יצירה מסיפור מעשה מעני שהיה מתפרנס מטיט | צפו

צפו והאזינו • מעשה מעני שהיה מתפרנס מטיט שסיפר רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א ציורי המחשה, הכוללים כיתוביות וקראנות מסופר באופן מיוחד:

לפניכם 'מעשה מעני שהיה מתפרנס מטיט' סיפור מיוחד שסיפר רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א לתלמידיו, המעשה מופיע לפניכם בקובץ וידאו של ציורי המחשה, הכוללים כיתוביות וקראנות מסופר באופן מיוחד, וברקע נשמע את ניגון ברסלב 'מעין עולם הבא'.

הספר הקדוש 'סיפורי מעשיות' הוא מקבץ של י"ג מעשיות נוראות שנשמעו מפי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, ובהם גנוזים סודות נפלאים ונשגבים. על מעשיותיו אלו התבטא רביה"ק שהם גבוהים יותר מתורותיו, ויש בהם כדי לעורר את האדם משנתו הרוחנית. בסופו נוספו עוד כמה סיפורים מיוחדים נוספים, כן סיפר רביה"ק עוד סיפורים ומשלים גם הם כוחם הרוחני מועיל לנשמה, ביניהם המעשה מעני שהיה מתפרנס מטיט, הוא מופיע בספר הקדוש 'כוכבי אור'.

ברור כי רק רבינו הקדוש הבין את סודותיהם הנשגבים, אלא שלמרות זאת התיר לנו לחפש בהם רמזים בעבודת ה' יתברך, ישנם כמה פירושים על הסיפורים. חלקם פזורים בין ספרי גאון עוזינו מוהרנ"ת זיע"א בספה"ק "ליקוטי הלכות", בין המכתבים ב"עלים לתרופה" והידוע שבהם, שמודפס כקונטרס מצורף לספר נקרא "רמזי המעשיות" שחיבר הגה"ח רבי נחמן מטשעהרין זיע"א. ועוד. עוד על הספר סיפורי מעשיות הקש כאן.

לפניכם תמליל המעשה:

סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל מַעֲשֶה בְּעָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִטִּיט,  שֶׁהָיָה חוֹפֵר טִיט וּמוֹכְרָם,  פַּעַם אַחַת כְּשֶׁחָפַר מָצָא אֶבֶן טוֹב שֶׁהָיָה שָׁוְיוֹ הוֹן רַב מְאד וְלא יָדַע כַּמָּה שָׁוְיוֹ וְהָלַךְ לְסוֹחֵר שֶׁיֶּאֱמוֹד אוֹתָהּ בְּשָׁוְיָהּ,  וְעָנָה לוֹ הַסּוֹחֵר שֶׁאֵין בְּזֶה הַמְּדִינָה אָדָם שֶׁיּוּכַל לְשַׁלֵּם שָׁוְויוֹ,  כִּי הוּא שָׁוֶה הוֹן רַב,  וְצָרִיךְ לִיסַע עֲבוּר מְכִירָתָהּ לְלוֹנְדוֹן לְעִיר הַמְּלוּכָה,  אוּלָם הוּא הָיָה עָנִי וְלא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לִיסַע,  וְהָלַךְ וּמָכַר אֶת רְכוּשׁוֹ הַדַּל וְהָלַךְ מִבַּיִת לְבַיִת לֶאֱסוֹף נְדָבוֹת עַד שֶׁהִסְפִּיק לוֹ לִיסַע עַד הַיָּם,

 וְרָצָה לַעֲלוֹת עַל הַסְּפִינָה,  אוּלָם לא הָיוּ לוֹ מַסְפִּיק מָעוֹת,  וְהָלַךְ לְהַקַאפִּיטַאן וְהֶרְאָה לוֹ הַמַּרְגָלִית,  כְּשֶׁרָאָה הַקַּאפִּיטַאן אֶת הָאֶבֶן הֵבִין שֶׁאָדָם עָשִׁיר הוּא וְלָקְחוֹ עַל הַסְּפִינָה בְּכָבוֹד גָּדוֹל,  וְנָתַן לוֹ חֶדֶר מְיוּחָד מִמַּדְרֵיגָה הָרִאשׁוֹנָה וְסִדֵּר לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים כְּאֶחָד מֵהַנְגִידִים הַגְּדוֹלִים,  מֵהַחֶדֶר שֶׁלּוֹ הָיָה לוֹ חֲלוֹן שֶׁפָּנָה לַיָּם,  וְהוּא הָיָה תָּמִיד מִתְעַלֵּס וּמְשַמֵּחַ נַפְשׁוֹ עִם הַמַּרְגָלִית וּבִפְרַט בְּעֵת הָאֲכִילָה הָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּהּ כִּי הַשִּׂמְחָה וְהַרְחָבַת הַלֵּב טוֹבָה וּרְפוּאָה שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמַּאֲכָל בְּנָקֵל,

 פַּעַם אַחַת כְּשֶׁיָּשַׁב לֶאֱכוֹל כְּהֶרְגֵּלוֹ וְהַמַּרְגָלִית הָיְתָה מוּנַחַת עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁבִיל לְהִתְעַלֵּס בָּהּ וּמֵרוֹב עֲיֵפוּתוֹ נִרְדַּם,  בֵּינָתַיִם בָּא הַמְּשָׁרֵת וְלָקַח אֶת הַמַּפָּה וְהַפֵּירוּרִים שֶׁעָלֶיהָ עִם הַמַּרְגָלִית,  כִּי לא יָדַע שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ מַרְגָלִית,  וְהִשְׁלִיךְ הַכּל לַיָּם,  כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ וְהֵבִין כָּל זֶה הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל וְכִמְעַט שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ כִּי מַה יַּעֲשֶה עַתָּה,  הֲרֵי הַקַּפִּיטַאן הוּא גַּזְלָן שֶׁיַּהֲרוֹג אוֹתוֹ בְּעַד מְחִיר הַנְּסִיעָה,  עַל כֵּן עָשָה אֶת עַצְמוֹ שָמֵחַ כְּאִלּוּ לא אֵרַע דָּבָר,

 וְהִנֵּה הַקַּפִּיטַאן הָיָה בְּכָל יוֹם בָּא לְחַדְרוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ,  וּכְשֶׁבָּא אֵלָיו הַקַּפִּיטַאן לא הִבְחִין עַל פָּנָיו מְאוּמָה,  כִּי הוּא עָשָה אֶת עַצְמוֹ שָמֵחַ עַד שֶׁלּא הִכִּיר בּוֹ שׁוּם שִׁינוּי,  אָמַר לוֹ הַקַּפִּיטַאן הֲלא אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִנְּךָ אָדָם חָכָם וִישַׁר לֵב,  וּבְכֵן בִּרְצוֹנִי לִקְנוֹת הַרְבֵּה תְּבוּאָה וּלְמוֹכְרָה בְּלוֹנְדוֹן וּבָזֶה אוּכַל לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה,  אוּלָם אֲנִי יָרֵא שֶׁמָּא יאמְרוּ שֶׁאֲנִי גָּנַבְתִּי אֶת הַכֶּסֶף לִקְנִיַּת הַתְּבוּאָה,  עַל כֵּן יִהְיֶה נָא הַקִּנְיַן עַל שִׁמְךָ וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ עֲבוּר זֶה סְכוּם רַב,  וְהוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הֶעָנִי וְעָשֹוּ כֵן,

 וְהִנֵּה כְּשֶׁבָּאוּ לְלוֹנְדוֹן מֵת הַקַּפִּיטַאן וְנִשְׁאַר הַכּל אֵצֶל זֶה הֶעָנִי,  וְהָיָה עֵרֶךְ הַתְּבוּאָה כֵּפֶל כִּפְלַיִם מֵעֶרְכּוֹ שֶׁל הַמַּרְגָלִית.

כְּשֶׁסִּיֵּם רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת הַסִּפּוּר אָמַר הַמַּרְגָלִית לא הָיְתָה שֶׁלּוֹ,  וְהָא רְאָיָה שֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנּוּ.  הַתְּבוּאָה כֵּן הָיְתָה שֶׁלּוֹ וְהָא רְאָיָה שֶׁנִשְׁאַר אֶצְלוֹ.  אוּן וָואס עֶר אִיז גֶעקוּמֶען צוּ זַיין זַאךְ אִיז נָאר וַוייל עֶר הָאט זִיךְ דֶער הַאלְטְן [ומה שהוא הגיע לדבר שלו, היה רק בזכות שהוא חיזק את עצמו ולא התייאש].

תַּם וְנִשְׁלָם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה