חדשות קיבוץ תשפ"ה • למעלה משבוע חלף מאז נודע ברבים כי מולדובה הודיעה לחברות התעופה כי לא תאפשר השנה את נחיתת הטיסות המיוחדות (טיסות הצ'רטר) והמשבר עדיין בשיאו. | עדכון רודף עדכון, אבל נראה שתשובות ברורות עדיין אין. 'ברסלב נייעס' עושה סדר בדברים:
- כתבות קשורות:
'האויר הנח והזך' עם לוח קיבוץ ראש השנה תשפ"ה #5|↓
קיבוץ תשפ"ה • יו"ר איחוד ברסלב בכינוס היערכות של שר הדתות
סערת מולדובה: סוכני הנסיעות בהודעות לציבור
'האויר הנח והזך' עם חוברת הסברה על התקשורת הכשרה באומן|↓
קיבוץ תשפ"ה • איחוד ברסלב: גם השנה סודר 'מס תייר' מופחת |◄
קיבוץ תשפ"ה • הרב נתן בן נון ואנשי הממשל המקומי ביום היערכות
קיבוץ תשפ"ה • הרב נתן בן נון בראיון מרתק עונה על הכל |↓
סערת מולדובה: ההודעות הרשמיות, וריאיון בקו 'אויר הנח והזך' שעושה סדר | ♪
למעלה שבוע חלף מאז הוציאו סוכני הנסיעות את ההודעה על כך שממשלת מולדובה ביטלה את אישורי הנחיתה לטיסות הצ'רטר של אומן ראש השנה. ההודעות עוררו רעש רב בין אנ"ש – ובמולדובה, שם פנו כלי התקשורת לממשלה, ותגובתה פורסמה בראש החדשות.
בתגובתו, האשים דובר ממשלת מולדובה את סוכני הנסיעות כי מכרו "במהלך השבוע האחרון" כרטיסים גם כאשר היה ידוע להם כי האישורים בוטלו. הוא טען כי לביטול כמה סיבות: אי תשלום החוב משנה שעברה והעובדה שמדינת ישראל, שבשנה שעברה לקחה חסות ובעלות על פרויקט הטיסות לאומן, מתעלמת מהם לחלוטין השנה, וטוענת כי מדובר ב"אירוע פרטי". מולדובה הכחישה את טענות מדינת ישראל כי למרות שהחוב לא שולם בפועל, הרי שהמדינה העבירה התחייבות רשמית לשלמו. שגריר מולדובה בישראל, אלכס רויטמן, הכחיש זאת בפירוש וטען כי מכתב התחייבות לא הועבר. מקורות אחרים טענו בפנינו כי מכתב שכזה אכן הועבר, אלא שמולדובה אינה מייחסת למכתב כזה חשיבות, בשל מתיחות בין המדינות ודורשת שהחוב ישולם בפועל.
אז מה הטענה העיקרית של מולדובה?
במהלך המשבר, העלתה מולדובה שלש טענות עיקריות – רשמית או בשיחות פרטיות: א. הסמיכות לבחירות לנשיאות ולמשאל העם (שיערכו בח"י תשרי) יקשו על כוחות הבטחון המולדביים לאבטח את האירוע, בפרט לאור המתיחות העולמית בשל המלחמה בישראל; ב. אי תשלום החוב בסך 2.5 מליון ליי שנותר, לטענת מולדובה, מההתחייבויות הישראליות בשנה שעברה; ג. התעלמותה של מדינת ישראל מהאירוע והודעתה כי מדובר באירוע פרטי, לעומת מעורבותה המוחלטת, עד כדי בעלות על האירוע, בשנה שעברה.
למרות שאי אפשר לדעת מה האמת, הרי שמשיחותיו של רבה של מולדובה, הרב פנחס זלצמן, ומשיחות סוכני הנסיעות במולדובה, נראה שהטענה העיקרית היא הטענה האחרונה. המעבר ממעורבות כה גבוהה של מדינת ישראל וממשלתה בשנה שעברה – להתעלמות מוחלטת השנה העלה את חמתם של הרשויות במולדובה, שהחליטו להשיב במטבע זהה.
רגע, אבל מולדובה טוענת שבכלל לא ניתנו אישורים לטיסות!
לטענת סוכני הנסיעות, המגובה באישורים אותן הם מציגים, כמעט כל הטיסות אושרו על ידי רשויות שדה התעופה בקישינב, כמדי שנה.
אבל ראשית: מה הם בכלל האישורים המדוברים?
ובכן, כל שדה תעופה מוגבל בכמות הטיסות שביכולתו לקבל, על ידי מסלולי ההמראה\נחיתה שיש בו ועל ידי קיבולת הטרמינל ומתקניו (עמדות ביקורת גבולות, בטחון, מסועי מזוודות וכן הלאה). על מנת להתמודד עם כל אלה, קיימת בכל שדה תעופה "מחלקה לתכנון לוח טיסות", המקבלת את פניות חברות התעופה (וטייסים פרטיים) ועוסקת ב"הקצאת "חלונות הזמן" (סלוטים) … השיבוץ נקבע בהתאם לקיבולת בנמל ובכפוף לניצול יעיל ואופטימלי של המשאבים הקיימים." (אתר רשות התעופה האזרחית בישראל).
אישור זה כפוף להענקת "זכויות תעופה", שניתן על ידי רשות ממשלתית, "רשות התעופה האזרחית" של כל מדינה. בד"כ, חברות שכבר פעילות בשדה תעופה מסוים, יקבלו אוטומטית אישורי נחיתה והמראה (בכפוף ליכולת השדה, כאמור). זאת אומרת: מרגע שחברת תעופה שפעילה בשדה קיבלה אישורי נחיתה והמראה – היא יכולה לצאת למכירה. זו גם לשון החוק בישראל: "לא יפרסם לציבור מפעיל אווירי טיסת שכר לנוסעים … לפני שהוקצו חלונות זמן ("סלוטים") לביצועה".
ממילא, כאמור אומרים סוכני הנסיעות, הטיסות אכן קיבלו אישורים, ורק לפני כשבוע וחצי (ימים ספורים לפני שסוכני הנסיעות פרסמו את הודעתן) הודיעה רת"א המולדובית לחברות התעופה כי בכוונת ממשלת מולדובה לבטל את האישורים.
פרסום המשבר
וכך, בתחילת חודש אלול, פרץ המשבר במלוא עוזו ונודע בציבור, כאשר רוב סוכני הנסיעות הודיעו ללקוחותיהם על הודעת ממשלת מולדובה.
אולם מאחורי הקלעים, כפי שכבר פורסם וכפי שמתפרסם, הפעילות המשיכה במלוא עוזה. מחד, בפעילות עניפה מול ממשלת מולדובה (לה שותפים איחוד ברסלב ורבה של מולדובה הרב פנחס זלצמן) ומאידך – במציאת פתרונות חילופיים לטיסות.
על פניו, נכון לעכשיו לא נראה כי המשבר מול מולדובה יפתר, וממילא, עיקר המאמצים מופנה למציאת שדות תעופה חילופיים שביכולתם לקבל את עשרות הטיסות שבוטלו במולדובה.
סוכני הנסיעות שבים ומבהירים כי הטיסות כולן תצאנה, וכי השאלה אינה ביטול הטיסות, אלא מידת הנוחות של שדה התעופה בו ינחתו.
נכון להיום מדובר בעיקר ב-4 שדות תעופה: סוצ'אבה (בו כבר נוחתים מאז תחילת המלחמה באוקראינה), בקאו (לא רחוק מיאשי), טולצ'אה (הסמוך למעבר הגבול איסקצ'ה-אורליבקה) וקונסטנצה על גדות הים השחור (במרחק כשעתיים נסיעה מהגבול הנ"ל). כאשר חלק מהטיסות יועברו לפולין.
אולם, תהליך אישור הטיסות בשדות תעופה חדשים אינו מתנהל מהיום להיום; חלק משדות התעופה הנ"ל עובר רק בימים אלה אישורי בטחון ישראלים (הנדרשים כיום מכל שדה תעופה בו נוחתת טיסה מישראל) וגם עומס הטיסות המבוקש מחייב את שדות התעופה לבדוק מה ביכולתן לאשר ומה לא (כאשר הטיסות מחולקות בין כל השדות על מנת לאפשר נחיתה לכל הטיסות).
לדברי הסוכנים, כל התהליך אמור להסתיים באמצע השבוע.
מעשה יאשי…
רגע, שמענו על שדות תעופה חדשים גם ישנים, אבל מה עם יאשי, שדה התעופה הסמוך לגבול מולדובה המוכר כמעט לכל חסיד ברסלב?
ובכן, עוד לפני פרוץ המשבר, תוכננו חלק מהטיסות לנחות בשדה התעופה ביאשי (שהמרחק ממנו לאומן זהה פחות או יותר למרחק מקישינב, אלא שיש לעבור ממנו שני גבולות: רומניה-מולדובה ומולדובה-אוקראינה). מיד לאחר פרוץ המשבר, הגישו חברות נוספות בקשות לבצע את הטיסות לשם, אולם מנהל שדה התעופה הודיע כי בשל הקיבולת הקטנה של הטרמינל הבינלאומי בשדה, ובשל אירוע כלשהו שמתקיים בעיר סמוך לאחר ראש השנה שדה התעופה ביאשי לא יוכל לקבל השנה שום טיסה נוספת על הטיסות הסדירות הרגילות שמתבצעות בו.
וכך ירדה יאשי מהפרק…
ובכן, מה רוצים מהמדינה?
בתוך כל שלל הפעילויות והמאמצים, פורסמו גם ידיעות על פגישות עם גורמי ממשל בישראל, על פניות לח"כים ושרים ומשרדי ממשלה. על השאלה האם אין סתירה בין הטענה כי התערבות ממשלת ישראל בשנה שעברה היתה טעות, לבין הבקשה להתערב השנה, עונים עסקני אנ"ש שתי תשובות. ראשית: עשרות אלפי אזרחים ישראלים נוסעים לאוקראינה (דרך שכנותיה). הם זקוקים לשירותים קונסולריים שמדינת ישראל מחויבת לתת לכל אזרח ישראלי, ורק המדינה יכולה להעניקם ושנית, לגבי השנה הזו בפרט: כל הפניות לגורמים רשמיים במדינת ישראל, הן אך ורק על מנת לתקן את המשבר שיצרה המדינה. איש אינו רוצה במעורבות ממשלתית וודאי לא בבעלות ממשלתית על הנסיעה לאומן. אולם, פניית הפרסה המפוארת שעשתה המדינה, מלקיחת בעלות מוחלטת בשנה שעברה עד התעלמות מוחלטת השנה, היא זו שיצרה את המשבר – ואת זה אנחנו מבקשים שהמדינה תתקן.
"בפגישותינו עם משרד החוץ בארץ, עוד לפני המשבר", אומר לנו אחד מעסקני "איחוד ברסלב", הבהרנו להם כי איננו מבקשים בעלות ישראלית על האירוע, ובעצם איננו מבקשים מעורבות ישראלית כלל. אנו מבקשים סיוע קונסולרי שמגיע לכל אזרח ישראלי – ותו לא. כאשר פרץ המשבר נוספה לנו טענה קשה: פעלתם כנראה בשנה שעברה מתוך רצון טוב, אולם בפועל נוצר מכך נזק ומשבר של ממש, ואותו אנו דורשים לפתור".
במכתב ששלח "איחוד ברסלב" לחברי כנסת ואישי ציבור נוספים על מנת להעלות את המשבר לסדר היום, נכתב: "בשנה שעברה המדינה התערבה בסוגיא, אך השנה למרבה הצער המדינה מתעלמת מהסוגיא לחלוטין ובמענה לשאלת גורמים ברשויות במולדובה הצהירו הגורמים כאן במדינה כי האירוע לא מעניין אותם – דבר שגרם למשבר חריף במיוחד, משבר שאנו עומדים בעיצומו".
ומה הלאה?
כאמור, נכון לעכשיו לא נראה שהמשבר עומד לבוא על פתרונו. פוליטיקאים רבים (מהם לא מעטים שנמנים על העולים לקיבוץ הק') שולחים ידיהם בנסיון לפתור את הבעיה, אולם נכון לעכשיו נראה שהטיסות יעברו ברובן לרומניה – בתקוה ששם אכן יוכלו כל הטיסות להתבצע ללא בעיות.
אלא, שמלבד בעיית טיסות הצ'רטר למולדובה, החשש הוא כי אם לא יפתר המשבר מול מולדובה, יסבלו גם הנוסעים בטיסות הסדירות דרך מולדובה, שהיחס אליהם עלול להיות מושפע מהמשבר, כמו גם הנוחתים במדינות אחרות שעוברים דרך מולדובה בדרכם לאוקראינה.
עסקני אנ"ש שבים ומזכירים לציבור כי על כל אחד ואחד מאנ"ש להרבות בתפילה למען קיום הקיבוץ הקדוש. "מאז שנת הקורונה, בכל שנה ושנה אנו עומדים אל מול בעיות ומניעות מסוגים שונים, שעל רובם הציבור אינו יודע כלל. ואילולי תפילות אנ"ש, מי יודע מה היה…" אומר לנו אחד מעסקני אנ"ש.
ויהי רצון שנזכה כולנו להפוך המניעות לנעימות, להתקבץ יחד בציון רביה"ק ברננה כרצון רבינו הק' זיע"א.
