פולין • "בְּנֵי בְלִיָּעַל": מכונות תשלום הוצבו בכניסות לבתי עלמין היהודיים

קברי צדיקים • סערה בעקבות הצבת מכונות תשלום בכניסות לבתי עלמין יהודיים וקברי הצדיקים בפולין, בהם ליז'נסק. לפי דיווחים, הכניסה הותנתה בתשלום ובמינימום של ארבעה מבקרים. | פעילים דורשים הבהרות על סמכות הגבייה וייעוד הכספים ומתריעים מפני מסחור המקומות הקדושים

סערה בקרב העולים להשתטח על קברי הצדיקים בפולין: מכונות תשלום (שערים מסתובבים כמו במקוואות) הוצבו בכניסות למספר בתי עלמין יהודיים בפולין, וגם בכניסה לאתרים יהודיים בעלי חשיבות היסטורית ורוחנית עצומה.

על פי הדיווחים מיהודים שהגיעו לבתי העלמין הללו בשבוע החולף, המבקרים המבקשים להיכנס לבית העלמין נתקלים במנגנוני גבייה, כאשר נטען כי הכניסה מותנית בתשלום ובמינימום של כניסה של ארבעה אנשים. כך, שאדם יחיד אינו יכול להיכנס לבית העלמין להתפלל על ציוני הצדיקים. לאחר בירורים ובדיקות שונות, במוקד הסערה עומד הארגון FODZ שתחת אחריותו עומדים כ-150 בתי עלמין יהודיים ברחבי מדינת פולין.

מכונות תשלום אלו הוצבו בבתי עלמין בעיקר בדרום פולין (גליציה), כאשר בין המקומות שהוזכרו בהם יוצבו מכונות ושערים מסתובבים לתשלום נמצאים בית העלמין בליז’ענסק, בו טמון הרה”ק הרבי ר’ אלימלך זי”ע ויוצ”ח, ובית העלמין בלאנצוט, שכבר הכינו בו שער, בו טמון הרה”ק רבי נפתלי מרופשיץ זי”ע, והרה”ק רבי אלעזר מלאנצוט זי”ע (בנו של ה’בני יששכר’ מדינוב), ובנוסף להם אתרים נוספים בעלי חשיבות היסטורית ורוחנית. כך, שמדובר במקומות הקדושים וההיסטוריים ביותר בעולם היהודי, שאליהם מגיעים מדי שנה אלפי יהודים מכל רחבי העולם כדי להשתטח על קברי צדיקים, להתפלל ולפקוד את קברי אבותיהם.

טענות שהועלו בקרב מבקרים וגורמים בקהילות היהודיות ברחבי העולם ופעילים העוסקים בשימור אתרי מורשת יהודית מעלות שאלות קשות בנוגע לאופן ניהול המקומות, מדיניות הגבייה, זהות הגורמים המפעילים את מערך הכניסה ולאן מועברים הכספים הנגבים מהציבור. ומעל הכל מועלת השאלה: האם הגישה לקברי אבותינו ורבותינו הק’ הפכה לעסק מסחרי?

לאור המציאות החדשה הזאת, דורשים גורמים בקהילות היהודיות ברחבי העולם לקבל תשובות ברורות: מי אישר את הצבת המכונות? מכוח איזו סמכות נגבה תשלום בכניסה? האם קיימת שקיפות מלאה לגבי ההכנסות? והאם הכספים משמשים בפועל לתחזוקת בתי העלמין ולשימורם?

בתי העלמין היהודיים בפולין הם הרבה מעבר לאתרי ביקור. מדובר במקומות קדושים בהם טמונים גדולי הדורות, קדושי ישראל, רבנים ואלפי יהודים שנרצחו ונקברו לאורך הדורות.

הציבור היהודי דורש שקיפות, פיקוח והסברים בכל הנוגע לניהול המקומות הקדושים הללו.

אמנם, אין משמעות הדבר שאין הצדקה להוצאות תחזוקה, שמירה וניקיון. אולם כאשר מוצבת מכונת תשלום בכניסה למקום קדוש, ובפרט כאשר נטען כי קיימת דרישת מינימום של ארבעה מבקרים, מתעוררת שאלה ציבורית ומוסרית שאסור להתעלם ממנה.

"וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל… כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל־יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם… וְאִם־לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה… וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת־פְּנֵי ה' כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת ה' " (שמואל א פ"ב, יב – יז).