שיר השבוע

שיר השבוע • זמר "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" ברסלב |♫

עולם הנגינה • שיר השבוע מעולם הנגינה הברסלבי: והשבוע ניגון "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" המושר בחצרות ברסלב בסעודת ליל שבת | שמעו ותחי נפשכם:

אילוסטרציה: אנ"ש בקיבוץ באומן בסעודה במלבושי שבת (בסביבות שנות התש"נ) – ארכיון ברסלב נייעס

כתבות קשורות:
למדור 'עולם הנגינה' הקש כאן
קיבוץ ראש השנה: הרב ישראל דגן עם שיר "באתי אליך רבי!" |◄
"פְּלִיאָה" • חבורת חיי נצח' משיקים את הניגון העתיק|♫
חג השבועות • נוסח ברסלב ל'אַתָּה נִגְלֵיתָ' ו'אַקְדָמוּת מִילִין' |♫
חג השבועות • רבי לוי יצחק בנדר ורבי בן ציון אפטער עם נוסח ברסלב ל'אתה נגלית' |♫
קָרֵב יוֹם • בעל המנגן ר' יוסף קרדונר |♫
פסח • שירי פסח מפי רבי רפאל בן עמי |♫


שיר השבוע ממאגרי עולם הנגינה הברסלבי: בברסלב כל שיר הוא אמירה רוחנית של התעוררות או התחזקות משהו שחודר לתוככי הנשמה ומעורר את הניצוץ הקדוש שבך לתשובה ואמונה טהורה מתוך שמחה:

והשבוע נגיש לפניכם שיר שמח ונפלא על המילים "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" שיר מלא כיסופים וערגה המושר בחצרות אנ"ש חסידי ברסלב בסעודת ליל שבת.

אודות הזמר 'כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי':

הפיוט "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" הוא פיוט עתיק שחיבר הרה"ק רבי משה בן קלונימוס זיע"א, ושמו 'משה' חתום בראש המילים השניות שבבית הראשון. המשך הפיוט הוא מיוסד על פי אלף-בית, (אות ס' מוחלפת באות ש') כשסיומו של כל בית הוא כלשון פסוק. מעניין לציין כי הפיוט במקורו מסתיים בבית נוסף עם האותיות ק' ר' ש' ת' שמשום מה הושמט ואינם נשמעים בבתי ישראל, אבל בניו של רבי שמואל שפירא זצ"ל מספרים שאביהם היה מוסיף לזמר בפיוט גם את בתים אלו. הפיוט נמצא כבר במחזור ויטרי (שחיבר הרה"ק רבי שמחה בן שמואל מוויטרי תלמידו של רש"י הקדוש זיע"א). ובקהילות אשכנז נוהגים לזמרו בליל שבת.

אודות הניגון:

הַנִּגּוּן עַל הַזֶּמֶר "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" שֶּׁבִּזְמִירוֹת לֵיל שַׁבָּת, הוּא מִנֻּסַּח וָואהְלִין עִם מְעַט תּוֹסָפוֹת מֵאַנַ"שׁ. (שיש"ק הישן ח"ד, אות ר"י).

נֻסַּח הַנִּגּוּן עַל הַזֶּמֶר 'כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי' הוּא עַתִּיק עוֹד מִזְּמַן רַבֵּנוּ זַ"ל… וּבְסִיּוּם הַזֶּמֶר שֶׁל "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" לֹא הָיוּ מַפְסִיקִים אֶלָּא הָיוּ מַסְמִיכִים תֵּכֶף עִם הַתֵּבוֹת תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, אֶת הַזֶּמֶר שֶׁאַחֲרָיו "מְנוּחָה וְשִׂמְחָה". (שיש"ק הישן ח"ו, אות תקי"א).

המילים:

כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ. כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ. שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ. – "אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ".
אוֹהֲבֵי ה׳ הַמְחַכִּים בְבִנְיַן אֲרִיאֵל. בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ וְשׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל. גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קוֹדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל. – "בָּרוּךְ ה׳ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".
דוּרשֵׁי ה׳ זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ. הַמְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא. וּשְׂמֵחִים לְשָׁמְרוֹ וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה׳. – "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ".
זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה. חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה. טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ וִיקַדְּשׁוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. – "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה".
יוֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ. כָּל זֶרַע יַעֲקֹב יְכַבְּדוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ. לָנוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמוֹחַ בְּתַעֲנוּג אָכוֹל וְשָׁתוֹ. – "כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ".
מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹוְדֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם. נוֹטְרֵי לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם. שַׂמְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם בְּאוֹר פָּנֶיךָ תּבְהִיקֵם. – "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם".
עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלמִים. פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה. סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. צִדְקָתָם תַּצְהִיר. – "כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים".
(מעניין לציין כי הפיוט במקורו מסתיים בבית נוסף שמשום מה הושמט ואינו מושר בבתי ישראל, ורבי שמואל שפירא זצ"ל היה נוהג להוסיף ולזמר אותו כאן:)
קַדְּשֵׁם בְּמִצְוֹתֶיךָ וְטַהֲרֵם כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. רוּחֲךָ תַּנִּיחֵמוּ כִּבְהֵמָה בְּבִקְעָה תֵּרֵד מִן הָהָר. שַׁבַּתָּם תִּשְׁכְּנֵם בְּנַחֲלַת הַסֹּהַר. – "כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר".
ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַהֲבַת תָּמִים. ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים.

קרדיטים: מילים: פיוט עתיק שחיבר הרה"ק רבי משה בן קלונימוס זיע"א – מושר בסעודת ליל שבת | לחן: נוסח וואהלין עם תנועות נוספות מאנ"ש | שירה: דודי קאליש | עיבוד והפקה מוזיקלית: האלבום דעם רעבינ'ס טיש 1 – ברסלב 2010 – תש"ע.

שמעו ותחי נפשכם:


למעבר לשיר זה מתוך הקלטות המפורסמות "נעימות ברסלב" הקש כאן.

ברסלב נייעס

View Comments

  • מאוד יפה
    יש גם דיסקים של הרה"ח ר' ישראל יצחק שפירא שליט"א
    עם ניחוח עתיק של ההוואי הברסלבי, אשמח אם תעלו מדי פעם
    ניגונים מהדיסקים של הנ"ל ג"כ, תודה רבה לכם על כל הפעילות הברוכה.

  • השירים של ר' ישראל יצחק שפירא יפים מאד באמת.
    כמובן גם דעם רבינעס טיש.
    יש גם ביצועים לכל השירים של ר' יוסף קרדונר

Recent Posts

כ"ג תמוז • יום הילולת רבי גדליה קעניג זצ"ל | גלריה היסטורית

זכרונם לברכה • הערב כ"ג תמוז חל יומא דהילולא ה-46 (תש"מ - תשפ"ו) של פאר…

2 שעות ago

ריאיון: הגה"ח רבי אפרים קעניג בריאיון מיוחד על אביו רבי גדליה קעניג זצ"ל |♪

זכרונם לברכה • לכבוד יום כ"ג תמוז יום היארצייט של הגה"צ רבי גדליה קעניג זצ"ל…

3 שעות ago

סיפור מרטיט • תיאורו המרגש של רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל על הקיבוץ הנורא באומן בשנת תר"פ

זכרונם לברכה » סיפורים » רבי לוי יצחק בנדר » קיבוץ ראש השנה • תיאורו המרגש והמרטיט של פאר חבורתנו הגאון…

7 שעות ago

נוסטלגיה • רבי שמעון שפירא באמירת תיקון חצות ב'בין המצרים' |◄

נוסטלגיה » מועדים וזמנים » בין המצרים • סרטון נוסטלגי מרטיט, של הגה"צ רבי שמעון שפירא זצוק"ל…

8 שעות ago

'המפתח' • קונטרס ענייני בין המצרים והאריז"ל בספרי ברסלב | ↓

תורת ברסלב » מועדים וזמנים » בין המצרים •  קונטרס 'המפתח לספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן'…

9 שעות ago

הַכְּרוּז הֲיוֹמִי • "אִלּוּ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ זְרוּעָה בַּחֲרָבוֹת, הָיִיתִי גּוֹחֵן עַל יָדַי וְרַגְלַי"

לקראת קיבוץ ראש השנה • הכרוז היומי להתעורר ולהתחזק בעניין הראש השנה של רבינו הקדוש…

10 שעות ago