חדשות ברסלב • ל"ג בעומר תשפ"ד: תיאור מקיבוץ אנ"ש חסידי ברסלב בישוב 'בר יוחאי' החל מהדרכים המפותלות ועד לריקודים הסוערים בציון הרשב"י | צפו בתיעוד:
כתבות קשורות:
פרעות מירון תשפ"ד: מאות פצועים ע"י המשטרה |◄
מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה: מסירות הנפש לעלות לציון הרשב"י |◄
מי אושר לעלות למירון: מתפללים לא! מקושרים כן?
לכל הפוסטים בלג בעומר תשפ"ד הקש כאן
אחד מהדברים שפחות מוזכרים הוא הקיבוץ הגדול שהיה בשבת קודש במושב "בר יוחאי" הסמוך אל הר הקודש מירון ואף מחובר אליו באותו עירוב.
מאת: י' צפתע'ר
ננסה בשורות הבאות לסכם ולו במעט את יופי הדר זיו הקיבוץ הקדוש הזה שהיה מלווה במסירות נפש ויגיעות רבות:
כבר ביום רביעי בלילה התחילו מאות אנשים להגיע ולגדוש את המושב. ביום חמישי בלילה המשיכו להגיע עוד עשרות ומאות כשאליהם מצטרפים גם אנשים נשים וטף "מגורשי מירון" אלו שפונו באכזריות ובברוטליות רבה מהר הקודש מירון והגיעו עד לכרמיאל, אשר רבים מהם הגיעו בדרך לא דרך אל המושב 'בר יוחאי'.
חלק גדול מהאנשים שלא היה להם היכן להיות – אחר שגורשו, כאמור, מה'צימרים' החדרים והדירות בהם שהו וחשבו לשהות בהם עד לאחר יום ההילולא, השתכנו ב"מקלטים" הפזורים בכל פינה במושב הקטן 'בר יוחאי'.
אך גם לכאן הגיעו אותם הקלגסים לבושי המדים ופינו אותם גם משם ובכך הוסיפו חטא על פשע כאילו לא די בכך שהוצאו וגורשו מהר מירון אלא גם כאן במושב "בר יוחאי" הסמוך לא נותנים להם מנוחה.
ביום שישי בבוקר התקבצו יחדיו הציבור הקדוש למנין שחרית כותיקין בבית הכנסת הברסלבאי "האוהל" כפי שמכונה בפי תושבי המקום (כאן המקום להודות מקרב לב ליהודים היקרים בעלי המקום שארחו את הציבור ביד רחבה).
"אוהל" כשמו כן הוא מקום קטן מלהכיל את הציבור הגדול ששהה במקום. לקראת הצהריים הכינו הגבאים היקרים אוהל גדול מאחורי האוהל הקטן עם כיסאות לרווחת המתפללים. תפילת המנחה התחילה מוקדם ארבעים דקות קודם השקיעה ע"מ שיוכל הציבור לרקוד יחד זמן רב בזמן קבלת שבת. ואכן הריקודים והשמחה שהיתה שם אי אפשר לתארה במילים.
בליל שב"ק התקיים שלום זכר לנכד הרה"ח ר' שמעון צבי שפירא שליט"א כשבשבת בבוקר התקיימה הברית קודש המוהל היה הרה"ח ר' בנימין כהן שליט"א. לאחר הברית התקיים קידוש נרחב לכלל הציבור שהיה במקום.
בין לבין מנסים האנשים הנשים והילדים לעלות אל ההר הקדוש אל מקום מושבו של התנא האלוקי בוצינא קדישא שאליו הם מייחלים בכוחו הם סומכים ובשבילו הגיעו עד הנה, בשבילו עזבו את ביתם ועלו עד כאן.
שוב ושוב הם מנסים חלקם הצליחו בחלק מהפעמים להגיע אל נחלתם. אך חלקם נשלחים שוב ושוב מסולקים חזרה, באזהרה חמורה שעוד מעט שיעצרו אותם "ישלוח אותם לצפת" הפחד הגדול היה "להגיע לכרמיאל או לצפת" זה היה הפחד והאימה שלא יגרשו אותנו. חלק מאלו שהגיעו למירון במהלך השבת בדרך לא דרך אף נשארו שם עד מוצאי ל"ג בעומר הילולא קדישא.
שבת האופרוף ביישוב בר יוחאי של שנת תשפ"ד יזכר לדורות כעוד חלק של מסירות נפש למען כבוד התנא הקדוש.
תפילת שחרית כוותיקין ערב שב"ק
בישוב 'בר יוחאי'
