ראשי » רבי אלטער טעפליקער

כל הפוסטים ברבי אלטער טעפליקער

סיפור מרטיט • תיאורו המרגש של רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל על הקיבוץ הנורא באומן בשנת תר"פ

ברסלב נייעס כ״ב בתמוז תשפ״ו 17:05 אין תגובות

זכרונם לברכה » סיפורים » רבי לוי יצחק בנדר » קיבוץ ראש השנה • תיאורו המרגש והמרטיט של פאר חבורתנו הגאון החסיד רבי לוי יצחק בנדר

קרא עוד ←

תגלית: פתק קטן, אנשים גדולים

ברסלב נייעס ח׳ בטבת תשפ״ה 19:34 תגובה אחת

פתק בתיק עתיק של הרבנות, מספר לנו כבדרך אגב על יום פטירתו של אחד מאנ"ש בירושלים בשנת תרע"ח: הר"ר שמעון

קרא עוד ←

געוואלד, יידן, זייט אייך נישט מייאש! אין שום יאוש בעולם כלל
יש ענין שנתהפך הכל לטובה
בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים מְאֹד וּרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ חִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד בִּבְחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁנָּפַל מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁשָּׁם בִּמְקוֹמוֹ דַּיְקָא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר
צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. וְאִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עִם הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת, וְיֹאחַז אֶת עַצְמוֹ עַתָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם
וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר - שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ
טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו ... עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת, כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו
אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וּכְשֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים עַל־יְדֵי זֶה עַל פִּי רֹב יִזְכֶּה, שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב כָּרָאוּי