בזמן שבית המקדש היה קיים היה כל אחד מישראל תורם "מחצית השקל" ובכסף זה היו קונים את קרבנות הציבור לזבוח בבית המקדש, ותנן באחד באדר משמיעין על השקלים" דהיינו שביום א' לחודש אדר היו מכריזים על הבאת השקלים והאידנא שבעוונותינו הרבים חרב המקדש כתב הרמ"א (בסימן תרצ"ד סעי' א') דג"כ נהגינן ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר.
א. כותב הרמ"א דלמעשה נהגינן ליתן ג' חצאי שקלים מהמטבע של אותו מקום, והטעם: משום שבפרשת שקלים מוזכרת המילה תרומה ג' פעמים (רמ"א שם).
והמנהג הנפוץ בזמנינו: שהגבאי מכין ג' מטבעות חצאי דאלאר ומקנה אותם לכל אחד ואחד תמורת הג' חצאי ש"ח שהביא, והטעם: משום שבהם צרוף כסף טהור כשיעור מחצית-השקל של התורה הק' (פסקי תשובות אות ד').
ב. ורבים נוהגים ליתן סכום השוה למחצית השקל אחת מזמן שבית המקדש היה קיים (שמחצית-השקל היה עשוי מ- 9.6 גרם כסף טהור וזה). והנוהגים כן , נוהגים ליתן סכום זה רק לאב ולאם ולילדים נותנים פחות מזאת.
ג. זמן הנתינה: עכשיו נוהגים לתנו קודם מנחה דערב פורים (מ"ב סק"ד שם).
ויש נוהגים לתנו לאחר מנחה דערב פורים
ד. ומדינא אין חייב לתנו אלא מבן י"ג שנים ולמעלה אולם המנהג לתן אפי' בעד קטנים (מ"ב סק"ד שם).
ה. וקטן שאביו התחיל לשקול עבורו מחצית השקל אסור לו לפסוק (מ"ב סק"ד שם).
ו. וטוב לומר קודם שיפריש מחצית-השקל נוסח זה:
רַבֵּנוּ שֶׁל עוֹלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְכַפֵּר בַּעֲדָם וְעַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֶרֶב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל מַחֲצִית-הַשֶּׁקֶל וְלָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנִי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיְּהֵא זֶה שִׂיחַ שִׂפְתּוּתֵינוּ שֶׁקּוֹרִין פ' מַחֲצִית-הַשֶּׁקֶל וְנוֹתְנִין כֶּסֶף זָכָר לְמַחֲצִית-הַשֶּׁקֶל, לִצְדָקָה, יַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ קֻיַּמְנוּ מִצְוַת מַחֲצִית-הַשֶּׁקֶל בְּפֹעַל, הִיא וְכֹל מַצּוֹת הַכְּלוּלַת בָּהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.
ואח"כ יקרא פ' 'כי-תשא' עד 'לכפר על נפשותיכם',
ואח"כ יאמר:
לְשָׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינָתָהּ הֲרֵנִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת זָכָר לְמַחֲצִית-הַשֶּׁקֶל וַהֲרֵנִי נוֹתֵן חֲצִי מַטְבֵּעַ זוֹ לִצְדָקָה לְתַקֵּן אֶת שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ וְכֹל מַצּוֹת הַכְּלוּלוֹת בָּהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.
ואח"כ ילמוד פ"ג ופ"ד ממשניות דמס' שקלים
ואח"כ ינדב המעות לצדקה (כף החיים אות כא).
ז. ובשעה שנותנים אומרים: "זכר למחצית השקל" (פסקי תשובות אות ד').
חדשות ברסלב » זכרונם לברכה » ארגון 'מורשת הנחל' » לקראת סיום ימי השבעה: התכנסות בחורי החבורות של ארגון "מורשת הנחל"…
עולם ההפצה » מכון 'בחינות' » חומרים לחג הפסח • לקראת חג הפסח: מכון 'בחינות' מגיש את ההגדה של…
עולם הנגינה » שירי ברסלב » בעל המנגן הרב יוסף קרדונר » חומרים לחג הפסח » שיר השבוע • שיר השבוע מעולם…
עולם השיעורים » מועדים וזמנים » הלכה ומנהג » שיעורי רבי צבי ליברמנש » חומרים…
חדשות ברסלב » עולם השיעורים » חומרים לחג הפסח » שיעורי הרב יצחק בזאנסון • שיעור…
ברוך דיין האמת » עולם השיעורים » פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָהּ פָּנָה הֲדָרָהוּ • לפניכם גלריית…