הלכות ומנהגים • הרואה עצי פרי בימי חודש ניסן מברך 'ברכת האילנות' | "נָפֵק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבִי" | מצורף קובץ להורדה ולהדפסה:
הרואה אילנות מאכל המלבלבים או מוציאים פרחים, החל מראש חודש ניסן, למשך כל החודש, ועד לחודש אייר, מברך ברכה 'חד שנתית' וייחודית הנקראת 'ברכת האילנות'.
איתא בגמרא: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן [=זה שיוצא ביומי ניסן] וחזי אילני דקא מלבלבי [=ורואה אילנות מלבלבים], אומר 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם". (ברכות מג:), והובא בטור.
וכן נפסק להלכה בשו"ע (או"ח סימן רכ"ו) וז"ל: הַיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרָאָה אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִין פֶּרַח, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסֵר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם; וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְאִם אִחֵר לְבָרֵךְ עַד אַחַר שֶׁגָּדְלוּ הַפֵּרוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עוֹד".
וכתב שם הבאר היטב: ואין מברכין כ"א על אילני מאכל [כלומר שאין מברכים על אילני סרק] הלק"ט ח"ב סי' כ"ח (וה"ה רואה פורחת בחדש אדר).
וכתב באליהו רבא' וז"ל: "והוא הדין רואה אילנות פורחות בחודש אדר, ספר צידה לדרך. וכתב ב'סולת בלולה' הנזהר בברכה זו עליו נאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ויתן לך וגו'"
ומשום זריזים מקדימים למצוות, נהגו להדר ולברך תכף בראש חודש ניסן, והוא מצווה מן המובחר, טעמים נוספים הובאו בספרים למהר ולקיים את המצווה, "כדי שלא ישכח לברך". או מחשש 'שמא יפלו הפרחים לאחר ראש חודש, ויפסיד הברכה'. ועל פי הקבלה מובא 'כדי למהר תיקון הנשמות המתגלגלות בעצים', ומאידך מובא שיש הנוהגים לברך בצוותא בימי חול-המועד.
וכתב בחיי אדם: "ואם לא ראה אילנות מלבלבין עד שכבר יש בהם פירות, אבל אין ראוין עדיין לאכילה מ"מ יברך, אבל אם כבר גדלו עד שראויין לאכילה אין מברכין" (ח"א כלל ס"ג).
ובטעמי המנהגים מביא בשם ספר 'מגיד תעלומה': "דלפי דברי המקובלים אין לברך רק ביומי ניסן ואח"כ יש להחמיר שלא לברך בשם ומלכות".
כתב החיד"א: כי על פי הקבלה יש ענין לברך בחודש ניסן דייקא, ולפי שהנשמות מעולם העליון משוטטות בימי ניסן בגנים ופרדסים, ועל ידי הברכות זוכות לעילוי נשמה, ומתפללים על החיים אשר בעולם הזה, ומטעם זה יש להקפיד לברך ברכה זו דווקא בחודש ניסן (מורה אצבע ז, קצח קצט).
מברכים את הברכה בשמחה בהודיה גדולה ובכוונת הלב ואחר הברכה ממשיכים בתחינות ובקשות, ויש המהדרין לומר קדיש לעילוי נשמת כל אותם נשמות ישראל המגולגלין שם, ובשם האריז"ל מספרים שנענה פעם לתלמידיו, שאם היו עיניהם פתוחות הם היו רואים שעל כל עלה ועלה יושבים אלפים ורבבות נשמות ערטילאות ומצפים שיבוא איש ישראל ויומר שם דבר שבקדושה ויתוקנו, ובעת שמגיע לשם איש ישראל ואומר דבר קדושה יכול להעלותם ולתקנם.
ישראל קדושים נהגו להדר ולחפש עצי פרי מלבלבים כדי לקיים את המצווה ה'חד שנתית', לכתחילה נהגו לחפש שני אילנות המלבלבים, יש מהדרים המנסים להתקבץ יחדיו לברך בצוותא וברוב עם הדרת מלך, מאידך יש שחוששים שיעבור זמנו ויפסידו את המצווה ולכן ברכו תכף שמצאו אילנות המלבלבים.
נוסח ברכת האילנות:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם
למעבר לנוסח המלא הקש כאן לאתר התפילות
♦ ♦ ♦
בִּחֹדֶשׁ נִיסָן טוֹב בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְבּוֹדֵד בֵּין הָעֲשָׂבִים
"שִֹיחָה זוֹ הָיְתָה אָז בִּימֵי נִיסָן קֹדֶם פֶּסַח בְּעֵת שֶׁהָיָה הַבְּרִית-מִילָה שֶׁל בְּנוֹ שְׁלמֹה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה. וְדִבֵּר אָז שֶׁבַּחֹרֶף כָּל הָעֲשָֹבִים וְכָל הַצְּמָחִים כֻּלָּם מֵתִים. כִּי בָּטֵל כֹּחָם בַּחֹרֶף וְהֵם אָז בִּבְחִינַת מִיתָה. וּכְשֶׁבָּא הַקַּיִץ כֻּלָּם נִתְעוֹרְרִים וְחַיִּים וְאָז טוֹב וְיָפֶה מְאֹד כְּשֶׁיּוֹצְאִים לָשֹוּחַ בַּשָּׂדֶה; שִֹיחָה זוֹ תְּפִלָּה וּתְחִנָּה וּתְשׁוּקָה וְגַעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָז כָּל שִֹיחַ וְשִֹיחַ הַשָּׂדֶה הַמַּתְחִילִים לִחְיוֹת וְלִצְמֹחַ אָז, כֻּלָּם נִכְסָפִים וְנִכְלָלִים בְּתוֹךְ שִֹיחָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ. וְהֶאֱרִיךְ אָז בְּשִֹיחָה נִפְלָאָה בְּעִנְיָן זֶה. וְעוֹד בִּשְׁאָר עִנְיָנִים"
(שיחות הר"ן סימן צח).
לקובץ פי די אף PDF של נוסח ברכת האילנות המלא – באדיבות 'הלוח של ברסלב' • להורדה הקש כאן