עתיק שכולו מלא התחדשות • עמודים מהספה"ק ליקוטי הלכות בכתב ידו של מוהרנ"ת וממהדורת דפוס ראשון שהודפס החל משנת תקפ"א כלומר לפני כ 200 שנים.
לקראת סיום והתחלת סדר לימוד הדף היומי בספר הקדוש "ליקוטי הלכות" נגיש לפניכם כמה עמודים בכתב ידו של גאון עוזינו מוהרנ"ת זיע"א ומסט הספרים בדפוס ראשון שיצאו לאור בחייו ונמשכה הדפסתם לאחר הסתלקותו.
הספר ‘ליקוטי הלכות’ מלא וגדוש בדרושים עמוקים שדלה גאון עוזינו ותפארתנו מוהרנ"ת מנחל הנובע מקור חכמה רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע”א וע"פ פקודתו של רבינו הקדוש לבאר ולחדש בכל הלכה בשולחן-ערוך למצוא סמך וטעם בכל הלכה בדרך חכמת האמת ומוסר השכל ועצות נפלאות ונוראות, והתחזקות עצום ונשגב עד אין סוף ואין תכלית שיתחזק כל אדם להתקרב להשי"ת בכל דרגא ודרגא ובכל מקום שהוא, ונוסיף את ביטויו של מוהרנ"ת על עצמו בעניין שאמר בזה הלשון: "אֲנִי אֵצֶל אַדְמוּ"ר זַצַ"ל כְּעֵט אֵצֶל הַסּוֹפֵר" (הקדמת כוכבי אור).
תהליך ההדפסה נמשך על פני כעשרים שנה. כאשר הכרך הראשון בלבד נדפס בחיי המחבר רבי נתן זיע"א, והכרכים הבאים נדפסו לאחר פטירתו. ספרי הליקוטי הלכות זכו למהדורות רבות כבר בשנים הראשונות שלאחר צאתם לאור עולם. ובימינו אנו נדפסות מהדורות נוספות רבות לספר קדוש זה בכמה שפות.
את הדפסת הספר החל מוהרנ”ת זיע"א עצמו בתוך ביתו בשנים תקפ”א – תקפ”ז לסירוגין, והיות ובשנת תר”ג, אסרו רשויות אוקראינה להדפיס ספרי יהדות, המשיכו תלמידי מוהרנ”ת את ההדפסה לאחר פטירתו תוך כדי מסירות נפש בעיר יאס שברומניה.
רבי נחמן טולטשינער זי"ע – תלמידו המובהק של מוהרנ"ת, היה זה שזכה לעתיק ולערוך את הכתבים להכינם ולהביאם לדפוס במסירות עצומה ואף להדפיסם, כולם עד לשנת תרכ”א.
בנו המכונה רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין, בעל "ביאור הליקוטים", מספר בכתביו על אביו רבי נחמן ועל המסירות שבה עסק בעריכת הכתבים לדפוס, ועל כי במהלך הכתיבה זכה להרגיש התנוצצות אלוקית: "ספרי לקוטי הלכות… וברוב הרגשת אבי ז"ל שזכה להרגיש בהם, קבל על עצמו עניות מופלג ועצום כמה שנים, וטרח ויגע להעתיק כל הששה כרכים באופן שיהיו ראויים לדפוס מהם… ולא קבל על זה פרס ומעות ממוהרנ"ת ז"ל אפילו פרוטה אחת… ושמעתי מאתו, שבעת גמרו את כתיבת ספרי לקוטי הלכות, שאל אותו פעם אחת מוהרנ"ת ז"ל "ההרגשת בספרי התנוצצות אלוקות?"… והשיב לו: הן! והיה מבואר מדבריו, שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה".
בהמשך מספר רבי אברהם בר"נ על תלאות ההדפסה שעברו על אביו בהדפסת הכרך הראשון: "ואחר כך חגר את מתניו להדפיס על-כל-פנים את הכרך הראשון, אורח חיים חלק א', אבל על זה נתעורר מוהרנ"ת ז"ל לתן לו קצת על הוצאות הדרך לעיר יאס שבמדינות וואלאכייא. וזוגתו… נסעה לברסלב להודיע למוהרנ"ת ז"ל, שאם לא יספיקה על-כל-פנים בלחם צר ומים לחץ, תגווע חס ושלום ברעב היא וזרעה… ואבי ז"ל בעצמו, בכל משך הדרך הרבה מאד לצמצם ולמעט בהוצאות, וגם בתחילת הדרך הלך רגלי כמה פעמים, כי גם הוצאת הדפוס בעצמה היתה קשה וכבד על מוהרנ"ת ז"ל, כפי עוצם עניותו והסתרתו מאנשי תבל" (כוכבי אור).
וכתב רבי אברהם בר"נ בהקדמה לספרו "כוכבי אור" וז"ל: שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ, שֶׁיֵּשׁ לַעֲסֹק בְּסִפְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה יוֹתֵר מִבְּסִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל בְּעַצְמוֹ, כִּי בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁעוֹבֵר בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ, צָרִיךְ לִהְיוֹת עִקַּר הַלִּמּוּד בְּסִפְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַל אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ הָיָה בִּיכֹלֶת אַדְמוּ"ר זַצַ"ל לְהוֹרִיד אֶת דְּבָרָיו הַנּוֹרָאִים וּלְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק בָּהֶם גַּם אֲנָשִׁים מְגֻשָּׁמִים וּמֻנָּחִים בְּעֹמֶק הַשְּׁאוֹל-תַּחְתִּיּוֹת כָּמוֹנוּ. גַּם כִּי בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הַכֹּל מֵאַדְמוּ"ר זַצַ"ל מֵעַצְמוֹ, הֵן בְּאִתְגַּלְיָא, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר פַּעַם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "מִיּוֹם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְאַדְמוּ"ר זַצַ"ל, לֹא מִבַּעְיָא דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר רַק הַמֻּשְׁרָשׁ בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הֵן הַכְּתוּבִים, וְהֵן הַבִּלְתִּי כְּתוּבִים, כִּי אַדְמוּ"ר זַצַ"ל הִרְבָּה לְדַבֵּר וְלָשִׂיחַ עִמּוֹ גַּם כַּמָּה וְכַמָּה דִּבּוּרִים וְשִׂיחוֹת, שֶׁלֹּא הֵבִיא אוֹתָם עַל הַכְּתָב, רַק אֲפִלּוּ דִּבְרֵי צַחוּת בְּעִסְקֵי חֹל, אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר רַק הַמֻּשְׁרָשׁ בְּדִבְרֵי אַדְמוּ"ר זַצַ"ל וְהֵן בְּאִתְכַּסְיָא. (שָׁם).
ונסיים עם דברי מוהרנ"ת שכתב על דברי רבינו הקדוש, ונוגעים מאוד לנו לעניין ספריו הקדושים: בְּכָל פַּעַם וּפַעַם שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה דִּבּוּר בְּעָלְמָא, שֶׁיָּצָא מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַעְתִּי עֲדַיִן, יָקָר בְּעֵינַי מְאֹד מִפָּז וּמִפְּנִינִים. (ימי מוהרנ"ת, ח"ב סי' מט).
לפניכם כמה צילומי עמודים מכתב יד קודשו ומההוצאות הראשונות:
