ראשי » רבי ישראל דוב אודסער

כל הפוסטים ברבי ישראל דוב אודסער

נוסטלגיה • שנת תש"ן: גלריה היסטורית ומרגשת נוספת מהקיבוץ הקדוש באומן

ברסלב נייעס ה׳ באלול תשפ״ו 16:11 10 תגובות

נוסטלגיה » גלריה נוסטלגית • גלריית נרחבת נוספת, היסטורית ומרגשת מאלבומו הפרטי של ההיסטוריון הר"ר אהרן ברגר הי"ו בו מתעד

קרא עוד ←

נוסטלגיה • מקבץ תמונות היסטורי מרגש מהקיבוץ באומן לפני עשרות שנים

ברסלב נייעס ז׳ באב תשפ״ו 15:59 13 תגובות

נוסטלגיה » גלריה נוסטלגית » קיבוץ ראש השנה באומן • גלריית תמונות נרחבת נוספת עם מקבץ היסטורי מאנ"ש חסידי ברסלב

קרא עוד ←

פורים • 'אישי ישראל' שיחות שנשמעו מפי רבי ישראל דוב אודסר זצ"ל | ↓

ברסלב נייעס כ״ה בשבט תשפ״ו 14:23 אין תגובות

חדשות ברסלב » עולם ההפצה » קונטרסים וספרים » מועדים וזמנים » חומרים לימי הפורים » הרב ישראל בער אדעסער

קרא עוד ←

אבקשה • גליון לחודש חשון תשפ"ה |↓

ברסלב נייעס כ״ג במרחשוון תשפ״ה 16:39 אין תגובות

אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ • הופיע ויצא לאור גליון 'אבקשה' לחודש חשון מספר 86, גליון מלא וגדוש בהווי הברסלבאי | לקריאה להורדה

קרא עוד ←

יצא לאור הספר הנפלא 'ליקטי עצות המבואר' עם מכתבי רבי שמשון בארסקי זצ"ל

ברסלב נייעס א׳ בסיון תש״פ 22:13 תגובה אחת

יום בשורה לאנשי שלומינו חסידי ברסלב עם הופעת הספר "ליקוטי עצות המבואר" שהוא ביאורו הבהיר של הגה"ח רבי שמשון ברסקי

קרא עוד ←

געוואלד, יידן, זייט אייך נישט מייאש! אין שום יאוש בעולם כלל
יש ענין שנתהפך הכל לטובה
בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים מְאֹד וּרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ חִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד בִּבְחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁנָּפַל מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁשָּׁם בִּמְקוֹמוֹ דַּיְקָא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר
צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. וְאִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עִם הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת, וְיֹאחַז אֶת עַצְמוֹ עַתָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם
וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר - שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ
טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו ... עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת, כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו
אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וּכְשֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים עַל־יְדֵי זֶה עַל פִּי רֹב יִזְכֶּה, שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב כָּרָאוּי