חדשות ברסלב • מקורות ל'משנכנס אדר מרבים בשמחה' | על המנהג לתלות בבתים ובבתי הכנסיות שלטים בחודש אדר | שלטים מפוארים לחודש אדר להורדה ולהדפסה:
נהגו לתלות בבתים ובבתי הכנסיות שלטים של 'משנכנס אדר מרבים בשמחה', בספרים הקדושים הביאו מקורות שונים למנהג ישראל הקדמון:
רבינו הקדוש מגלה (ליקוטי מוהר"ן תורה כ"ד תניינא) "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" אלא שבחודש אדר מצוה להרבות ולהגדיל את השמחה וכפי המובא בגמ' "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ולמרות שלא הובאו בשו"ע, הובא להלכה במג"א (סימן תרפ"ו סק"ה), ועיין בשו"ת חת"ס (א"ח סי' ק"ס, שמרחיב בטעם השמטת דברי הגמ' ברמב"ם ובשו"ע).
יסוד מנהג תליית שלטי "משנכנס אדר" מתחיל מדברי הגמ' (תענית כט' ע"א) וז"ל: "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. אמר רב פפא הילכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה" – מי שיש לו דין עם עכו"ם, ישתמט ממנו בחודש אב, ויתאמץ שיערך הדין בחודש אדר, דחודש זה הוא מזל לישראל".
ומקור הדברים, הוא מהנאמר ב'מגילת אסתר', "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", ללמדנו, שמזל החודש גורם הצלה וטובה לישראל, שבחודש זה מזלם של עם ישראל לטובה. וכתב ע"ז הריטב"א אע"פ שאין מזל לישראל מ"מ כך נגזר בשמים שאלו ב' חודשים (אדר ואב) יש בהם מזל לישראל.
ומסביר הגר"א (הגאון מווילנא) משום מה צריך להרבות בשמחה כבר מראש חודש אדר, שכשם שבחודש אב כשיש אבל באמצע החודש, הוא מורגש כבר מתחילת החודש, על אחת כמה וכמה שבחודש אדר כשהתהפך לימי ששון ושמחה, השמחה תורגש כבר מתחילת החודש.
ה"מכתב מאליהו" כתב שכשם שבחודש אב ישנו תהליך בשלבים ובהדרגה מצד ענייני האבלות שכל שלב מביע עוד התרחקות מהקב"ה והסתר פנים, כך גם בחודש אדר, ככל שמתקרבים לפורים ישנה התקרבות למלך ויכולת מיוחדת לגילוי פנים.
ומובא בשם ספר 'שפת אמת' (על מסכת תענית), שבימי חודש אדר מתעוררת שמחה גדולה בעולם, משום שבימים הללו היו רגילים עם ישראל להביא את תרומותיהם במחצית השקל לבית המקדש, ובאותם הימים היו עם ישראל נותנים את התרומה בשמחה גדולה כמו שמבואר בכמה מקומות, וכן היה גם בימי המקדש השני, שהיו מתנדבים בשמחה, ועדיין עד היום הזה השמחה נמצאת בחודש אדר והיא מתעוררת על ידי כך שקוראים בבית הכנסת בפרשת שקלים.
וגאון עוזנו ותפארתנו מוהרנ"ת זיע"א כותב במכתב לבנו רבי יצחק זצ"ל במכתב שנושא את התאריך "אור ליום א' תרומה תקצ"ג, כשבוע ימים לפני חודש אדר שחל באותה שנה בימים חמישי ושישי שלאחריו וז"ל: "וְעַתָּה בְּנִי שְׁמַע בְּקוֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אוֹתְךָ, וּתְשַׂמַּח עַצְמְךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, בִּפְרָט כִּי יְמֵי אֲדָר נִכְנָסִין, שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה, וְתַתְחִיל מֵעַתה לַעֲשׂוֹת אַחַשׁוֵרוֹשׁ שׁפיל, וְקַבְּצָן וְעוֹשׁר שׁפיל, וְקַיִץ וְחוֹרֵף שׁפיל,ּ ושׁאָר מִינֵי שׁפיל וְצְחוֹק. וְגַם מוֹסֵר כְּתָב רַבִּי נַחְמָן וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כֻּלָּם חוֹבָה מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם לְהַרְגִּיל בְּשִׂמְחָה, עַל יְדֵי כָּל מִינֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, וּבִפְרָט בְּפוּרִים בְּעַצְמוֹ תִּהְיֶה אַךְ שָׂמֵחַ. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ. פָארְט אוּן פָארְט אוּן פָארְט" (עלים לתרופה, מכתב ק"ב)
ובעניין המנהג הקדמון לתלות שלטי "משנכנס אדר וכו' " עיין בספר 'ילקוט אברהם' (לר' אברהם ליפשיטץ, ממונקאטש. י"ל בתרצ"א, ובהסכמת הרה"ק בעל שו"ת 'מנחת אלעזר') סי' תרפ"ו הביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואמנם בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו' אך לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר מנין? וביאר דהא נפסק בשו"ע (סי' תקס') שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים. ועיין בשו"ת אפרקסתא דעניא (מהגאון הסטייפלר. ח"ב או"ח סי' לו'). ובספר 'פסקי תשובות' סימן תרפו ס"ק ה'.
וכך נהגו אנ"ש.
'ברסלב נייעס' מגיש לפניכם שלל מודעות של 'משנכנס אדר' להדפסה באיכות מעולה, וכן דברים נוספים לקראת הימים הקדושים ימי הפורים; 'הצילני מקליפת המן עמלק' עם הסבר מפורט ממקורות בספרי רבינו הקדוש ותלמידיו, ועל ההתבודדות.
להורדת קובץ להדפסה הקש כאן
♦
להורדת קובץ להדפסה • הקש כאן
♦
הסבר הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקדושת מרדכי ואסתר גודל A5
להורדת קובץ להדפסה • הקש כאן
♦
שלט הצילני מקליפת המן עמלק מטר על 2 מטר
להורדת קובץ להדפסה • הקש כאן
♦
הורדת קובץ להדפסה • הקש כאן
♦
הורדת קובץ להדפסה • הקש כאן
♦
הורדת קובץ להדפסה • הקש כאן