בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת • מסע ההלוויה של האי גברא רבה איש חי ורב פעלים ובעל הייסורים הרה"ח רבי בנימין זאב קנפלמכר זצ"ל (74) מיקירי אנשי שלומינו בעיר הקודש ירושלים תו"ת | צפו:

אמש (רביעי) הסתלק לבית עולמו הרה"ח המפואר מאוד נעלה רבי בנימין זאב קנפלמכר זצ"ל מיקירי אנשי שלומינו בעיר הקודש ירושלים תו"ת, ומחשובי מתפללי ומשפיעי בית הכנסת הגדול ה'שוהל' של אנ"ש בשכונת מא"ש. זאת לאחר עשרות שנות סבל וייסורים קשים ומרים והוא בן 74 שנה בפטירתו. לכתבה המלאה הקש כאן
בין כתבי הצואה כותב המנוח רבי בנימין זאב זצ"ל כדלהלן:
"רצוני לכתוב לכם דבר ויתכן ולא תבינו כלל למה זה רצוני ובהזדמנות אסביר לכם היטב היטב. א. את מיטת בהלווי׳ ישאו דווקא הנושרים והם עדיפים מעל כל הפיינע מאנשאן. ב. גם קברי אמנם בין שומרי שבת אבל עדיף ביותר ליד הנושרים או פשוטי העם ופשוטים ממש והסיבה כי בשמים הם חשובים הרבה מאד ויותר מסתם חסידים ולובש מחלצאות ובהזדמנות אסביר לכם מדוע."
מסע הלווייתו יצא אמש (רביעי) בהשתתפות רבים מאנשי שלומינו, בשעות הצהרים מבית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' של אנ"ש חסידי ברסלב שבשכונת מאה שערים, שם נשמעו דברי הספד והתעוררות, ומשם המשיך הציבור רגלית במהלך ארוך מאוד עד לבית החיים הר המנוחות שם נטמן.
ניחום אבלים:
מצוות ניחום אבלים, בני המשפחה יושבים שבעה, בביתו רחוב עידו הנביא 4 ירושלים.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
קרדיט צילום: חיים יונה שפירא














געווען אמאל צייטן.
געלערנט האב איך אין
ראחמסטריווקא, אבער געפארן
בינעך קיין אומאן.
דער מנהל רופט מיר
אריין און בעט פאר מיין
פאסטפארט.
איך לייקן קאטאגאריש אז
איך זאל האבען געפארן.
אבער ער בעט ווייטער: שענק מיר דיין פאסטפארט. ניתי ספר וניחזי.
געלאפן ביינעך צו א איד
א צדיק אבער אויך א
פאכמאן.
אין א בוידעם אין אונגארישע הייזער איז ער געזיצן מיט זיינע גאלדינע הענט.
מיט גרויס מומחיות האט ער
אריינגענייט א נייע פעידיש
אנשטאט דעם טריפה'נעם עמוד'ל וועלכע האט געהאט אויף זיך די אוקראיינישע שטעמפלעך.
און צוריק בינעך געקומען צום מנהל מיט א שמייכל פון נקמה.
האסטו דעם פאסטפארט.
ער איז באמת'דיג געווען צעמישט, איך האב נאכלס רחמנות אויף אים.
עד כאן המעשה:
אה, פארוואס זאג איך עס?
ווייל דער מיסטישער יוד און צדיק מיט פאכמאנישע הענט איז אצינדער אוועק.
ער האט געהייסן רבי *בנימין זאב קנעפלמאכער*.
דער וועלכע וויל אז בלויז נושרים זאלן טראגן זיין מיטה
ת.נצ.ב.ה.
תרגום ההודעה הקודמת, בקירוב:
היו זמנים.
למדתי בראחמסטריווקא, אבל נסעתי לאומן.
המנהל קרא לי וביקש את הדרכון שלי.
הכחשתי מכל וכל שנסעתי.
אבל הוא המשיך לבקש: תן לי את הדרכון שלך. ניתי ספר ונחזי.
רצתי ליהודי צדיק אבל גם מומחה.
בעליית גג בבתי אונגרין הוא ישב עם ידי הזהב שלו.
במומחיות רבה הוא תפר דף חדש במקום העמוד ה"טרף" שהיו עליו החותמות האוקראיניות.
וחזרתי למנהל עם חיוך של נקמה.
הנה לך הדרכון.
הוא באמת היה מבולבל, ואני עדיין מרחם עליו.
עד כאן המעשה.
אה, למה אני מספר את זה?
כי היהודי הצדיק בעל הידיים המומחיות נפטר כעת.
שמו היה רבי בנימין זאב קנפלמאכר.
זה שרצה שרק נושרים ישאו את מיטתו.
ת.נ.צ.ב.ה