מאמרים » תורת ברסלב » מנהגים והלכות • האם יש מי שחולק על כחם הצדיקים? ומה דעתו של הגר"א בעניין? והאם הצדיק באמת מוציא מהגיהנום? ||| מאמר מעניין!
במאמר שלפניכם נידון כוחו של הצדיק והאם ישנם החולקים בכוחו ובתועלתו לנו היהודים הקטנים המאמינים בכוחם |||| מתוך עלון 'אותך אבקש' 41 פרשת וירא תשפ"ו.
האם יש מי שחולק על כחם הצדיקים? האם הצדיק באמת מוציא מהגיהנום?
היה זה בשעה אחת עשרים וחמש בצהרים לערך, המג"ש סיים את השיעור בכמה שאלות יסודיות בגדרי הדינים של 'ברי ושמא' הגמרות נסגרו, וכולם קמו מהמקומות בדרכם לבית המדרש כשחלקם מלווים את המג"ש ומקיפים אותו בחבילי קושיות.
אהרל'ה דחף את השולחן קדימה וקם ממקומו, כשלפתע הוא נעצר והסתכל 'בקונטרס' קטן שצד את עיניו, על הקונטרס הופיע תדפיס של ציור שמן של יהודים מתפללים ליד אוהל קטן ומעליו נכתבו המילים 'תיקון הכללי', הוא ידע ושמע מלמעלה על המושג שנקרא 'תיקון הכללי' שזה בעצם עשרה מזמורים שמסוגלים לתקן את עניין הקדושה כפי שגילה רבי נחמן מברסלב, אבל בקונטרס הזה היה עוד כל מיני דברים שהוא לא שמע עליהם כמו 'הכוח' של הצדיק לעזור בעולם הבא למי שיקיים את דבריו ויבוא לציונו, ועוד כהנה וכהנה…
היי.. הוא שמע קול מאחוריו בלווי טפיחה על השכם שגרמה לו להסיט את מבטו מהשורות הקטנות, חבל על הזמן שלך! קבע יוני בפסקנות, מה לך ולכל התיקונים המשונים האלו?? אם קראת טוב.. יש שם כל מיני הבטחות על כך שרבי נחמן יבוא לעזור לך ויוציא אותך 'מהגיהינום', אנחנו לא גדלנו על הדברים האלה… ולא מאמינים בכל מיני 'כוחות' של צדיקים, מי שלומד ומקיים מצוות יקבל שכר, ומי שעושה עבירות יקבל עונש בלי שום התחכמויות!…
אהרל'ה הקשיב בדומיה, הוא אמנם ידע שרבי נחמן היה צדיק גדול ולא הוציא סתם דברים מהפה אבל לא היה לו באמת מה לענות ליוני, הוא סגר את הקונטרס ואץ להספיק לפחות לעמוד עם הש"ץ את החזרה של תפילת המנחה…
השאלה המשיכה לנקר במוחו כשאליה מתווספות עוד שאלות על כל הנושא של אמונה בצדיקים ובכוחם וההתקשרות אליהם, הוא נזכר שחיים מהוועד מעליו לומד בקביעות ספרי ברסלב ואף משתתף בחבורה שבועית ליד הישיבה, הוא גמר בדעתו שבהזדמנות הקרובה הוא ישאל אותו ונראה מה הוא יענה…
בהפסקת ערב הוא פגש אותו את חיים, וסיפר לו על הדו-שיח שהתפתח עם יוני אחרי השיעור, בעקבות הקונטרס הקטן שהוא מצא על אחד השולחנות.
אני לא חושב שרבי נחמן סתם 'פיזר' הבטחות, אבל הייתי רוצה לדעת האם באמת יש לזה מקור בחז"ל? וגם האם זה דבר מוסכם ולא שנוי במחלוקת או משהו בסגנון?!…" – שואל אהרל'ה.
בע"ה אני יענה לך על כל השאלות השיב לו חיים בחיוך, אבל לפני זה אני רוצה לקרוא אתך ביחד כמה מילים שכתב רבינו הגר"א בספרו 'אבן שלמה' בענייני 'שכר ועונש'… הם נפנו לאוצר הספרים חיים הוציא מאחד המדפים את הספר וקרא מתוכו:
"… 'הרע לבריות' אינו עולה מן הגיהינום עד שיעלהו הצדיק, 'והרע לשמים' אינו יכול להיכנס לגן-עדן עד שיבוא הצדיק…" [אבן שלמה י. כ.]
אני יודע שזה נשמע 'הזוי' לגמרי וכאילו הציטטה הזו נלקחה מאיזה 'ספר חסידי'… אבל כפי שעיניך רואות כך כותב אדוננו הגר"א בפשיטות, שלא משנה עם מה אדם הסתבך, בין אם זה עבירות ששייכות לבין אדם למקום הוא צריך את 'הצדיק' כדי שייתן לו כרטיס כניסה לגן-עדן, ובין אם זה עבירות של בין אדם לחברו הוא צריך את 'הצדיק' כדי שיוציא אותו מהגיהנום, ומזה אתה למד שהעניין הזה של כוחם של הצדיקים לעמוד בעזרתם של הקרובים אליהם הינו נחלת הכלל ומובא בכ"כ הרבה מקומות בחז"ל, בש"ס ובמדרשים, בזוה"ק ועוד… וצריך רק 'בקיאות בסיסית' בשביל להכיר אותם…
יש את הגמ' המפורסמת 'בחגיגה' בעניינו של אחר, שר"מ תלמידו פעל להכניסו 'לגיהינום', ור' יוחנן הבטיח שהוא יכניס אותו 'לגן עדן' כשהוא בטוח בכך שאף אחד לא יעיז לעמוד בדרכו…
בפרשת 'וירא' (שקראנו השבוע), רואים באופן ברור את הכוח העצום של ההתקרבות לצדיק אפי' לשעה, ואפי' שמדובר באדם רשע שהסיע עצמו מקדמונו של עולם, ובחר לגור במקום של פריצות והפקרות כדי למלא את תאוותיו השפלות, הוא זכה לקבל 'הגנה שמימית' מלמעלה, והצלה לו ולמשפחתו, משום שבתחילת דרכו הוא סייע 'לאברהם אבינו' בכך ששתק ולא גילה את זהותה של שרה כשהם ירדו למצרים…
אהרל'ה הקשיב לו בהשתאות, כל שנה הוא קורא את הפרשה הזו ואף פעם הוא לא שם לב לעוצמה של הדברים…
אחרי שהבאתי לך רק 'שני מקומות' מתוך רבים המפוזרים בש"ס ובמדרשים, בזוהר ובכתבי המקובלים… אני חושב שכדאי לך בהזדמנות לשבת על הנושא הזה ולהכיר אותו מקרוב, ישנו ספר נפלא עם מקורות רבים לכל העניין שנקרא 'חיי נפש' אותו חיבר ואסף הגה"צ ר' גדליה קעניג זצ"ל, שהיה גאון עצום והקיף את הנושא בצורה מדהימה, הספר שהוא בעצם גם מכתב ארוך מופיע גם בספר 'שערי צדיק' ח"ג, כשתעבור עליו תקבל תשובה לשאלותיך וגם אם אי מי יבוא וישאל אותך כל מיני שאלות וטענות הנושא יהיה ברור לך הדק היטב…
כְּבָר הִבְטִיחַ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחַיָּיו וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים עַל־זֶה שֶׁכְּשֶׁיִּסְתַּלֵּק כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה (…) וְיֹאמְרוּ אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנִּרְשָׁמִים אֶצְלֵנוּ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלַן, אָז יַנִּיחַ רַבֵּנוּ עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לָזֶה הָאָדָם וְאָמַר שֶׁבְּהַפֵּאוֹת יוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַגֵּיהִנָּם אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאָדָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר. רַק מֵעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְאִוַּלְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
וּבַלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָמַר מַה לָּכֶם לִדְאֹג מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. וּמָה אִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתִי כְּלָל. הֵם מְצַפִּים עַל תִּקּוּנִים שֶׁלִּי מִכָּל־שֶׁכֵּן אַתֶּם וְכוּ’.
וְכֵן אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַכִּיר אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחַיָּיו, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְיִסְמְכוּ עָלָיו, וְיִלְמְדוּ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים בּוֹ, כִּי כְּבָר גִּלָּה דַּעְתּוֹ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹסֵק עִמָּנוּ אֵינוֹ בִּשְׁבִילֵנוּ לְבַד, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה לְקַמָּן (שִׂיחוֹת הָרַ”ן רט) [חיי מוהר"ן רכה. – לשיחה המלאה הקש כאן]
לקריאה להורדה ולהדפסה • ☜ הקש כאן