תורה ס"ה 'וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת' • הופיע ויצא לאור עולם הקובץ המיוחד 'תורות והלכות' על התורה הזמנית | להורדה ולהדפסה:
הופיע ויצא לאור עולם קונטרס התורה הזמנית, שרבים ציפו לו 'קונטרס תורות והלכות על תורה ס"ה' הכולל בתוכו את כל מה שנצרך להוגים על התורה הזמנית להחיות עם רב:
כתבות קשורות:
התורה הזמנית • אנ"ש מתחדשים עם תורה ס"ה
התורה הזמנית: תורה ס"ה המבואר והמפורש' | של הגר"י גרוס
התורה הזמנית: ליקוטי מוהר"ן תורה ס"ה 'פסוק לי פסוקך'
התורה הזמנית • תורה ס"ה מ'ליקוטי מוהר"ן המבואר' | הגר"א עטייה
התורה הזמנית • הופיע הקובץ שע"י 'כולל חצות' על תורה ס"ה
כפי שדווח ב'ברסלב נייעס', כלל אנ"ש לומדי ה'תורה הזמנית' ובראשם חבורות הבחורים וכוללי האברכים ההוגים במסלולי 'לטייל בתורתו' ממשיכים ללמוד בעיון את תורה ס"ה. וזאת עד לחודש חשון תשפ"ג הבעל"ט.
בארגון 'תמימי דרך' מודיעים על הוצאת קונטרס התורה הזמנית, שרבים ציפו לו 'קונטרס תורות והלכות על תורה ס"ה', בקונטרס מופיעים כל הליקוטי הלכות על התורה ס"ה – תורה הזמנית , והלכות סודרו בסדר מיוחד כפי סדר כתיבתם.
כידוע רצונו החזק של רביה"ק שילכו עם תורתיו [שיחות הר"ן רצ"ז] ואף ציווה אותינו שיהיה לנו שיעור בספרו בעיון רב, ומה לנו 'הליכה' יותר מתאימה מאשר הלימוד בליקוטי מוהר"ן עם ביאור של המבוהק שבתלמידיו מורינו הרב נתן ז"ל שכבר הכין לנו את הליקוטי הלכות, וכל הלומד בליקוטי הלכות יתפלא לראות איך כל קטע ממש מבאר את הליקו"מ מה שלא נראה כן לכאורה, ובלימוד בצורה הזו בו מובאים כל הלכות על תורה אחת מובטח שהאדם ירגיש גן עדן ממש בלימוד.
תועלת עצומה ללמוד ליקוטי הלכות בצורה שבה ערוך הספר שבתחילה מובא התורה, ולאחריה כל הלכות:.
בשעת לימוד הליקוטי הלכות, הוא כבר מונח היטיב באותו המאמר שבליקוטי מוהר"ן שרבי נתן מבאר. ורק אחרי עיון היטיב בתורה מגלים כמה דברי מוהרנ"ת הם בעצם ביאור על הליקוטי מוהר"ן.
הצירוף של כל הליקוטי הלכות השייכים לאותה התורה יוסיפו הבנה, והלכה אחת משלימה את השניה ויפרו את הלימוד, ולכן סודרו כפי סדר כתיבתם.
בכדי להבין יותר ביסודיות ובעמקות את דברי מוהרנ"ת, טוב שהלומד יהיה מונח תקופה מסיומת באותו ענין ויעסוק בו וכשהוא לומד בצורה זו הוא לומד במשך תקופה את אותו מאמר ואינו קופץ בכל פעם מתורה לתורה.
הלימוד בצורה זו יאירו גם את התפילה והתבודדות מאמר שיהיה מונח באותו תקופה באות מאמר, יוכל יותר לשפוך את שיחו על פיו מאחר ויהיה בקי בו שזה יאיר בחזרה את לימודו ויעשיר את הבנתו באותו מאמר.
סדר כתיבת הלכות
מוהרנ"ת כתב את חידושיו בכמה מחזורים, כלומר שהוא התחיל לכתבם ע"פ סדר השו"ע מתחילת אורח חיים ואח"כ יורה דיעה, אבן העזר, חושן משפט, וכך התחיל כמה וכמה פעמים, ברוב הפעמים הוא כתב בתחילה כל הלכות א' על כל השו"ע, ואח"כ הלכה ב' על כל שו"ע, כך הוא ברוב פעמים, יש מקומות בודדים שבהם הוא לפי הסדר הנ"ל.
לכן סידרנו בתחילה כל הלכות א', ואח"כ כל הלכות ב' וכו' וכו', בלימוד זו רואים לפעמים האיך בנוי החידושים שלפעמים דבר שהוא ביאר בהלכה ב', הוא כבר לא ירחיב כ"כ בענין זה על הלכה ג', ולכן יש חשיבות מיוחדת ללמוד לפי הסדר הזה.
ועפ"ז אפשר לשער על פי רוב מתי נאמרה ההלכה ובאיזה תקופה נכתבה [כמובא בזה בהקדמת ספרי ליקוטי הלכות המפוארים בהוצאת מכון 'תורת הנצח'].
ומכאן ניתן להצביע באיזה שנה ותקופת ימים הלך מוהרנ"ת זי"ע בעצמו עם התורה הזמנית שלנו 'תורה ס"ה'.
היה זה בדיוק לפי מאתיים שנה!
בסוף שנת תקפ"ב [אב – תשרי] שב מוהרנ"ת מנסיעתו לארץ ישראל, ובימי ראש השנה הקדושים בהיותו בספינה, אחרי שזכה לקיים את מאמרו של רבינו הק' שאי אפשר ללכת מדרגא לדרגא אלא ע"י ארץ ישראל. בעוד שהספינה היטלטלה מצד לצד, ראשו ומוחו ולבו היו מרחשין בתורה ס"ה, ואת השגותיו אשר השיג אז העלה על הכתב – הלוא המה כתובים וחקוקים בהלכות תפילת ערבית הלכה ד', בה מאריך מוהרנ"ת לבאר את ענין מה שאחרי שנמצאים בארץ ישראל צריכים דייקא לחזור [ברצוא ושוב] ועוד מרחיב לבאר ולהאיר על פי זה את קדושת ימי ראש השנה ויום הכיפורים "ה וחג הסוכות עיי"ש.
וגם אנו בני הדור האחרון, הכמהים להיות מה'תמימי דרך', נצעד בעקבות התלמיד הנאמן, ונתחזק לילך ולחיות עם התורות של רבינו הק' ולהגות ולהשתעשע בהם יומם ולילה:
"כִּי הוּא זְכוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם כְּשֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּהְיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו" (חיי מוהר"ן פג).
♦
לצפייה ולהורדה • הקש כאן
