סיפורים ומשלים: מעשה 'מִקַּאפְּצִין פָּאשָׁא' #14|◄

'ספרי ברסלב' במהדורה קולית: סיפורים ומשלים שנשמעו מפי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א במהדורת אודיו מעשה 'מַעֲשֶׂה מִקַּאפְּצִין פָּאשָׁא' | האזינו:

לאחר י"ג הסיפורים מהספר הקדוש 'סיפורי מעשיות' נמשיך להגיש לפניכם סיפורים ומשלים שנשמעו מפי רבינו הקדוש צדיק יסוד העולם הנחל נובע מקור חכמה רבי נחמן מברסלב זיע"א באנימציה וקריינות או במהדורה קולית. והפעם מעשה מ'קפצין פאשא' המובא בספר הקדוש 'כוכבי אור'.

לפניכם טקס הסיפור:

מַעֲשֶׂה מִקַּאפְּצִין פָּאשָׁא

פַּעַם אַחַת הָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַתּוֹגָר אִישׁ אֶחָד מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה חָשׁוּב בְּעֵינָיו מְאֹד מִכָּל שָׂרֵי הַמְּלוּכָה אֲשֶׁר לוֹ, וַיֶּאֱהָבֵהִֵוּ אַהֲבָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד יוֹתֵר מִכָּל שָׂרֵי הַמְּלוּכָה אֲשֶׁר לוֹ. וּבְכָל יוֹם וְיוֹם הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ יַחַד. וַיְקַנְּאוּ בּוֹ שָׂרֵי הַמְּלוּכָה, וְחָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת לְהַעֲלִיל עָלָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וִיאַבְּדוּהוּ מִן הָעוֹלָם. וְהָיָה בֵּינֵיהֶם פָּאשָׁא אֶחָד שֶׁהָיָה נִקְרָא קַּאפְּצִין פָּאשָׁא, שֶׁשִּׂנְאָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל הַזֶּה הָיְתָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׂרִים. וְלִפְנֵי הַיִשְׂרָאֵל הֶרְאָה עַצְמוֹ כְּאוֹהֵב לוֹ, וּבְכָל יוֹם חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת חֶפְצוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ בְּיָדוֹ לִמְצֹא עָלָיו אֵיזוֹ עֲלִילָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
פַּעַם אַחַת בָּא הַפָּאשָׁא הנ”ל לְהַיִשְׂרָאֵל הנ”ל, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בָּעָרְמָה, וַיְסַפֵּר לוֹ בַּאֲשֶׁר כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְפָנָיו לְדַבֵּר אִתּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל רֵיחַ פִּיךָ, כִּי הוּא מַרְגִּישׁ רֵיחַ רַע נוֹדֵף מִפִּיךָ, וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בִּלְעָדֶיךָ, וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. לָזֹּאת עֲצָתִי כִּי בְּכָל עֵת שֶׁתָּבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, תֹּאחַז מִטְפַּחַת עִם בְּשָׂמִים לִפְנֵי פִּיךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ הָרֵיחַ הָרַע מִפִּיךָ, כִּי הַבְּשָׂמִים יְבַטְּלוּ הָרֵיחַ רַע לְמַעַן לֹא תִּבְאַשׁ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. וְהַיִשְׂרָאֵל הנ”ל מֵחֲמַת תְּמִימוּתוֹ הֶאֱמִין לִדְבָרָיו, וְנִסְּכַּם בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
אַחַר כָּךְ הָלַךְ הַפָּאשָׁא הנ”ל אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְסַפֵּר לוֹ כִּי שָׁמַע מְֵהַיִשְׂרָאֵל הנ”ל, שֶׁאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ מַרְגִּישׁ רֵיחַ רַע יוֹצֵא מִפִּי הַמֶּלֶךְ, עַל כֵּן נִסְּכַּם עֲצָתוֹ כְּשֶׁיָּבוֹא לְדַבֵּר עִמְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, יֹאחַז מִטְפַּחַת עִם בְּשָׂמִים נֶגֶד פִּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ רֵיחַ רַע מִפִּי הַמֶּלֶךְ, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי כֵּנִים דְּבָרַי, כִּי לְמָחָר כַּאֲשֶׁר יָבוֹא לְדַבֵּר עִמְּךָ תִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ אֶת הַמִּטְפַּחַת נֶגֶד פִּיו. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ נִתְכַּעֵס מְאֹד, וְאָמַר לוֹ כְּשֶׁאֶרְאֶה כִּי כֵּנִים דְּבָרֶיךָ אָז אֲאַבֵּד אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם.
וְהִנֵּה הַיִשְׂרָאֵל הנ”ל בָּא בְּיוֹם מָחָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיֹאחֵז הַמִּטְפַּחַת נֶגֶד פִּיו כַּאֲשֶׁר יָעַץ לוֹ הַפָּאשָׁא, כִּי הֶאֱמִין לִדְבָרָיו. וְהַמֶּלֶךְ כְּשֶׁרָאָה זֹאת וְיִוָּכַח לָדַעַת כִּי כֵּנִים הֵם דִּבְרֵי הַפָּאשָׁא, תֵּכֶף כָּתַב מִכְתָּב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, “כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הָאִישׁ הַמּוֹסֵר כְּתָב זֶה לִפְנֵיכֶם תַּשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ תֵּכֶף לְכִבְשָׁן הָאֵשׁ אֲשֶׁר כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נִשְׂרָפִים שָׁם”. וְהַמֶּלֶךְ חָתַם אֶת הַמִּכְתָּב בְּחוֹתָמוֹ, וְאָמַר לְזֶה הָאִישׁ, אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תָּבִיא אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה לְהָאִישׁ שֶׁנִּכְתַּב עַל (האדרעס) הַכְּתֹבֶת שֶׁהוּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְהַיִשְׂרָאֵל הנ”ל לָקַח הַמִּכְתָּב, וְהִבְטִיחַ לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כִּדְבָרָיו. וְלֹא יָדַע מַה כָּתוּב בּוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.
וְהִנֵּה זֶה הָאִישׁ יִשְׂרָאֵל הנ”ל, הָיָה מַחְזִיק מְאֹד בְּמִצְוָה לָמוּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְכָל עֵת שֶׁכִּבְּדוּהוּ בְּמִצְוַת חִתּוּךְ, לֹא פָּנָה אֶל שׁוּם מְנִיעָה שֶׁהָיָה לוֹ כִּי הַמִּצְוָה הָיְתָה יְקָרָה בְּעֵינָיו מְאֹד. וְאָז בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ לִמְסֹר הַמִּכְתָּב מֵהַמֶּלֶךְ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִשְׁלַח, וה’ אֲשֶׁר חָפֵץ לְהַצִּיל יְדִידוֹ הַנֶּאֱמָן, סִבֵּב שֶׁבָּא אֶחָד מִכְּפָר אֶחָד וְכִבְּדוֹ שֶׁיִּסַּע עִמּוֹ לְהַכְּפָר וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ. וּמֵחֲמַת כִּי דַּרְכּוֹ הָיָה לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת בְּשׁוּם אֹפֶן, הִתְחִיל לַחְשֹׁב מַה אֶעֱשֶׂהָ לְצִוּוּי הַמֶּלֶךְ בִּדְבַר מִכְתָּבוֹ.
וְסִבֵּב ה’ שֶׁבָּא לְנֶגְדּוֹ הפאשא הנ”ל. וַיְסַפֵּר לְהַפָּאשָׁא שֶׁהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ מָסַר לוֹ מִכְתָּב שֶׁיִּמְסְרֵהוּ לְהָאִישׁ שֶׁנִּשְׁלַח לוֹ, וְהַיּוֹם הִזְמִין לוֹ ה’ מִצְוַת חִתּוּךְ, וְדַרְכִּי לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת בְּשׁוּם אֹפֶן, עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּקַּח אֶת הַמִּכְתָּב וְתוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְשָׁם. וְהִנֵּה הַפָּאשָׁא הנ”ל שָׂמַח מְאֹד, כִּי עַתָּה יוּכַל לְהַלְשִׁין עָלָיו עוֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא עָשָׂה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ עִם הַמִּכְתָּב. וַיִקַּח הַפָּאשָׁא הַמִּכְתָּב מִיָּדוֹ וּמְסָרוֹ לְזֶה הָאִישׁ שֶׁנִּשְׁלַח אֵלָיו. וְזֶה הָאִישׁ הָיָה מְמֻנֶּה לִשְׂרֹף הַחַיָבֵי מִיתוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְתֵכֶף חָטַף אֶת הַפָּאשָׁא הנ”ל וְיִזְרֹק אוֹתוֹ לְתוֹךְ כִּבְשָׁן הָאֵשׁ וְנִשְׂרַף, כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ מִשְׁפָּטוֹ עַל פִּי ה’ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
וְהִנֵּה הַיִּשְׂרְאֵלִי לֹא יָדַע כְּלָל מֵהַנַּ”ל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ, לְמָחָר חָזַר וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ תָּמַהּ מְאֹד, וְאָמַר לוֹ “הַעוֹד לאֹ מָסַרְתָּ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁנָּתַתִּי בְּיָדְךָ לְהָאִישׁ הנ”ל?” הֵשִׁיב לוֹ “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּכְתָּב מָסַרְתִּי לְקַּאפְּצִין פָּאשָׁא הנ”ל שֶׁהוּא יִמְסְרֵנוּ לְהָאִישׁ, יַעַן כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ הִזְמִין לִי מִצְוַת חִתּוּךְ, וְדַרְכִּי לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת. אָז הֵבִין הַמֶּלֶךְ הֲלֹא דָּבָר הוּא שֶׁיִּשָּׂרֵף זֶה הַפָּאשָׁא שֶׁהִלְשִׁין עָלָיו לְפָנָיו. וְשָׁאַל הַמֶּלֶךְ תֵּכֶף אֶת הָאִישׁ, מַה זֶה שֶׁאַתָּה אוֹחֵז מִתְפַּחַת עִם בְּשָׁמַיִם נֶגֶד פִּיךָ בְּעֵת שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי? הֵשִׁיב לוֹ שהַפָּאשָׁא נָתַן לוֹ עֵצָה הַזֹּאת, כִּי אָמַר לִי שֶׁשָּׁמַע מִמְּךָ שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לִסְבֹּל רֵיחַ פִּי. אָז סִפֵּר לוֹ הַמֶּלֶךְ אֵיךְ שהַפָּאשָׁא הִלְשִׁין עָלָיו לְפָנָיו שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לִסְבֹּל רֵיחַ פִּי, וְעַל כֵּן תֵּאָחֵז מִתְפַּחַת עִם בְּשָׂמִים שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁ רֵיחַ רַע מִפִּי. וַיְסַפֵּר לוֹ הַמֶּלֶךְ מַה שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּהַמִּכְתָּב שֶׁנָּתַן לוֹ,וְאָמַר לוֹ עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ אֲשֶׁר ה’ הַשַּׁלִּיט בָּאָרֶץ אֲשֶׁר מַצִּיל יְדִידָיו מִכָּל רַע, ולהפאשא הנ”ל כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת בְּךָ, כֵּן נַעֲשָׂה לוֹ, וְיַשֵּׁב לוֹ ה’ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ. מֵאָז וְהָלְאָה נִתְגַּדֵּל בַּחֲשִׁיבוּתוֹ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר עִתּוֹ, וְהָיָה חָשׁוּב וְיָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד מְאֹד.
(מהספר 'כוכבי אור', ספורים נפלאים ג)

♦ ♦ ♦

למעבר לטקסט הסיפור הקדוש • הקש כאן. ||

מעשה מקאפצין פאשא – אורך ההקלטה כ-8 דקות. – צפו והאזינו:

ברסלב נייעס