ראשי » אומן » נוסטלגיה • תיעוד היסטורי ומרגש מהקיבוץ באומן

נוסטלגיה • תיעוד היסטורי ומרגש מהקיבוץ באומן

ברסלב נייעס י״ג באלול תשפ״ג 15:33 11 תגובות

גלריה נוסטלגית • תמונות נדירות מהעליה המרגשת לציון רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע”א בימי הקיבוץ עם נפילת מסך הברזל:

ההיסטוריון הר"ר אהרן ברגר הי"ו מציג תמונות נדירות מאלבומו הפרטי בו ניתן לצפות בעליה המרגשת של כלל אנשי שלומינו לציונו הקדוש של רבי נחמן מברסלב זיע”א בימי הקיבוץ הקדוש אומן ראש השנה לפני למעלה מ- 30 שנה, מיד עם נפילת מסך הברזל – תקופת הקומוניסטים (שנות התש"ן)

בין התמונות ניתן לראות את השרף הגה"ח רבי שמואל שפירא זצ”ל, הגה"ח רבי ישראל בער אודסר זצ”ל, הגה"ח רבי משה בורשטיין זצ"ל, הגה"ח רבי שמואל צ'צ'יק זצ"ל, הגה"ח רבי נחמן בורשטיין זצ"ל, הגה"ח רבי מיכל דורפמן זצ"ל יו"ר 'הוועד העולמי' הרה"ח רבי נחמן רוסישער זצ"ל הרה"ח ר' אפרים הרה"ח רבי שמעון אנשין מגדולי עסקני 'אתרא קדישא' הרה"ח רבי ישראל הירש זצ"ל, הגה"ח רבי עמרם הורביץ זצ"ל, הגה"ח רבי יהודה לייב פראנק זצ"ל מוהל של אנ"ש האברך הרה"ח רבי משה גולשבסקי זצ"ל. ויבדלו לחיים טובים, הגה"ח רבי יצחק פרידמן שליט"א ועגה"ח רבי אברהם ירבלום, הגה"ח רבי אליעזר גלבך, הגה"ח רבי בנימין זאב קנפלמאכער, הרה"ח רבי אברהם חשין, הרה"ח רבי משה בן אלעזר, הרה"ח רבי יוסף צוקר, הר"ר יעקב מורג, הגה"ח רבי אליעזר בורשטיין, והר"ר אהרן ברגר, הנגיד הרה"ח ר' יצחק אלתר פיש שליט"א, ואחיו הנגיד הרה"ח ר' יהודא פיש שליט"א מקרית יואל. ועוד רבים אחרים שמסרו את נפשם בכדי הגיע לציון הקדוש בימי ראש השנה.

עוד ניתן לראות את מסירות נפשם של כלל אנשי שלומינו שנסעו מביתם לארץ ניכר, ארץ לא זרוע וללא תנאים בסיסיים וכך שהו ברוב שמחה על זכייתם להשתתף בקיבוץ באומן בימי ראש השנה.

הלינה והאוכל היו באותה תקופה במיגומטר הממוקם למרגלות ההר תחת הציון במתחם מפעל צבאי. מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה • צפו בתיעוד המרגש:

הערה חשובה: אם אתם הקוראים מזהים דמות מסוימת נשמח שתעדכנו אותנו ונעדכן לרווחת הציבור אנ"ש.

11 תגובות

נחמןן הגב כ״ב בסיון תש״פ בשעה 16:27

מי יתן לי אבר כיונה אעופה …
נחמן הגב כ״ב בסיון תש״פ בשעה 16:59

וואו איזה געגועים……
מראה כהן הגב כ״ג בסיון תש״פ בשעה 04:50

איפוא ר' שמואל שפירא
ש. הגב כ״ה בסיון תש״פ בשעה 12:32

בתמונה השביעית בגלריה א' נראה יהודי עטור בטלית עם עטרת כסף מאחורי יהודי חסידי זהו ר' יורם אברג'ל (כך נראה לפחות- אם זיהינו כראוי) זצ"ל. הוא לא היה מאנ"ש אך היה מקורב לברסלב.

יוסף הגב י״ג בתמוז תשפ״ב בשעה 15:14

אכן, הרב הצדיק רבינו יורם אברג'ל זצ"ל (היה מתבטל לדברי רבינו הננמ"ח זיע"א בכל הזדמנות) נראה על רקע הציון -בתמונה השביעית- מאחורי הרב יהודה לייב פראנק זצ"ל המוהל, (חתנו של הרב שמואל שפירא זצ"ל).
ישר כח על התמונות המעלות כיסופים וגעגועים!

ישראל הגב י״א באלול תשפ״א בשעה 20:53

והיהודי החסידי בעצמו [עם הקפטן של יום חול] הוא הרב יהודה לייב פראנק זצ"ל המוהל, חתנו של הרב שמואל שפירא זצ"ל
משה הגב י״ג באלול תשפ״ג בשעה 22:56

בתמונה 14 זה הרב ישראל דב אודסר?
דוד הגב י״ד באלול תשפ״ג בשעה 01:00

כן זה השקדן המתמיד העובד ה" ר" ישראל דב אודסר זצ"ל
נחמן הגב כ׳ באלול תשפ״ג בשעה 12:11

נראה שהתמונה של הרה"ח יהודה לייב פראנק היא מנסיעה מאוחרת יותר, כי רואים שם את הציון החדש יותר
בן ציון הגב ו׳ בתמוז תשפ״ד בשעה 14:47

"אַחֲלַי שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר בְּהִירוּת הַדֶּרֶךְ שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים עָלָיו אֵלַי"
געגועים אליך רבי…
משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב כ״ב באלול תשפ״ה בשעה 02:55

תמונה אחת לפני אחרונה זה אפרים המכונה פריים גלבנדורף ז"ל

השארת תגובה

ביטול

געוואלד, יידן, זייט אייך נישט מייאש! אין שום יאוש בעולם כלל
יש ענין שנתהפך הכל לטובה
בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים מְאֹד וּרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ חִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד בִּבְחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁנָּפַל מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁשָּׁם בִּמְקוֹמוֹ דַּיְקָא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר
צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. וְאִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עִם הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת, וְיֹאחַז אֶת עַצְמוֹ עַתָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם
וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר - שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ
טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו ... עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת, כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו
אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וּכְשֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים עַל־יְדֵי זֶה עַל פִּי רֹב יִזְכֶּה, שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב כָּרָאוּי