ראשי » הלכות פורים

כל הפוסטים בהלכות פורים

חג בחג • הגר"צ ליברמנש: הלכות מצוות יום הפורים |♪

ברסלב נייעס ט׳ באדר תשפ״ו 13:49 אין תגובות

עולם השיעורים » מועדים וזמנים » הלכה ומנהג » שיעורי רבי צבי ליברמנש » חומרים לימי הפורים • לקראת ימי הפורים:

קרא עוד ←

חג בחג • הגאון רבי צבי ליברמנש: הלכות תענית אסתר |♪

ברסלב נייעס ז׳ באדר תשפ״ו 14:12 תגובה אחת

עולם השיעורים » מועדים וזמנים » הלכה ומנהג » שיעורי רבי צבי ליברמנש » חומרים לימי הפורים • לקראת ימי הפורים:

קרא עוד ←

חג בחג • הגר"צ ליברמנש: הלכות קריאת המגילה |♪

ברסלב נייעס ה׳ באדר תשפ״ו 15:14 אין תגובות

עולם השיעורים » מועדים וזמנים » הלכה ומנהג » שיעורי רבי צבי ליברמנש » חומרים לימי הפורים • לקראת ימי הפורים:

קרא עוד ←

חג בחג • הגאון רבי צבי ליברמנש: הלכות ד' פרשיות |♪

ברסלב נייעס כ״ה בשבט תשפ״ו 16:02 אין תגובות

עולם השיעורים » מועדים וזמנים » הלכה ומנהג » שיעורי רבי צבי ליברמנש » חומרים לימי הפורים • לקראת ימי הפורים

קרא עוד ←

חג בחג • שיעור מפי הגר"צ ליברמנש בהלכות חג הפורים | האזינו

ברסלב נייעס י״ג באדר תשפ״ג 00:06 אין תגובות

הלכה ומנהג • האזינו לשיעור מתומצת בהלכות ומנהגי ימי הפורים הקדושים מפי הגאון רבי צבי ליברמנש שליט"א מרבני אנ"ש חסידי

קרא עוד ←

געוואלד, יידן, זייט אייך נישט מייאש! אין שום יאוש בעולם כלל
יש ענין שנתהפך הכל לטובה
בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים מְאֹד וּרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ חִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד בִּבְחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁנָּפַל מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁשָּׁם בִּמְקוֹמוֹ דַּיְקָא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר
צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. וְאִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עִם הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת, וְיֹאחַז אֶת עַצְמוֹ עַתָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם
וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר - שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ
טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו ... עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת, כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו
אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וּכְשֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים עַל־יְדֵי זֶה עַל פִּי רֹב יִזְכֶּה, שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב כָּרָאוּי