ככלות השבע: נטפי דמעה אחר מטתו של רבי בנימין שמואל רייס זצ"ל | ◄

בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת • בשבת פרשת דברים חזון הסתלק לבית עולמו הגה"ח המפואר רבי בנימין שמואל רייס זצ"ל (82) מזקני יקירי אנשי שלומינו, ומוותיקי מתפללי בית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' המרכזי של אנ"ש בעיה"ק ירושלים, לפניכם נטפי דמע וזכרונות קצרים שכתב חתנו הרה"ח ר' יהושע דרוק שליט"א | וגם, תיעוד מההלוויה ומניחום האבלים | צפו:

• כתבות קשורות:
  בשיבה טובה: הרה"ח רבי בנימין שמואל רייס זצ"ל
  

נטפי דמע וזכרונות קצרים אחר מטתו של הגאון החסיד רבי בנימין שמואל רייס זצ"ל איש תם וישר, שכתב חתנו הרה"ח ר' יהושע דרוק שליט"א בעל מחבר הספר 'בנתיבות הנחל'.

לתועלת החברים ארשום משהו או שתיים, דברים שאפשר ללמוד מהם בשבילנו לעובדא למעשה:

רבים מאיתנו עוד זוכרים את הסליחות הראשון בשנת תשנ"א או נ"ב כמדומני, שכל השוהל רעש וצווח בקול רעש גדול נגד ב' שעד אז אירגן את הנסיעות לאומן וכו' וכו'. חמותי תחי' לאויוש"ט הייתה בעזרת נשים ושמעה את כל הקולות שממש רעדו אמות הסיפים, כשחזר מו"ח ז"ל הביתה שאלה אותו מה קרה שם על מי צעקו? אז הוא ענה לה אני לא יודע אני באתי להתפלל הוא פשוט לא קם לראות על מי צועקים.

 ממש לא יאומן כי יסופר, דומני שמכל הקהל לא היה עוד אחד שפשוט לא עניין אותו ולא ידע על מי צועקים,

כששאלתי אותו אח"כ לא עניין אותך לראות מה הם כל הקולות הנוראים?

ענה לי בחותמת של רבי אלי' חיים זצ"ל של השוהל היה כתוב בימ"ד לתורה ותפילה אני בא להתפלל וללמוד ושום דבר אחר לא מעניין אותי.

***

היה דבוק מאד לרבי לוי יצחק זצ"ל ורבים מאנ"ש שיחיו עוד זוכרים איך שהיה יושב בספו"מ בשבת אחרי תפילת הוותקין צמוד לרלו"י ומתרגם באנגלית לכמה אמריקאים שלא ידעו אידיש.

היה אומר תמיד לילדיו שיחיו קוקט גוט אן רבי לוי יצחק וועט איר קענן זאגן אייערא קינדער אז איר אט געזען ר' לוי יצחק [הביטו היטב בדמותו של רבי לוי יצחק כדי שתוכלו לאמר ליוצ"ח שריאתם את רבי לוי יצחק"], 

זוכר אני לפני 37 שנים אחרי החתונה שלי היה לומד בסעודת שבת בבוקר ספו"מ על השולחן וחוזר על האמרות הביאורים והשיחות שדיבר רלו"י בשוהל, 

וזכה עוד בחיי רלו"י להיות מחותנו כי גיסי הרב גדליה שליט"א ר"מ במתיבתא הוא חתנו של הרב קליינמן ז"ל חתנו של ר' משה ברלו"י בנדר ז"ל.

רלו"י היה בעיניו הדמות האמיתי של ברסלבער חסיד אמיתי בתמימות ובפשיטות נישט פאר פוצן און נישט פאר שיינען אלא כזה ראה וקדש.

כמו"כ היה קשור מאד להגה"צ הרי"מ שכטער שליט"א ואף התכתב עימו רבות עוד בהיותו בחו"ל, חלק נכבד מהם נדפסו כבר באוסף מכתבים.

וסיפר לי מפעם שהיה הולך רגלי עם רי"מ ממא"ש עד בימ"ד בקטמון ששם למדו אז הרי"מ והגה"ח רשמ"מ קרמער שליט"א בכולל שם, וכל הדרך דיברו בעבודת ה'.

גם היה לו קשר מיוחד עם האברך החסיד המופלא ר' יענק'ל [יעקב גדליה] תפילנסקי זצ"ל וממנו למד גם את הניגונים של זמירות שבת, ועדיין אצור בגנזיו כמה מכתבים ממנו אך משום מה לא רצה למסור אותם להדפסה.

***

אין לשער כלל כמה עקשנות דקדושה היה לו והיא אשר הביאתו לכל מה שזכה להקים דורות ישרים מבורכים למאות ורובם ככולם מקושרים לרבינו הק' זיע"א.

וכל זה כאשר הוא הגיע מרקע רחוק מאידשקייט אבל בגיל 12 הכניסו דודו אח אימו ע"ה הרב פכטמן ז"ל לישיבת בית יוסף נווארדאק בב"פ בראשות מרן הג"ר אברהם יפהן זצ"ל חתנו של מרן הגה"ק הסבא מנובהרדוק זצ"ל, ושם עלה ונתעלה במעלות התורה ויראה.

אחרי או לקראת החתונה שלו עם מו"ח תחי' שידלו ידידו מהישיבה ר' גדליה פליער נ"י שכבר היה חסיד ברסלב ומתלמידי הרב צבי אריה רוזנפלד ז"ל שיבא לגור בשכונה איפה שגר שם הרב רוזנפלד ז"ל וכך קירב אותו לברסלב (כך שמעתי מפיו לפני כשנה).

אבל הוא חיפש כל הזמן איך לעזוב את הבלי עוה"ז ולהתקרב ביתר שאת להש"י באמת ובתמים, כך שלאחר זמן קצר שנה או שנתיים הוא החל לנסוע לשיעורין של הרה"ח ר' הרשל וואסילסקי ז"ל בוויליאמסבורג ואח"כ עקר לבארא פארק שהיה מקום יותר חסידי ואיכותי.

וסיפר לי ידידו רש"ח ויטריאול שליט"א מב"פ, שהוא היה גר מרחק חצי שעה הליכה מבימ"ד ב16 אווניו בב"פ, אבל טרח לבא לבימ"ד רק כדי לפגוש את מו"ח ז"ל שאיתו יכלתי לשוח מהתכלית וכו', אף שהוא עוד היה לבוש מודרני יחסית כובע קנייטש עם נוצה חליפה קצרה ושרוולים קצרים בחולצה כמנהג אמריקה, מ"מ עימו היה עם מי לדבר, תנצב"ה. 

מאז שהגיע מו"ח ז"ל לגור בארץ ישראל לפני כ-52 שנה אני חושב שלא החסיר יום אחד להתפלל כוותיקין (לא בשנה האחרונה שהיה כבר חולה מאד רח"ל).

בתחילה היה גר בשכונת בית ישראל ברח' ר' לייב דיין שזה די קרוב לבימ"ד במא"ש, וגם אח"כ כשעבר לגור ברחוב דובב מישרים 1 בשכונת עז"ת שזה כבר רחוק ממא"ש כחצי שעה הליכה היה הולך כל יום ברגל מרחק גדול זה כדי להתפלל עם אנ"ש.

והיה יושב על מקומו הקבוע ולומד ביני לביני הרבה את הספה"ק לקוטי הלכות, ובשנים האחרונות היה הרה"ח ר' שמעון שפירא זצ"ל מכין לו את הכרך שהוא אחז בו.

ואמר לי פעם ר' שמעון ז"ל שלפי החשבון שלו מו"ח מסיים את כל הלקה"ל בכל ג' חדשים, כי היה לו מוח חזק וטוב כמו שאמר לי פעם הגרי"מ שכטער שליט"א שהכירו מקרוב.

עכשיו נס ופלא שקרה לו לפני עשרות שנים בערב יום כיפור הוא הלך לשוהל במא"ש לסליחות ושחרית והוא לא חזר הביתה, אז עוד לא היה טלפונים ודאגו לו מאד וכך חולפים השעות הוא לא הגיע לסעודה הראשונה וגם אח"כ, והנה הוא הגיע כמעט בהדלקת נרות מותש.

מה התברר שהוא נסע עם שניים מתלמידיו וחבריו הר"ר לינדר (לא זוכר את שמו הפרטי) והר"ר שלמה יפה נ"י (גר בשכונת רוממה) לקברי האבות הק' בחברון, 

ופתאום יצאו מאות ערבים והבחינו בם ורצו רח"ל להרוג אותם.

אני לא זוכר בדיוק אם בא ערבי אחד או שלושה והסתירו אותם עד יעבור זעם וכך הם היו מוסתרים שם זמן רב בפחדים נוראים, עד שאמרו להם שהם יכולים כבר לצאת.

נדמה לי שר"ש יפה אמר לי שהיה להם הרגשה שזה היה אברהם אבינו ע"ה שבא להצילם מידי זדים שר"י.

הוא זכה לנסוע לאומן לבד בודד בשנים שרוסיה הייתה סגורה ומסוגרת, וזכה להיות בציון רבינו ובציון מוהרנ"ת ושלח טלגרם עם מילים אלו "נחמן נתן סוד", כלומר שישמרו את זה בסוד כי אז פחדו מהקומניסטים הרשעים ימש"ו, אע"פ שהוא יכל להיכנס לרוסיה בגלל היותו אמריקאי, מ"מ הם לא נתנו ויזה להיות רק בערים הגדולות כמוסקבה לניגרד וקיוב, כדי שלא יראו את העניות והדלות ששוכנת בכל הגן עדן הרוסי הידוע לשמצה.

דרך אגב הראה לי גיסי שיחי' היום מכתב שכתב לו רבי גדליה קעניג זצ"ל בתשכ"ז והכתב המסודר והיפה של ר"ג נראה ממש כמו שכתבו את זה היום.

שמו להזכרה הדלקת נר צדקה וכיו"ב ר' בנימין שמואל בן זישא וואלף זצ"ל