בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת • ביום השבת האחרון הסתלק לבית עולמו הרה"ח המפואר רבי בנימין שמואל רייס זצ"ל (82) מזקני יקירי אנשי שלומינו, ומוותיקי מתפללי בית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' המרכזי של אנ"ש בעיה"ק ירושלים, אביו של הרה"ג ר' אברהם אהרן רייס שליט"א ראש כולל הוראה 'שערים המצויינים בהלכה' במודיעין עילית:
כתבות קשורות:
חדשות ברסלב • ביום השבת עת רעווא דרעווין הסתלק לבית עולמו הרה"ח המפואר רבי בנימין שמואל רייס זצ"ל מזקני יקירי אנשי שלומינו חסידי ברסלב, ומוותיקי מתפללי בית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' המרכזי של אנ"ש בעיה"ק ירושלים. והוא בן 82 שנה בפטירתו:
המנוח זצ"ל נולד בגליציה לאביו הרב ר' זושא וואלף רייס ז"ל, ביום ד' בתשרי תש"ד להוריו. בהמשך איגר עם משפחתו לארצות הברית, ולפני כ-46 שנים עלה ר' בנימין שמואל ארצה כתייר לבקר את ארץ השורשית ארץ הקודש, אחד המפגשים היו עם שיבלח"ט הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א שהיה אז אברך צעיר בגיל העמידה, במשך השנים היה אומר כי מפגש זה, הוא זה ששינה את מסלול חייו מקצה אל קצה. בהשראתו של הגרי"מ שליט"א עלה המנוח ארצה, והתקרב לחסידות ברסלב והפך לאחד לחסיד ברסלב בכל ליבו ונפשו. לצד דבקותו בחסידות, הגה המנוח ר' בנימין שמואל זצ"ל בכולל "שער השמים" של ישיבת המקובלים.
המנוח היה מהדמויות המוכרות והאהובות בשכונת עזרת תורה, ירושלים. וכאמור, היה מוותיקי מתפללי בית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' המרכזי של אנ"ש בעיה"ק ירושלים, שם קבע את מקומו ושפך את שיחו במשך עשרות שנים בעבודה זו תפילה ובשאר עבודת ה'.
בשנה וחצי האחרונות התמודד המנוח עם השלכותיה של נפילה קשה שעבר. לפני כשבועיים חלה הידרדרות נוספת במצבו הבריאותי והוא אושפז בבית החולים 'הדסה עין כרם' בירושלים, עקב אי ספיקת לב ובצקת ריאות. לאחר תקווה קלה שהתעוררה באמצע השבוע שעבר, הוגדר מצבו בסוף השבוע כקריטי, כאשר רבים מאנ"ש חסידי ברסלב מעתירים בתפילה וקורעים שערי שמיים לרפואתו השלימה של רבי שמואל בנימין בן לאה, אך בשבת קודש נגזרה הגזרה והוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, בשעת רעווא דרעווין הקדושה.
עם צאת השבת התפשטה הבשורה הקשה על הסתלקותו של הרה"ח המפואר רבי בנימין שמואל רייס זצ"ל, כאשר כל מכריו וידידיו מתקשים לעכל את הבשורה הקשה.
מכריו ומקרוביו מספרים על צדיק תמים, עובד השם באמת ובתמים, שעבד את קונו ביראה פנימית עצומה ובשמחה. הוא היה דבוק בכל נימי נפשו בתורתו ובנתיבותיו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א ותלמידיו, והגה והתחייה בספריו הקדושים יומם ולילה.
במהלך חייו עבר קשיים וניסיונות לא פשוטים, אותם קיבל באמונה מוחלטת ובאהבה. אחד מהמעברים הקשים שחווה היה לפני שבע שנים, בחודש אב תשע"ח, אז שיכל את בנו האברך היקר, הרב משה יעקב רייס ע"ה, מחסידי ברסלב ביישוב תל ציון, שנפטר בדמי ימיו באופן פתאומי מדום לב והוא בן 52 בלבד. המנוח זצ"ל קיבל את הדין בדומיה והמשיך לעבוד את השם באמונה ובמסירות.
מסע ההלוויה יצא אמש מוצא"ש פרשת דברים – חזון, בשעת חצות מבית ההלוויות שמגר, כאשר המיטה עוברת דרך בית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' של אנ"ש חסידי ברסלב בשכונת מאה שערים, ומשם המשיך לעבר הר הזיתים בירושלים, שם נטמן למנוחת עולמים בחלקת ברסלב.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, 15 בנים ובנות וצאצאים רבים ההולכים בדרך התורה וממשיכים את דרכו בנתיבות החסידות, ובדרך רבינו הקדוש מוהר"ן מברסלב זיע"א, ביניהם בנו הרה"ג ר' אברהם אהרן רייס שליט"א ראש כולל הוראה 'שערים המצויינים בהלכה' במודיעין עילית.
מצוות ניחום אבלים:
משפחתו יושבת שבעה בבית המנוח רח' דובב מישרים 1, ירושלים. זמן ניחום אבלים בוקר מהשעה 10:00 ועד השעה 14:00 אחה"צ מהשעה 17:00 ועד השעה 22:00.
"תְּהֵא נִשְׁמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים"
הרה"ח ר' יהושע דרוק שליט"א ב'זכרונות' על חמיו הרה"צ ר' בנימין שמואל רייס שנפטר בשבוע האחרון
לתועלת החברים ארשום משהו או שתיים דברים שאפשר ללמוד מהם בשבילנו לעובדא למעשה:
חושבני שכבר כתבתי את זה פעם אבל לא נורא, רבים מאיתנו עוד זוכרים את הסליחות הראשון בשנת תשנ"א או נ"ב כמדומני, שכל השוהל רעש וצווח בקול רעש גדול נגד פלוני שעד אז אירגן את הנסיעות לאומן וכו' וכו'.
חמותי תחי' לאויוש"ט הייתה בעזרת נשים ושמעה את כל הקולות שממש רעדו אמות הסיפים, כשחזר מו"ח ז"ל הביתה שאלה אותו מה קרה שם על מי צעקו?
אז הוא ענה לה אני לא יודע אני באתי להתפלל הוא פשוט לא קם לראות על מי צועקים.
ממש לא יאומן כי יסופר, דומני שמכל הקהל לא היה עוד אחד שפשוט לא עניין אותו ולא ידע על מי צועקים,
כששאלתי אותו אח"כ לא עניין אותך לראות מה הם כל הקולות הנוראים?
ענה לי: בחותמת של רבי אלי' חיים זצ"ל של השוהל היה כתוב בימ"ד לתורה ותפילה אני בא להתפלל וללמוד ושום דבר אחר לא מעניין אותי…
היה דבוק מאד לרבי לוי יצחק זצ"ל ורבים מאנ"ש שיחיו עוד זוכרים איך שהיה יושב בספו"מ בשבת אחרי תפילת הוותקין צמוד לרלו"י ומתרגם באנגלית לכמה אמריקאים שלא ידעו אידיש.
היה אומר תמיד לילדיו שיחיו קוקט גוט אן רלו"י וועט איר קענן זאגן אייערא קינדער אז איר אט געזען ר' לוי יצחק,
זוכר אני לפני 37 שנים אחרי החתונה שלי היה לומד בסעודת שבת בבוקר ספו"מ על השולחן וחוזר על האמרות הביאורים והשיחות שדיבר רלו"י בשוהל,
וזכה עוד בחיי רלו"י להיות מחותנו כי גיסי הרב גדליה שליט"א ר"מ במתיבתא הוא חתנו של הרב קליינמן ז"ל חתנו של ר' משה ברלו"י בנדר ז"ל.
רלו"י היה בעיניו הדמות האמיתי של ברסלבער חסיד אמיתי בתמימות ובפשיטות נישט פאר פוצן און נישט פאר שיינען אלא כזה ראה וקדש.
כמו"כ היה קשור מאד להגה"צ הרי"מ שכטער שליט"א ואף התכתב עימו רבות עוד בהיותו בחו"ל, חלק נכבד מהם נדפסו כבר באוסף מכתבים.
וסיפר לי מפעם שהיה הולך רגלי עם רי"מ ממא"ש עד בימ"ד בקטמון ששם למדו אז הרי'מ והגה"ח רש"מ קרמער שליט"א בכולל שם, וכל הדרך דיברו בעבודת ה'.
גם היה לו קשר מיוחד עם האברך החסיד המופלא ר' יענק'ל תפילנסקי זצ"ל וממנו למד גם את הניגונים של זמירות שבת, ועדיין אצור בגנזיו כמה מכתבים ממנו אך משום מה לא רצה למסור אותם להדפסה.
אין לשער כלל כמה עקשנות דקדושה היה לו והיא אשר הביאתו לכל מה שזכה להקים דורות ישרים מבורכים למאות ורובם ככולם מקושרים לרבינו הק' זיע"א.
וכל זה כאשר הוא הגיע מרקע רחוק מאידשקייט אבל בגיל 12 הכניסו דודו אח אימו ע"ה הרב פכטמן ז"ל לישיבת בית יוסף נווארדאק בב"פ בראשות מרן הג"ר אברהם יפהן זצ"ל חתנו של מרן הגה"ק הסבא מנובהרדוק זצ"ל, ושם עלה ונתעלה במעלות התורה ויראה.
אחרי או לקראת החתונה שלו עם מו"ח תחי' שידלו ידידו מהישיבה ר' גדליה פליער נ"י שכבר היה חסיד ברסלב ומתלמידי הרב צבי אריה רוזנפלד ז"ל שיבא לגור בשכונה איפה שגר שם הרב רוזנפלד ז"ל וכך קירב אותו לברסלב(כך שמעתי מפיו לפני כשנה).
אבל הוא חיפש כל הזמן איך לעזוב את הבלי עוה"ז ולהתקרב ביתר שאת להש"י באמת ובתמים, כך שלאחר זמן קצר שנה או שנתיים הוא החל לנסוע לשיעורין של הרה"ח ר' הרשל וואסילסקי ז"ל בוויליאמסבורג ואח"כ עקר לבארא פארק שהיה מקום יותר חסידי ואיכותי.
וסיפר לי ידידו הרה"צ ר' שלמה חיים ויטריאול שליט"א מב"פ, שהוא היה גר מרחק חצי שעה הליכה מבימ"ד ב16 אווניו בב"פ, אבל טרח לבא לבימ"ד רק כדי לפגוש את מו"ח ז"ל שאיתי יכלתי לשוח מהתכלית וכו', אף שהוא עוד היה לבוש מודרני יחסית כובע קנייטש עם נוצה חליפצ קצרה ושרוולים קצרים בחולצה כמנהג אמריקה, מ"מ עימו היה עם מי לדבר, תנצב"ה.
שמו להזכרה הדלקת נר צדקה וכיו"ב ר' בנימין שמואל בן זישא וואלף ז"ל