כ"ג תמוז • יום הילולת רבי גדליה קעניג זצ"ל

זכרונם לברכה • אמש (שב"ק) כ"ג תמוז חל יומא דהילולא של פאר עדתינו הגאון החסיד רבי גדליה קעניג זצ"ל מייסד ומנהיג קהילת 'נחל נובע' צפת | כתבה לזכרו, לצד גלריה היסטורית:

יום כ"ג תמוז, הוא יום הילולת הרה"ח רבי גדליה קעניג זצ"ל, מפארי אנשי שלומינו חסידי ברסלב, מייסד ומנהיג קהילה קדושה 'נחל נובע' ומייסד "קרית הננמ"ח" בצפת.

תולדות חייו (באדיבות "שער ברסלב")

מנעוריו היה "רבי גדליה" שקדן גדול בתורה, ויראתו קדמה לחכמתו. פעם סח לפי תומו לנכדו, כי בימי בחרותו ידע בעל-פה את כל ה'שיטה מקובצת' על מסכת 'בבא קמא'.

חודש אדר תרצ"ו, החסיד רבי אברהם שטרנהרץ מגיע לארץ ישראל, באמתחתו אוצרות של שיחות קודש וסיפורים מאנשי המעלה שבחסידי ברסלב, ביניהם תלמידי מוהרנ"ת, אשר את רובם זכה לשמש ולהיות במחיצתם.

אברכים רבים מבקשי ה' נמשכו אליו. אחד מהם היה החסיד ר' חיים ברוך טרנובסקי. באחד הימים סיפר ר' חיים ברוך לר' גדליהו על הרב הישיש שעלה לאחרונה מאוקראינה. רבי גדליהו אהרן קשר שיחה עם רבי אברהם ושטח לפניו כמה קושיות שעלו לו בתלמודו. ר' אברהם שהיה בקי בכל מכמני התורה הותיר אותו נדהם מהיקף ידיעותיו.

כך הוסיפו השניים לשוחח בתורה שעה ארוכה, עד ששיחתם נסובה לנושאים של מוסר ועבודת ה', כשר' אברהם דולה ומשקה לאברך הצעיר ממימי הנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה.

נפשו של ר' גדליהו נקשרה בנפש רבי אברהם המלא וגדוש בתורה וביראה, עולמות חדשים נגלו לפניו ולא חלפו ימים רבים עד שהפך לחסיד ברסלב בכל נימי נפשו, כשאינו מש מתוך אוהלו של רבי אברהם.

ברבות הימים נחלץ בעצמו לקירוב רחוקים המהווה אחד מיסודות דרכה של ברסלב. כאשר היה לומד מתוך ספרי רבינו ברבים, נוהג היה לקרוא את הקטע כולו כלשונו, מראשיתו לסופו, ורק לאחר מכן היה מבארו כיד ה' הטובה עליו.

באחד מימי שהותו במירון, למד מתוך הספר 'סיפורי מעשיות' וכמה מבין המתפללים שלא נמנו על חסידי ברסלב, התיישבו אף הם לשמוע את דבריו. רבי גדליהו קרא סיפור שלם מתוך הספר כלשונו, מבלי להוסיף כלום. לאחר מכן אמר לבנו: "היו לי תילי תילים של דברים לומר על כך, אולם רציתי שהם ישמעו את דברי רבינו"…

כל הנהגותיו היו בפשיטות מופלאה. לא פעם מצאוהו יושב על גרם המדרגות בחברת מקורבים טריים ומשוחח עמם בדברי רבינו הקדוש. אל כל אדם, יהיה אשר יהיה, התייחס בכבוד וברצינות הראויה.

בהירותו הגדולה בדעת רבינו וסגנונו הלבבי, הביאו לכך, שרבים הריצו לפניו את שאלותיהם, ביניהם רבנים חשובים ואף נערים. לכולם השיב במאור פנים ובסבלנות אין קץ.

כשהחליט ר' גדליהו אהרן קניג להדפיס את ספרו 'חיי נפש' – שבו ביאר את ענין ההתקשרות לצדיק, ובתוך דבריו התייחס לטענות המובאות בספר 'נפש החיים' על ענין זה ותירצן אחת לאחת – שלח את תלמידו ר' שמואל טוקצינסקי הי"ו אל הגאון רבי פנחס אפשטיין, ראש בית הדין של העדה החרדית, לבקש את הסכמתו. ר' פנחס השיב לר' שמואל שמאחר והוא נמנה על עדת הפרושים, אין הוא נותן הסכמות לספרי חסידות. לאחר הפצרתו של ר' שמואל, נטל רבי פנחס את הספר עמו לכמה ימים וכאשר גמר לעיין בו כתב את הסכמתו, בה כתב בין השאר: "והדברים יורדים ונוקבים, וצריך לעיין בהם ולקרותם תמיד"!!!

על פי הוראת רבו רבי אברהם, לקח על עצמו להחיות את הישוב החרדי בעיר הקודש צפת, ובשנת תשכ"ז, כאשר העיר היתה בשפל המדרגה במובן הרוחני, הקים את אגודת 'נחל נובע מקור חכמה' להתיישבות חרדית בעיר,  המתנוססים עד היום בלב העיר העתיקה, במקום שבו חיו גדולי ומאורי האומה.

תוך כדי מסעו בארצות אירופה למען עיה"ק צפת ת"ו, השיב את נשמתו ליוצרה, ביום כ"ג לחודש תמוז שנת תש"מ.