עולם השיעורים » דקה של חכמה » תשובות קולעות » "אצלנו השו"ע כ"כ גבוה שאפי' מול היקר לנו מכל – הראש השנה של הרבי, גובר השו"ע, ולא עוברים חלילה על שום סע"ק עבורו" – לפניכם תשובה מפי פאר חבורתנו החסיד הגדול רבי לוי יצחק בנדר שעונה על השאלה האם מותר להקל ולהיסמך על דעה נידחת הלכתית בכדי לנסוע לקיבוץ באומן | שמעו ותחי נפשכם:
"זוהי חשיבותינו, אצלנו השו"ע כ"כ גבוה שאפי' מול היקר לנו מכל – הראש השנה של הרבי, גובר השו"ע, ולא עוברים חלילה על שום סע"ק עבורו" – לפניכם תשובה מפי פאר חבורתנו החסיד הגדול רבי לוי יצחק בנדר שעונה על השאלה האם מותר להקל ולהיסמך על דעה נידחת הלכתית בכדי לנסוע לקיבוץ באומן
פאר עדתינו החסיד הגדול רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל (מתוך הקונטרסים טעם זקנים קמ"ב):
תמליל הקלטה:
"א איד (כוונתו לר' שלמה גבריאל הכהן. היה זה בשנה הראשונה לאחר פטירת ר' אברהם ב"ר נחמן) איז געווען וואס ער האט געהאט מסירות נפש צו פארן צום רבי'ן אויף ראש השנה פון פוילן, א איד א צדיק ע. אז ער איז געקומען אין עפעס א דארף לעבן אומאן, "חראסטיניווקע", א צוואנציג קילאמעטער, האט ער נישט געוואלט אריינפארן נאך דער צאת הכוכבים. ער האט געהאלטן דארטן ראש השנה אין דעם דארף .
ער האט "נישט" געהערט קיין תקיעות, און ער האט "נישט" מחלל יו"ט געווען – די הלכה איז אזוי. מוצאי יו"ט איז ער געקומען קיין אומאן.
ביי אונז איז אזוי חביב ראש השנה; דאס איז א געוואלדיגע זאך, א איד, געפארן פון פוילן במסירות נפש, און ער איז שוין געווען – – אבער אז ס'איז געווארן יו"ט – ער איז דאך בלויז אכצן קילאמעטער לעבן אומאן, וואלט ער דאך געקענט זיך געבן עפעס אַן עצה, אדער געבן עפעס א דריי מיטן גראבן פינגער און זיין אין אומאן ראש השנה, ער האט אבער אלץ מפקיר געווען!
פארוואס? ווייל מען טאר נישט!
כ'האב דיר נאר דערציילט א מעשה פון פארן צום רבי'ן אויף ראש השנה!
ער איז שטיין געבליבן בלויז א אכצן קילאמעטער "חראסטיניווקע" איז בלויז איין סטאנציע פון אומאן, א אכצן-צוואנציג קילאמעטער, עס געדויערט מיט דער באן א שעה צו א דריי-פערטל שעה; איז ער געבליבן דארטן ראש השנה, ער האט קיין תקיעות נישט געהערט, ער האט קיין תפילה בציבור נישט געהאט, און ער איז נישט געפארן אום יו"ט!
זעהסטו ארויס ווי אזוי ביי אונז איז דער שולחן ערוך חשוב!
דער רבי איז גרויס, און דער ראש השנה איז גרויס , אבער – –
דא גייט נישט קיין וועגן – טוהן שלעכט צוליב א מצוה, דאס טאר איך נישט.
אט דאס איז אונזער חשיבות; אזוי ווייט איז דער שולחן ערוך ביי אונז גרויס, אז אפילו קעגן דעם רבי'נס ראש השנה – א געוואלד! – נישטא. און ער האט נישט קיין תקיעות אויך נישטא.
שמעו ותחי נפשכם:
לפניכם תרגום (חופשי של התוכן)
אצלנו היה יהודי, יהודי צדיק, שהיה לו מסירות נפש לנסיעה לקיבוץ של הרב'ה בימי ראש השנה, הוא נסע באותן הימים מפולין הרחוקה עד לעיר אומן, ומשום מה נתארכה נסיעתו והוא מצא את עצמו במרחק של כ-20 קילומטר בלבד מאומן, הוא הגיע לכפר "חראסטיניווקע" הסמוך לאומן, אבל הוא לא רצה לנסוע לאחר שנכנס יו"ט. הוא שבת שם ב-"חראסטיניווקע" הוא לא שמע תקיעות, אבל חילול יו"ט בופו"א לא!, כך היא ההלכה, רק במוצאי יו"ט הוא המשיך את דרכו לאומן.
אצלנו כ"כ חביב הראש השנה, זהו הרי דבר נורא, וכאן יש יהודי שעשה כ"כ הרבה מסירות נפש בכדי להגיע לקיבוץ, והוא בסה"כ במרחק של 18 קילומטר מאומן, אבל כאשר הגיע יו"ט הוא עצר ושבת שם, הוא יכל לתת סיבוב עם האגודל, ולהמשיך לאומן, אבל הוא הפקיר את הכל!
ולמה? בגלל שאסור!
מכאן רואים כמה חשוב אצלנו השולחן ערוך!, הרבי הוא גדול, והראש השנה שלו הוא גדול, אבל… אצלנו לא עושים דבר רע בכדי לקיים מצוה! את זה אסור לעשות!
"זוהי חשיבותינו; אצלנו השו"ע כ"כ גבוה שאפי' מול היקר לנו מכל – הראש השנה של הרבי, שהוא נשגב מבינתנו, גובר השו"ע, ולא עוברים חלילה על שום סע"ק עבורו"