאחר בירוקרטיה ופעילות אינטנסיבית שוחררה גופתו לקבורה בארץ הקודש.

כאמור שהה הרב מיקי ז"ל, בקיבוץ ראש השנה תשפ"ג בעיר אומן, ובמצאי החג התמוטט בפתאומיות מדום לב באוטובוס שעשה את דרכו לגבולות בכדי לחזור לארץ הקודש. היה זה לאחר שנים של רצונות וכיסופים, זכה סוף סוף מיקי זצ"ל להצטרף יחד עם עוד חברים ממירון למסע הארוך בכדי לשהות בקיבוץ ראש השנה סמוך לציון רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א – וזה בפעם הראשונה והאחרונה בחייו.

בימים שקודם ראש השנה חש הרב מיקי זצ"ל שלא בטוב, ובדרכו חזרה הוא אמר שהוא 'לא מרגיש טוב' וגם ש'כואב לו ביד ויש לחץ בחזה' לאחר דקות ספורות איבד מיקי את ההכרה, פרמדיק שהיה באוטובוס ניסה לבצע בו פעולות החייאה בהמשך הצטרפו עוד אנשי הצלה שבצעו בו פעולות החייאה במשך 45 דקות. אך למרות שהדופק חזר, לאחר שתי דקות למרבה הצער הוא שוב איבד את ההכרה, התמוטט ונפטר לבית עולמו.

בתום מבצע חילוץ מורכב בו התערבו עסקנים מיקירי אנ"ש שבצעו פעולות חובקות עולם, שוחררה הגופה ויצאה למסע ארוך ביניהם נסיעה בת כ-15 שעות, ולאחריה לטיסה לארץ ישראל.

מת'ס שפירא ראש סניף איחוד הצלה באומן סיפר: "הגענו לזירה באמבולנסים וצוות ניידת טיפול נמרץ של איחוד הצלה ובסיוע רופא ממרפאת אומן ביצענו בו פעולות החייאה ממושכות בניסיון להציל את חייו. למרבה הצער נקבע מותו בזירה בתום מאמצי ההחייאה".

עזריאל שניצר, ראש משלחת זק"א באומן, סיפר על השתלשלות האירוע: "במוצאי החג סמוך לשעה 23:00 קיבלנו דיווח על אדם שסובל מרקע רפואי שהתמוטט באוטובוס בדרכו מאומן לגבול פולין, יחד עם מתנדב זק"א יהודה שפיצר וגורמי הצלה נוספים ביצענו פעולות החייאה ממושכות. לצערי, לאחר מאמצי החייאה רבים נאלץ רופא במקום לקבוע את מותו".

נחמן דיקשטיין ס. מפקד זק"א אוקראינה סיפר: "מרגע קבלת הדיווח על האירוע פעלנו מול הרשויות המקומיות, בעזרתם של איש החסד דוד רפפורט, עזריאל שניצר ר"צ זק"א אומן, שגרירות ישראל באוקראינה ומולדובה הצלחנו למנוע נתיחת הגופה שלאחר המוות, גופת המנוח הועברה לטיפול חברה קדישא קייב שפועלים ברגעים אלו לסדר את העברת המנוח בכבוד הראוי לגבול מולדובה בליווי מתנדבי זק"א, משם יעלה על מטוס לקבורה בישראל".

אימו שתחי': "רק עכשיו אני מגלה איזו מורה מסור היה מהודעות ששולחים לי התלמידים שלו ושמביאות אותי לדמעות", אמרה אימו. "הכאב שלי כזה חזק, הוא בלבי כל הזמן ויישאר בתוך הלב שלי. הוא היה בן מסור ואוהב ודואג שאין הרבה כאלה. הוא היה פטריוט לעם היהודי ולמעברי העם במלחמה האיומה בשואה והיה לו חלום לבקר באושוויץ. היה לו רגש מיוחד לניצולי שואה. לפני שלוש שנים נסענו יחד לפולין, לוורשה, למוזיאון היהודי. כשהגענו לאושוויץ הוא לא הפסיק לבכות ולהצר בצערם של העם היהודי. הרבה שנים הוא רצה לנסוע לאומן ולא יצא לו לנסוע. גם בגלל שלא היה יכול לקחת חפשה כמורה, וגם לא תמיד היה יכול להרשות לעצמו. השנה הוא החליט שהוא חייב לנסוע ואני ברכתי אותו ותודה לאל שנסע. אני בחג הייתי במירון וישנתי בחדר שלו, במיטה שלו. התכוונו לחזור ליום ההולדת והנה זה קרה. אני אומרת שהיה צריך לנסוע. אני מאמינה שאם זה היה צריך לקרות זה היה קורה בכל מקום. זה הגורל. הוא תמיד היה אומר לי על כל דבר שהכול משמים. הוא הגשים את החלום ומת. החסידים אמרו שהוא מת צדיק עם לב נקי. ניקה הכול. היה ישר, הגון, אחד שעוזר לזולת, פשוט איש שעשה את התיקון שלו וכנראה שאלוהים רצה איש כזה לידו".

מסע הלוויה:

מסע הלווייתו התקיים ביום שישי – ערב שבת וילך, בבית העלמין שבאתרא קדישא מירון, בהשתתפות מכרים חברים ידידים ותלמידים ובני משפחתו ובראשם אביו בן ציון ליפמן ואחיו, שהמריאו מאוסטרליה הרחוקה בכדי להשתתף במסע הלוויה, במקום נערכו הספדים, לאחריהם ניטמן שם למנוחת עולמים.

כלל אנשי שלומינו מתבקשים בזאת היות והמנוח לא השאיר אחריו זש"ק נא ונא ללמוד משניות ולהדליק נר לעילוי נשמתו, שמו המלא הרב משה יהונתן בן יבלח"ט ר' בן ציון הי"ו.

ניחום אבלים:

משפחתו יושבת שבעה בביתו שבכפר מירון, בין השעות; לפני הצהרים: מהשעה —- ועד השעה, —-, ולאחר הצהריים: מהשעה —- ועד השעה —-.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.