40 יום לפני פורים: "הַצִּלֵנִי מִקְלִּפַּת הָמָן…"

מנהגי ברסלב • מתחילים 40 יום לפני חג הפורים לזעוק זעקה גדולה ומרה: "הַצִּלֵנִי מִקְלִּפַּת הָמָן-עֲמָלֵק, וְזַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר" ||| מאמר ההכנה לקראת ימי הפורים הקדושים: 

מנהגי ברסלב • הנשק היחיד באחרית הימים, הוא הנשק התפילה וההתבודדות • הרוצה להינצל מזוהמת וקרירות עמלק, מתחיל 40 יום לפני חג הפורים לזעוק זעקה גדולה ומרה: "הַצִּלֵנִי מִקְלִּפַּת הָמָן-עֲמָלֵק, וְזַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר" | ההכנה לימי הפורים הקדושים: 

אמש (ראשון, בשלח) ד' שבט, התחילו הארבעים יום שלפני ימי הפורים הקדושים, ומקובל בשם מוהרנ"ת זי"ע שאמר שמי שיזכה לצעוק 40 יום לפני יום הפורים: ה"צילני מקליפת המן עמלק, וזכינו לקדושת מרדכי ואסתר" – יזכה לראות את מרדכי ואסתר בעת קריאת המגילה…

חסיד ברסלב יקר! תזדרז גם אתה, ותתחיל גם אתה לעורר עצמך בהרגשי הלב נגד טומאת קליפת המן עמלק.. וצעק גם אתה ממעמקי הלב: הצילני מקליפת המן עמלק!!! וזכינו לקדושת מרדכי ואסתר!!! 

זכור את דברי מוהרנ"ת: כאשר אני צועק: 'הצילני מהמן עמלק' – אני מצייר לעצמי שאני עומד כפוף, והמן עמלק עומד על גבי ומכה בגבי עם מקל של ברזל…

וכמובא כי "סִפֵּר מוֹהַרְנַ"תְּ פַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב פּוּרִים בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר צָעַקְתִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "הַצִּלֵנִי מִקְלִּפַּת הָמָן-עֲמָלֵק, וְדוֹמֶה הָיָה עָלַי הַדָּבָר, כְּאִלּוּ הָמָן-עֲמָלֵק עוֹמֵד עָלַי לְהַכּוֹתֵנִי בְּמוֹט בַּרְזֶל…" "מִיט אַדְרַאנְג", (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סי"ג).

כאמור אתמול, התחילו ה"ארבעים יום" שקודם ימי הפורים הקדושים. לחסידי ברסלב, מזכיר תאריך זה שיש להתחיל להתכונן לפורים בתפילות וזעקות. זאת על סמך שיחתו של מוהרנ"ת ששח פעם ואמר: "כשזועקים להשם יתברך ארבעים [יש אומרים: שלושים] יום לפני פורים, שיציל אותנו מקליפת המן עמלק, זוכים להארת מרדכי ואסתר בעת קריאת המגילה". 

וכשמבינים ש"הארת מרדכי ואסתר", אינה הארה שמיימית גרידא, אלא הארה שאנו זקוקים לה כאויר לנשימה – אין מי שלא מתעורר לנצל ארבעים יום אלו, לתפילות וזעקות להשם יתברך.

סגולת התפילה הרצופה משך 40 יום, כבר ידועה לרבים. מוהרנ"ת עצמו אמר פעם לאחד מאנשיו: "אם יהיה לך ארבעים יום התבודדות ברציפות, בוודאי יהיה לך שינוי לטובה" (אבניה ברזל, מג). ורבי אברהם ב"ר נחמן אף מוסר לנו משמו, "שהתפילה בארבעים יום רצופים בלי דילוג בינתיים, מסוגלת ביותר להוציא את הבקשה אל הפועל" (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, מז). כך שכדאי מאד לנצל סגולה זו להכנעת קליפת עמלק, והמשכת אורו של מרדכי הצדיק המאיר וזורח ביום הפורים.

ויתירה מזו, ידוע בין עובדי אנ"ש כי "צְרִיכִים אָנוּ לִהְיוֹת עוֹסְקִים כְּמוֹ שֶׁעָשָֹה אַדְמוּ"ר מוֹהַרְנַ"תְּ זְצוּקַ"ל שֶׁתֵּיכֶף אַחַר חֲנֻכָּה הָיָה עוֹסֵק בְּעִנְיַן פֻּרִים, כִּי לְפִי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל עַתָּה [בפורים] הוּא הַתְחָלָה מִכָּל הַתְחָלוֹת. (אמונת אומן, קכו).

וכך כותב גאון עוזינו מוהרנ״ת זיע"א בספרו הגדול ליקוטי הלכות וז"ל: "….מִתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַכְשָׁו וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תניינא עד). וּפָסַק בְּאֶמְצַע וְלֹא סִיֵּם דְּבָרָיו, וּמִתּוֹךְ דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָׁו הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים, שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק – עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מָשִׁיחַ… עכשיו ההתחלה של הגאולה ותיקון כל העולמות הוא מפורים, כמו שמובן מרמזי דיבוריו הקדושים של רבינו ז״ל … כי ה׳ יתברך ראה שבגלות האחרון המר הזה שהוא גלות אדום שהוא עמלק לא היה לנו קיום חס ושלום, אם לא שימשיך עלינו הארה נפלאה ועצומה מקץ האחרון שהוא גאולה אחרונה של משיח … על כן הקדים ה׳ יתברך הרפואה על ידי ההארה הנפלאה הנמשכת על ידי הנס של פורים בכל שנה ושנה, עד אשר עכשיו כל ההתחלות מפורים, שהוא בחינת גאולה האחרונה שהיא מחיית עמלק. ואפילו מצות פסח להיות נזהרין מחמץ, אין אנו יכולין לקיים בשלימות כי אם על ידי פורים … נמצא שעכשיו ההתחלה של הקדושה שאנו צריכין להמשיך עלינו הוא מפורים״ (ליקוטי הלכות, ברכת הריח ד, כה).

"המן" ו"עמלק", מתעסקים איתנו לא רק בפורים, אלא כל השנה כולה… אין יום ואין שעה שאינם רודפים אותנו, ומנסים ללכדנו ברשתם; רשת הזוהמה, העייפות, הקרירות, והייאוש. כך שהנס של פורים, הוא עבורנו אויר לנשימה.

וכפי שמשתפך מוהרנ"ת בתפילתו: "ריבונו של עולם, אתה לבד יודע תוקף הנס שהיה אז בימי מרדכי ואסתר שזכו לנצח מלחמת המן עמלק, למחות שמם וזכרם מן העולם, ואיך זכו להמשיך על ידי זה הארה נפלאה וישועה נוראה בכל דור ודור. ואיך עתה כל חיותנו ותקותנו לצאת מגלותנו בגוף ונפש, הוא רק על ידי תוקף הנס הזה" (ליקוטי תפילות, תפילה לפורים).

שכן, הנס של פורים, לא אירע רק בעבר, אלא הוא חוזר ומתרחש מדי שנה בשנה. "ואנו צריכין להמשיך קדושת פורים, והארת הניסים ונפלאות שנעשו אז, בכל שנה ושנה בכל דור ודור ובכל אדם ואדם בפרטיות" (שם).

וכשם שאז אירע הנס בכח הזעקות הגדולות והמרות, כך גם בימינו; כל החפץ להיגאל מזוהמתו וקרירותו של עמלק, מוזמן גם הוא לזעוק זעקה גדולה ומרה, כבר עכשיו!

ובעניין זה חשוב להביא ולהעתיק את הנדפס בספר ׳דיבורי אמונה׳ – מתוך שיחותיו של הגה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ״ל: ״מוהרנ״ת אמר פעם לפני פורים: אם מבקשים שלושים יום לפני פורים ״הצילני מקליפת המן עמלק״, אפשר לראות את מרדכי הצדיק בשעת קריאת המגילה! – מה בדיוק היתה כוונתו אם רואים את מרדכי בפועל או אם מקבלים השגה בקדושת הפורים זה איני יודע. לומר, פירושים יכול כל אחד מכם, וגם אני, אך בשום אופן אין לומר כי הפירוש שלי הוא הנכון והאמיתי, ״אזוי איז דאס״, ואין להרהר אחריו, כי אין לי רוח הקודש ואיני יודע בדיוק למה התכוון מוהרנ״ת באמרה זו. אך פירושים שונים אפשר לומד, ובכלל, במקום שאינו פוגע בשולחן ערוך אפשר לומד מה שרוצים. ואקוה שמוהרנ״ת לא יהיה ׳ברוגז׳ אם לא ירדתי לעומק דעתו… אך אל נא תעמידוני במבחן בענין זה… כי יתכן שמישהו יתפלל ולא יראה אותו… וכן גם יתכן שיהיה לו דמיון שראה אותו, וזה גרוע יותר…״ עד כאן מתוך דבריו.

ומן הענין לציין את דבריו של מוהרנ״ת שכתב שקריאת המגילה הוא בחי׳ ראיית פני מרדכי ואסתר, והיינו שאז אנו ממשיכים על עצמנו קדושתם (ליקוטי הלכות, תפילין ו, כז). עיי׳׳ש.

בדורנו, דור אחרית הימים, ירדנו לשער החמישים של הטומאה. השער שבו "המן" ו"עמלק" חוגגים במלוא העוצמה. הם מזנבים בנחשלים, ומחדירים קרירות ועייפות בלב כל אחד. הייאוש והעצבות הפכו להיות נחלתם של רבים…

וכנגד קליפה זו, אין לנו שום עצה אחרת, רק תפילה וזעקה, תהילים והתבודדות. שכן, "כנגד אריכות הגלות של עכשיו שנקרא גלות אדום, בחינת התגברות קליפת עמלק, שמרחיק את האדם מהשם יתברך כמו שמרחיק – אין עצה ואין חכמה ואין תבונה כי אם להרבות בתפילה ותחנונים וצעקות וזעקות ושוועות להשם יתברך בלי שיעור וערך, עד ישקיף וירא ה' מן משמים. כי תפילה למעלה מהכל, וכולל כל החמישים שערים דקדושה" (השתפכות הנפש, פב).

כבר לפני אלפי שנים, כאשר לחם משה רבינו לראשונה בעמלק, לא לחם אלא באמצעות התפילה. "ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש" (שמות יז, יב) "ידיו באמונה פרושות השמים, בתפילה נאמנה ונכונה" (רש"י). כמו כן, בדורו של המן, לא לחם אתו מרדכי אלא באמצעות התפילה והזעקה. "כמו שכתוב ויזעק זעקה גדולה ומרה. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'בן קיש' שהקיש על דלתי רחמים" (ליקוטי הלכות, העושה שליח לגבות חובו ג, ח).

שכן, מרדכי ידע שאין לנו שום עצה נגד קליפה קשה זו של קרירות וייאוש, רק תפילה וזעקה. "כי 'מרדכי ידע את כל אשר נעשה' עד היכן הדבר מגיע, וראה שאין עצה ותחבולה לעמוד כנגד קליפה קשה וחזקה כזאת מכל הצדדים, כי אם על ידי ריבוי תפלה ותחנונים וצעקות וזעקות ושוועות, ומיד: ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה" (שם, יג).

כשיהודי יוצא ליער, או פורש לפינה, וזועק אל ה' מעומק לבו, הרי הוא ממשיך על עצמו הארה מהמקום הגבוה ביותר, משער החמישים של הקדושה. "כי מי שעוסק בתפילה ומתחזק בכל עוז להרבות בתפילות ושיחות בינו לבין קונו הוא מעורר את העדן העליון שהוא בחינת שער החמישים" (השתפכות הנפש, פב).

ורק אחד שכזה, מצליח לשרוד את תהפוכות אחרית הימים. "ועל כן בגאולה האחרונה כתוב 'בבכי יבואו ובתחנונים אובילם', כי הגלות הזה הוא בבחינת 'ותרד פלאים', בחינת התגברות שער החמישים של הטומאה, על כן עיקר הגאולה שלימה שלעתיד הוא רק על ידי תפילה שהוא גם כן מבחינת שער החמישים" (שם).

ובמיוחד, בהתקרב קדושת ימי הפורים, עלינו להרגיל את עצמנו להיכנס בדרכי השמחה, ולהתרחק מהעצבות כמטחווי קשת, ובזה נכניע קליפת עמלק מאתנו ומכל העולם כולו, אמן.

תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח