קיבוץ תשפ"א • "וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כְּרוּז, שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקֹרָב אֵלָיו, יִהְיֶה עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ, לֹא יֶחְסַר אִישׁ":
"אָמַר: הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וְהָיָה פֶּלֶא אֶצְלִי, מֵאַחַר שֶׁהַמְקֹרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי, וְלָמָּה לֹא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֵלַי, שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אִישׁ לֹא יֵעָדֵר, כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כְּרוּז, שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקֹרָב אֵלָיו, יִהְיֶה עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ, לֹא יֶחְסַר אִישׁ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד. אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם, וְזֶה נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה".
חיי מוהר"ן ת"ג – גודל יקרת הראש השנה
כלל אנשי שלומינו חסידי ברסלב הע"י די בכל אתר ואתר קורעים את השמים ומרבים מידי יום ביומו בתפילות וזעקות שנזכה כולם לבוא ולהיראות קמי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בקיבוץ של ימי הראש השנה הקדושים.
שלוחיו של רביה"ק – העסקנים היקרים – נמצאים זה מכבר בשיא מרץ ההכנות לקראת ה'קיבוץ' הגדול לימי הראש השנה הקרבים ובאים, ופועלים יומם ולילה ונערכים בכל הנצרך לקליטת אלפי אנ"ש המשתוקקים ומחכים לבוא ולהסתופף בצילו של האילן הגדול – רבינו הקדוש ביום הדין הנורא. גבאי הציון הקדוש עסקני "איחוד ברסלב באומן" יושבים מידי יום עם כל הגורמים הרלוונטיים, ונמצאים כבר לאחר חתימת החוזים עם הרשויות למען הקיבוץ הקדוש. משרדי הנסיעות בשיא העבודה של שיבוץ הנוסעים ומקומות הטיסה הולכים ואוזלים. משווקי האכסניות, מיטות, ומקומות הלינה בקריית האוהלים, גם הם מצויים כבר בעיצומה של העבודה ההולכת ומתקדמת. בעלי החסד הכנסת אורחים 'אזמין' – שיינר וכל מארגני הסעודות והכנסת האורחים השונים מסיימים את בנית אוהלי ענק לקליטת האלפים ונמצאים כבר בעיצומם של ההכנות, ומעבירים את הקונטיינרים האחרונים – המלאים בכל טוב וטוב – לקיבוץ הקדוש שהוא הרי בארץ לא זרועה מבחינת מוצרים בכשרויות מהודרות – הכל על מנת שנזכה בעזרת ה' לקיים את ציוויו של רבינו הקדוש "לא יחסר איש"!
כמובן שלא נשכח להתפלל גם על כך שחפץ ה' בידיהם יצליח לקיים את רצונו של הצדיק ולסדר את כל הנצרך למען הקיבוץ הקדוש של רבינו מתוך יישוב הדעת
כלל אנשי שלומינו היקרים ברוך ה' מתכוננים בחרדת קודש עם כל הדרוש בגשמיות וכבר התחילו בסדרי הלימוד של ספרי רבינו, אמירת 'תיקוני זהר' הנ"ך, וכו'
אבל עלינו, אנ"ש הפשוטים, החובה מוטלת "להסתכל בשכל שבכל דבר"… שהרי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א שקל כל אות ואות מדבריו, ומקובל כי בדבריו הקדושים אפשר לדייק ממש כבדברי הראשונים – שהם כמלאכים.
ובכן רביה"ק הוא זה שאמר: "הראש השנה שלי עולה על הכל". בואו ונתבונן לרגע: "הראש השנה שלי" כלומר הראש השנה לפי הכללים אותם הוא נתן לנו, שהם ערב ראש השנה – וידוי דברים על ציונו, ואמירת התיקון הכללי, וכן לחגוג את ימי החג בקיבוץ הקדוש בסמוך לציון הקדוש בעיר אומן, "עולה על הכל", כלומר עולה על כל דבר אחר! אנחנו מבינים את המשמעות?! "עולה על ה-כ-ל-!!!" נורא!
ממשיך רבינו הקדוש ואומר: "והיה פלא אצלי – מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה", כלומר גם בחייו של רבינו הקדוש, בזמן שראו אנ"ש את האש המהלכת; את הקדושה הבוערת, גם אז בחיי חיותו של רבינו הקדוש היו כאלו שלא נזהרו דיים בהזהרתו "שיהיו כולם על ראש השנה", ועל כך זעק רבינו הק' ואמר: אני מתפלא עליכם: "מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה".
ממשיך רבינו ומסכם: אתם מבינים? "איש לא יעדר!" כן! אף אחד, קטן כגדול, אדם פשוט כאדם גדול ורם המעלה – "לא יעדר!", ותאמינו לי שזה לא דבר פשוט, "כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה", ואם זה ענין כל כך נשגב וכל כך חשוב, חזקה עליו, על הס"מ, שהוא יניח עצמו לאורך ולרוחב ויטיל את כל כובד משקלו כדי להציב מניעות והפרעות בפני החפצים לנסוע…
ולא זו בלבד, אלא שרבינו הק': "הזהיר לעשות כרוז, שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו, יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש". כלומר, אל תסתפקו בכך שאתם תבואו להיות אצלי בראש השנה, אלא אני מזהיר אותכם שתקבלו על עצמכם אף לפעול "להרבות את הבתים" ולהכריז בקול גדול שכל אלו המאמינים לי ונשמעים לדבריי יבואו אלי על ימי הראש השנה.
מסיים רבינו הקדוש ומגלה: "ומי שזוכה להיות על ראש השנה, ראוי לו לשמוח מאוד מאוד. 'אִכלו משמנים ושתו ממתקים… כי חדות ה' היא מעוזכם' (נחמיה ח'), וזה נאמר על ראש השנה" ('חיי מוהר"ן' ת"ג). כלומר שכל אחד ואחד מאותם אנשים שזכו להיות אצלי על ימי הראש השנה, "ראוי לו לשמוח", ולא שמחה 'רגילה', אלא: "מאוד מאוד". איך לשמוח? שמחה כזו שמביאה אדם ל"אִכלו משמנים ושתו ממתקים". ולמה? כי "חדוות ה' היא מעוזכם", היינו, כי השמחה הזו היא כוחכם והיא תקוותכם.
(ובמאמר מוסגר אפשר לרמז ע"פ פירוש הפסוק הנ"ל: מדוע "חדוות ה' היא מעוזכם"? משום שאם זכינו להתקרב לצדיק האמת הנורא, ואם זכינו לקיים צוואתו הנפלא וזכינו להיות אצלו בר"ה, ואם זכינו גם לשמוח על כך כזו שמחה של "אכלו מעדנים ושתו ממתקים" – הרי שהשמחה הזו היא מעוזינו שאכן נזכה גם הלאה, לקיים את עצותיו וללכת בדרכיו – ולהתקרב ע"י זה לבורא עולם ולעשות רצונו ית')
בואו ונקיים את דברי רבינו הקדוש בתמימות ובפשיטות!
ובזכות זה נזכה כי תכלה שנה וקללותיה. ותחל שנה וברכותיה אמן.