עולם השיעורים » מאמרים » לקראת הקיבוץ בראש השנה: מאמר אודות הנסיעה לציון רבינו הקדוש בראש השנה מאת המשפיע הבלתי נשכח הגה"ח רבי אברהם יצחק הלוי כרמל זצ"ל, ע"פ תורה קפ"ח מהספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן | האזינו לדבריו המלאים – בלשון הקודש:
| "וידוי דברים" |
בפרוס עלינו ימי ראש השנה הקדושים אשר נצטוינו מגבוה להתקבץ אצלו במקום ציונו הקדוש נבאר מעט את מאמר קפ"ח. העוסק בענין הנסיעה להצדיק שעיקרו הוא הבקשה והחיפוש אחר מה שנשינו אבדנו טובה. וע"י החיפוש והבקשה נזכה שיוחזרו לנו אבידותינו ויתוקנו נפשנו רוחנו ונשמותינו:
תוכן המאמר: שאדם צריך לנסוע להצדיק בכדי לחפש ולבקש את מה שאיבד. וזה מתבאר בשני עניינים; האחד מה שהאדם למד קודם שהגיע לעולם. כמבואר בדחז"ל שמלמדין אותו כל התורה כולה ומדריכין אותו מה צריך לפעול ולעשות בזה העולם, וכיון שיוצא לאויר העולם נשכח ממנו כל זה. והשכחה בחי' אבידה. (כשרז"ל מהיר לשמוע ומהיר לאבד, פירוש, מהיר לשכוח) והאדם, צריך לעסוק בחיפוש ובקשת האבידות והאבידה אצל הצדיק ולכך צריך לבוא אליו לבקש ולהכיר את אבידתו. ולשוב לקבלה אצלו. ומדברי מוהרנ"ת מתבאר שהכוונה לא רק לאבידות מסוג זה. אלא גם למה שהאדם מאבד בעוונותיו חלקי קדושה שנאבדים בין החיצונים. וצריך להגיע לצדיק בכדי למצוא ולהשיבם.
אך האמת שהצדיק אינו משיב לאדם תיכף את האבידה עד שידרשנו אם אינו רמאי ושקרן כשרז"ל לגבי השבת אבידה. עכת"ד הקדושים.
אמנם אין במאמר זה ביאור איך האדם חוזר ומבקש את האבידתו באיזה דרך, באיזה אופן אפשר לחפש. וגם אין אתנו יודע עד מה, האיך ידרוש לצדיק את האדם אם אינו רמאי ושקרן ומה המכוון בזה, התינח באבידה, יתכן שהדבר אינו שייך לאותו רמאי אבל כאן הרי האדם בא לבקש את שלו. את מה שהצדיק יודע ששייך לו.
נבאר את המאמר ע"פ היסודות המבוארים בליקו"ה הלכות ברכת הפירות הלכה ה'.
הדרך שבה האדם חוזר ומבקש אחר אבידתו היא ע"י הרבה חיפוש ויגיעה וע"י געגועים והשתוקקות שהם הכלים לחפש ולמצוא את האבידות ובעיקר ע"י ריבוי התפילות והבקשות ואז כשמגיע אל הצדיק אין מקבל את מה שמחפש רך אחרי דרישה וחקירה.
ומדברי מוהרנ"ת מבואר שאין מעשה הדרישה והחקירה אם אינו רמאי נעשה מיד אלא נמשך זמן רב. והצדיק מחזק את לבו ונשמתו של המבקש והמחפש לבל יתייאש בכל מה שעובר עליו. ומאיר בקרבו אמונה בכח התפלה והתחנונים, בכח הכיסופין והגעגועין, בכח הרצון והצפיה עד שהמתקרב אליו לומד את דרכי החיפוש, ואת דרכי ההתחזקות להחזיק בבחי' אחזתיו ולא ארפנו גם בזמן הסתר פנים. עד שיזכה למצוא.
ונמצא שבבוא האדם אל הצדיק מקבל ממנו את האופן והדרך לחפש. ואת הכח להחזיק מעמד עד שיזכה למצוא.
ולפעמים ההארה של הצדיק באופן אחר כפמש"כ שם אחר שביאר בענין יצו"מ שבנ"י יצאו משם שלא כדין רק בחסד ה' כי ראה שאם לא כן ישתקעו לגמרי בשומאת מצרים. ביאר שענין זה נעשה בכל דור ע"י גדולי ומובחרי הצדיקים וז"ל: שיש לפעמים שחוטפין אנשים ומוציאין אותם ממקומת מגונים ומלוכלכים מאד מאד (ששם האדם נאבד בעוונותיו) ומתחילים לטהר אותם ולקרבם להשי"ת כו' עכ"ל. אמנם דבר זה הוא "לפעמים" אבל בדרך כלל אחרי שקובל מהצדיק את הלימודים האמיתיים ואת הדרך לחפש צריך שבעצמו יעסוק ויחפש ויבקש הרבה, ואחרי שהכין כלים ע"י עבודתו שוב צריך לבוא ולקבל אבידתו.
ונתבאר עוד בדבריו ענין פסח שני ששאלו אלו שלא היו ראויים לפסח ראשון "למה נגרע". ואז גילה השי"ת למשה את הענין של פסח שני.
כי ע"י שהשתוקקו וביקשו וחיפשו את מה שנאבד מהם עוררו רחמים אצל השי"ת. עד שבכח זה, גילה השי"ת למשה רבינו את הענין של פסח שני ואחרי שהודיעו השי"ת. גילה משרע"ה להמבקשים האלו את דיני ומשפטי פסח שני שהוא תיקון על האבידה של פסח.
וכמו"כ בענינינו וז"ל "כי זה עיקר שלימות התשובה שאפילו כשרואה האדם שהוא רחוק מאוד" מהשי"ת וכו' יחזק א"ע ויבוא בקידה והכנעה לפני הצדיק האמת ולפני השי"ת, וישאל על נפשו כמו ששאלו אלו האנשים וכו' למה נגרע וכו' ואז בוודאי ימצא לו השי"ת תיקון ויודע להצדיק כמו שהודיע למשה תיקון הפסח שני שהיא פליאה נשגבה וכו' עכ"ל.
אך הצדיק אינו משיב לו האבידה עד שידרשנו אם אינו רמאי וכו' כי אדם כזה שעדיין בקשתו לא באמת רק משפה ולחוץ, או משום פניות או שרק רוצח להינצל מעונשים וכיוצ"ב אבל אינו "מבקש" באמת אזי האבידה אע"פ שהיא שלו. מ"מ הרי אינה נחשבת שייכת לו. כי אינו ראוי עדיין לקבל אותה.
ועיין בספר המידות אות תשובה סעיף ע"ו וז"ל המתחיל לעבוד את ה'. הקב"ה אומר לו, יודע אני שחפצך ורצונך לעבוד אותי אבל מה הם הבטוחות. שמא למחר תעזוב אותי אם כך איך אקרב אותך בשביל הרצון שרצית ואיך אגלה לך תיכף דברים נסתרים אלא כן תעשה בתחלה אחד אותי כך ותעשה מצוותי אע"פ שאין אתה יודע השכל של המצוה ועבד אותי פשוט בלא חכמות וכשתעבוד אותי כמה זמנים אזי אאמין לך ואגלה לך טעם ושכל של כל דבר ודבר ואקרב אותך בכל מיני התקרבות. כי הזמן הרב שעבדת אותי מקודם הוא בטוחות (היינו כמו בטחונות שהם ראיות והוכחות) שלא תעזוב אותי. (הן אמת) עכ"ל ובמ"מ של מוהרנ"ת כתב שנרמז ב"פ הן אמת חפצת בטוחים. ונראה פירושו מהיכן נדע שאמת חפצת. ע"י שתבוא בטוחות, בטחונות שתעבוד את השי"ת בסתום, בלא דעת וחכמה. ועי"ז "חכמה תודיענו", וכמו"כ יתפרש בסתום בהסתר פנים והעלמה כשאדם עומד בנסיון זה עי"ז יזכה ל"כחכמה תודיענו".
וזהו הפירוש, והצדיק דורש את האדם אם אינו רמאי ושקרן שהבדיקה לראות אם דורש הוא הוא באמת היא כמה יוכל להחזיק מעמד בצער ויסורים של המעברים והקשיים, של הירידות והנפילות שעוברים עליו שזהו הלשון רמאי ושקרן ע"ד הכתוב שפת אמת תיכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר. דהיינו האמת היא נכונה וקיימת לעד. והשקר אינו קיים אלא לרגע, לזמן מועט ודהו הלשון ועד ארגיעה, מלשון רגע.
וע"י שמחזיק מעמד מגלה בזה בכמה אמת הוא רוצה וחפץ ומשתוקק להתקרב להשי"ת.
מלבד מה שמבואר בענין הבזיונות והשפ"ד שהם הכלי לקשר בין הרב לתלמיד כמבואר בתורה ו' שאחד מן הדרכים לבאר ענין זה הוא על הבזיונות שכביכול מבזה השי"ת את האדם בכל מה שנראה כמסתיר פניו ממנו. או שנופל ממדרגתו ונראה לו שאין הקב"ה חפץ בו. ועי"ז שממשיך בעבודתו ומתחזק לעמוד על עמדו. זוכה לקבל דרך ואור התשובה ע"י הרב, משה נקה"ה.
יהי רצון שנזכה בנסיעתנו הקדושה לקבל אם הדרך והכח לעמול ולבקש ולחפש את כל אבדותינו ובזכות זו נזכה כולנו יחד במהרה לאור חדש אשר על ציון יאיר במהרה בימינו אמן.
לשמיעה ולהורדה • שמעו ותחי נפשכם:
קרדיט: מכון 'מקור חכמה' להוצאת ספרי הגה"ח רבי אברהם יצחק כרמל זצ"ל דוא"ל: MCH29903@GMAIL.COM – להצטרפות לרשימת התפוצה של מכון 'מקור חכמה' הקש כאן
חפשו ביוטיוב "משיבת נפש אור יהודה"
יש לנו שם הרבה שיעורים של הרב.
אךךךך עצוב איזה אובדן!