י"ב כסלו • יומא דהילולא של הרה"ק בעל הבת עין זיע"א • סיפורים מפי הרב אליהו עטייה שליט"א • לשה"ק

האזינו • ביום שב"ק י"ב כסלו חל יומא דהילולא של הרב הקדוש רבי אברהם דוב בן רבי דוד מאווריטש זצוק"ל מחבר הספה"ק "בת עין" • לפניכם סיפורים מפי הרב אליהו עטייה שליט"א • לשון הקודש:

הרה"ג רבי אליהו עטייה שליט"א מוסר מידי שבוע במוצאי שב"ק שיעור קבוע לקבוצה מאנ"ש חסידי ברסלב בספר הקדוש 'סיפורי מעשיות' ובשיעור שנמסר השבוע (מוצשב"ק ויצא) הרחיב לספר סיפורים מבעל ההילולא הרה"ק בעל 'הבת עין' זיע"א.

בהמשך הרחיב בענין השדוכים והזיווגים של האדם, יש שדוכים בדיבור וכו'. הצעה לבד, היא גם בחינת שידוך. וכן בעניין משיח שבכל דור, בחינת משיח שהיתה לאור החיים. המדרגות שיש בגאולה, היינו בצדיקים שבבחינת משיח. 

ניתן לשמוע את השיעורים הקבועים מהרב עטייה שליט"א כמו עוד תוכן עשיר בתורת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ותלמידיו זיע"א בקו איחוד ברסלב.

מספר קו 'איחוד ברסלב' – 09.772.1111

שמעו ותחי נפשכם:

* * *

הרה"ק רבי אברהם דוב בער זיע"א בעל הספר "בת עין" היה בנו של רבי דוד זצ"ל מגיד מישרים בחמלניק, ונישא לביתו של הרה"ק רבי נתן נטע מאווריטש – תלמידו של הבעש"ט, ושימש אב"ד ורב בעיר אווריטש, כשנפטר חותנו התמנה רבי אברהם דב זצ"ל למלאות את מקום חמיו ולכהן כרב ואב"ד בעיר – שם כיהן כארבעים שנה.

רבי אברהם דב זצוק"ל היה מתלמידיו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, ורבי מנחם נחום מטשרנוביל זיע"א.

בשנותיו האחרונות (בערך בשנת תקצ"ג) עלה והשתקע בארץ ישראל, וקבע למשכן לו את העיר צפת, שם התקבל בכבוד גדול ומונה למנהיגם של עדת החסידים.

מפורסם הסיפור על נס ההצלה בעת רעידת האדמה הקשה שהחוללה ביום כ"ד טבת ה' תקצ"ז אותה רעידת אדמה מחרידה בעיר צפת ובסביבותיה נהרגו חללים רבים, הסיפור היה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות, הרה"ק רבי אברהם דב הזהיר את מתפללי בית מדרשו שכל מי שיעמוד אצלו ינצל, ואכן בנין בית הכנסת התמוטט, מלבד השטח בו שהו הרה"ק וציבור המתפללים. מספרחם כי ליימים סיפר הרה"ק רבי אברהם דב כי דבר רעידת האדמה לא היה פשוט כלל, ושלא כדרך הטבע, היות והאבנים הכבדות שנפלו נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה צפת תו"ת.

בשנת ה' תר"א פרצה בצפת מגפה אשר הפילה חללים רבים ואף הרה"ק רבי אברהם דב היה בין הנדבקים במגפה, ולפני פטירתו הבטיח כי הוא יהיה קרבן המגיפה האחרון, ואכן כך היה. עלה בסערה השמימה ביום י"ב כסלו ונטמן בבית החיים העתיק בצפת סמוך ונראה לציון האריז"ל, ושאר הקדושים שם.