מאמרים » יסודות ברסלב » נחמו נחמו עמי • 'נס שלפחות נותר לי חבר אחד נאמן ואמיתי, רק הוא מבין ללבי': מאמר מיוחד מתוך העלון 'קרני אור' המסביר את תפקידו המדויק של חבר נאמן באמת | מצורף להורדה ולהדפסה:
- כתבות קשורות:
סוד הפורים: ר' מנחם והר"ר שמחה בשיחת חברים לקראת פורים ||| מאמר |↓
פרשת משפטים • הרב ארז משה דורון: מה שאני באמת || מאמר
התקרבות לצדיקים לעובדא למעשה מאת הגר"נ ליברמנש ||| מאמר
איזהו חבר טוב ונאמן באמת? / עלון 'קרני אור'
תפקידו המדויק של חבר נאמן באמת
'נס שלפחות נותר לי חבר אחד נאמן ואמיתי, רק הוא מבין ללבי',… שעה ארוכה ישב וסיפר לחברו הקרוב על צרותיו בגוף ובנפש, על חובותיו ועל מעבריו, על יסוריו ועל מועקותיו, ואכן, חברו הבין היטב ללבו והשתתף בכנות בצערו, לא די שלא מיעט בחומרת יסוריו וצרותיו, אלא שהלה אף הוסיף לגלות לו את עוצם הרחמנות שעליו, עד כמה הוא אכן סובל ומה איומה מסכנותו…
רבינו הקדוש הזהיר רבות על החובה לדבר אחד עם חברו ביראת שמים ולהאיר זה לזה ולקבל זה מזה, וכמו שרבי נתן כותב לבנו (עלים לתרופה, ב' וישלח תקצ"ד):
"כידוע לך בכמה אזהרות הזהירנו רבנו הגדול זכר צדיק וקדוש לברכה שידבר אחד עם חברו דברי אמת ואמונה ויקבלו דין מן דין".
תכלית הדיבור עם החבר נועד להכניס את האמת והאמונה בלב פנימה, להחיות את הלב בחיות של אמונה בכדי שלא ישארו הדברים כדברי לימוד בעלמא אלא יהיו מחוברים לעולם המעשה. ואכן גדול כחו של חבר לחדש לב זולתו אף שהלב כבר היה ערל ואטום וכתות מרוב עונות (ראה בהרחבה בלקו"מ ח"א ל"ד).
גם בענין הצער והיסורים העוברים על האדם חלילה יש לחבר תפקיד גדול, חז"ל (יומא עה.) כבר למדו מהפסוק "דאגה בלב איש ישחנה" – "ישיחנה לאחרים", אולם לא בכדי שהחבר יאשר ויחזק את אמתת סבלו ויוסיף עוד שמן למדורת המצוקה, אלא אדרבה כדי לנחם ולחזק לעודד ולפקוח עינים לאמונה שהיא מציאות האמת הנעשית בעת הצרה וזה עיקר הנחמה.
כמובן שאין לרצות ולנחם בעת הכעס ועומק השבר כמו שאמרו חז"ל (אבות ד-יח) ויש לחפש את העת המוכשרת לרומם דעת הזולת כדי לנחמו, אבל סוף סוף זה עיקר שליחותו של החבר, לנחם ולרומם ולהוציא את הסובל והמתייסר ממיצר צרתו וקטנות דעתו וליישר לו את המסילה איך לגשת למציאות החסרון הצרה והיסורים שהוא נתון בהם עתה.
וכך מפרש רבי נתן (בלקוטי הלכות, נט"י לסעודה ו-פ"ב) את הפסוק בו פותחת הראשונה שבשבעת הנחמות שאנו עומדים בהם:
"וזהו בחינת נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם, כי עיקר הנחמה הוא הדעת, וזהו נחמו נחמו עמי, ואינו מפרש בפסוק למי הוא מזהיר נחמו נחמו, אך יכולים לומר, שמזהיר את ישראל בעצמם שינחמו זה את זה, שזהו נחמו נחמו עמי, כאומר, אתם בני ישראל עמי, נחמו נחמו עצמכם זה את זה, וזה רמז שמזהירם שיעסקו בלמוד הדעת הקדוש של הרבי האמתי, שהזהיר שכל אחד ידבר עם חברו ביראת שמים בכל יום להכניס הדעת הקדוש בחברו שנעשה תלמידו על ידי זה, ואחר כך יכניס חברו דעתו בו, ויהיה בחינת תלמיד לחברו בבחינת ומקבלין דין מן דין, וזה עיקר הנחמה".
הנביא מזהיר אותנו לנחם אחד את חברו, על ידי שיכניס בו את הארת דעת הצדיק שהיא עיקר הנחמה, זהו תפקידו של החבר בעת צרה, לנחם לרומם להאיר ולהוציא מקטנות הדעת שהוא עיקר המיצר, ולא חלילה לחבור אליו כדי להוסיף חושך על חשכתו ולאמת את חלישות דעתו.
יסוד הדברים מבוארים בדברי רבינו הקדוש בספרו הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' על פסוק זה 'נחמו נחמו עמי':
וז"ל "כל הצרות והיסורים והגלות וכל החסרונות שיש לאדם הן בפרנסה או בנים או בריאות הגוף וכיוצא בזה הכל הוא רק לפי ערך חסרון הדעת, וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות, בבחינת 'אם דעת קנית מה חסרת ואם דעת חסרת מה קנית' (נדרים מ"א), כי השלם בדעת שיש לו חסרון, באמת החסרון אינו כלום, כי עיקר החסרון והשלמות תלוי בדעת". (לקוטי מוהר"ן, כא-יא).
ורבה"ק ממשיך ומסביר שם בהמשך דבריו הקדושים מהו הדעת שהוא יסוד הנחמה בעת צרה?! וכך הוא מבואר, על מה שאמרו חז"ל (פסחים נא.) על הפסוק 'והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד', האם כיום אין ה' אחד חלילה, אלא שכיום "על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת, לעולם הבא כולו הטוב והמטיב".
מבאר רבינו הק': "כי לעתיד שיתגלה הדעת, ידעו שאין שום רע בעולם כלל, רק כולו טוב וכולו אחד", כאשר יאיר הדעת נראה ונווכח כי מה שהיה נחשב אצלנו לרע היה לטובתנו המופלאה והשלמה, "כי כל מה שעובר עלינו עכשיו על כל אחד ואחד הכל לטובה" (קצל"מ שם אות כב).
זוהי הנחמה שאנו צריכים לעסוק בה בימים אלו בקום ועשה ולהאיר אותה כל אחד לעצמו ולזולתו, לדבר ולהגות בדעת קדוש זה האיך מסתכלים הצדיקים האמתיים על כל המאורעות הקשות ר"ל שעוברים עלינו בכלליות ובפרטיות, זה עתה עוררנו אֶבל קינים ונהי על חורבן בית המקדש על כל תוצאותיו המרות, שאין לך יום מאז ועד עתה שאין קללתו מרובה מחברו ברוחניות ובגשמיות, וזה אמת לאמתו מצד אחד שזהו השבר הגדול והנורא ביותר, אבל מאידך עלינו לזכור את הדעת שהוא יסוד הנחמה, שצרות אלו אינם כליון ואבדון של נקמה ועונש גרידא, אלא גנוז בהם בנין ותקון נפלא, וזה מה שמנחם ומחיה גם בעת הצרה, שכל הסבל אינו לריק ולשוא.
וכלשון קדשו של רבי נתן (לקוטי הלכות, שלוח הקן ה-כג):
"סוד גלות ישראל, ועיקר הוא גלות הנפש, כל העליות והירידות העוברים על איש הישראלי, שזה עיקר סוד הגלות והגאלה שהכל בחינת ירידה תכלית העליה, כמובא, והעיקר הוא התחזקות, שצריכים להתחזק מאד מאד בתוקף התגברות מרירות הירידה, עד שנדמה שכמעט כמעט ח"ו, שדייקא משם ירחם עליו ה' יתברך ויושיעו ויקרבו אליו, וכמו שכתוב בפסוקים רבים ובפרט בדברי חז"ל מבואר שדייקא כשישראל הם בתכלית הדחקות והצרה ח"ו אז דייקא יש סבר ותקוה לישועה גדולה, וכן הוא בפרטיות בכל אדם ובכל זמן, כי ה' יתברך מהפך המכה לרפואה".
נהיה נא חברים אמתיים, 'חבר טוב', העומדים לעזר בעת צרה, להאיר הדעת האמיתי כדי להמתיק הכל ולהפוך הירידה לתכלית העליה.
לקריאה ולהורדה • ☜ הקש כאן