הגה"ח רבי שמעון צבי שפירא שליט"א בדיבורי אמת ואמונה על מצב בו אנו שרויים – אידיש

האזינו: לשיעורים בתורת רבינו מברסלב זיע"א – הגה"ח רבי שמעון צבי שפירא שליט"א ממשפיעי ברסלב ומראשי ארגון מורשת הנחל בדיבורי אמת ואמונה נפלאים – השיעור בשפת האידיש.

השיעור בענין: המצב בו אנו נמצאים של ווירוס הקורונה המשתולל והמסתעף.

השיחה בנויה על דברי גאון עוזינו מוהרנ"ת "וּצְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁגַּם בְּעֵת הַיְרִידָה בְּעַצְמָהּ ה' יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ בִּבְחִינַת אָנֹכִי בְּעַצְמִי, כִּבְיָכוֹל, אֵרֵד עִמְּךָ…וְהַמֵּשִים לֵב יוּכַל לְהָבִין מִזֶּה רְמָזִים נִפְלָאִים לָעִנְיָן הַנַּ"ל לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד לִהְיוֹת מְצַפֶּה לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלָיו" ליקוטי הלכות יורה דעה – הלכות שלוח הקן הלכה ה [מובאת בסוף הכתבה] ועל עוד כמה שיחות.

השיחה נאמרה בכינוס חג הפסח.

שמעו ותחי נפשכם:

וזה לשון מוהרנ"ת בליקוטי הלכות: וּלְבָאֵר הַדָּבָר יוֹתֵר, כִּי אִיתָא שֶׁיֵּשׁ שֵׁם שֶׁיּוֹצֵא מִפָּסוּק זֶה, אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, כַּמּוּבָא בַּתְּפִלּוֹת שֶׁבַּסֵּפֶר שַׁעֲרֵי צִיּוֹן וּבַתְּפִלּוֹת שֶׁאוֹמְרִים בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה אַחַר תְּהִלִּים שֶׁתִּקְּנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל לְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי צָרוֹת בְּכֹחַ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק זֶה, אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ וְכוּ' שֶׁהוּא אמ"י נצ"א וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וְעִנְיַן יְצִיאַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הוּא כָּךְ, כִּי בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ שְׁלֹשִׁים אוֹתִיּוֹת מִן אָנֹכִי עַד גַּם עָלֹה וּמְחַלְּקִים אוֹתָם לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים שֶׁל יוּד יוּד אוֹתִיּוֹת, דְּהַיְנוּ אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ הוּא יוּד אוֹתִיּוֹת וְכֵן מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי עַד הַיּוּד שֶׁל וְאָנֹכִי הֵם יוּד אוֹתִיּוֹת וְאַחַר כָּךְ הַיּוּד שֶׁל וְאָנֹכִי וְתֵבוֹת שֶׁלְּאַחֲרָיו אַעַלְךָ גַּם עָלֹה הֵם יוּד אוֹתִיּוֹת וּמְחַבְּרִין אוֹת אֶחָד מִכָּל חֵלֶק וְחֵלֶק מִשְּׁלֹשָׁה חֲלָקִים הַנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה יוֹצֵא הַשֵּׁם הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ הָאָלֶף שֶׁל אָנֹכִי וְהַמֵּם שֶׁל מִצְרַיְמָה וְהַיּוּד שֶׁל וְאָנֹכִי הַנַּ"ל וְיוֹצֵא הַשֵּׁם אמי וְכֵן אַחַר כָּךְ הַנּוּן שֶׁל אָנֹכִי וְהַצ' שֶׁל מִצְרַיְמָה וְהָא' שֶׁל אַעַלְךָ וְכֵן כֻּלָּם וְהַסֵּדֶר הוּא כָּךְ (אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה).
וְהַמֵּשִים לֵב יוּכַל לְהָבִין מִזֶּה רְמָזִים נִפְלָאִים לָעִנְיָן הַנַּ"ל לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד לִהְיוֹת מְצַפֶּה לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלָיו, כִּי יֵשׁ בַּפָּסוּק הַזֶּה שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַיְרִידָה לְתוֹךְ הַגָּלוּת וְהַגָּלוּת בְּעַצְמָהּ וְהָעֲלִיָּה מִתּוֹךְ הַגָּלוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, שֶׁהֵם אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיְרִידָה לְתוֹךְ הַגָּלוּת.
וּצְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁגַּם בְּעֵת הַיְרִידָה בְּעַצְמָהּ ה' יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ בִּבְחִינַת אָנֹכִי בְּעַצְמִי, כִּבְיָכוֹל, אֵרֵד עִמְּךָ. וְאַחַר כָּךְ הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הוּא מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי עַד הַיּוּד לְרַמֵּז עַל הַגָּלוּת בְּעַצְמָהּ שֶׁהִוא בְּחִינַת מִצְרַיְמָה שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת. וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּאִים בְּתוֹךְ הַגָּלוּת שֶׁהִוא הַיְרִידָה, תֵּכֶף מַתְחִיל הָעֲלִיָּה וְעַל כֵּן נִכְתָּב מִיָּד, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ:
נִמְצָא, שֶׁאָנֹכִי הָרִאשׁוֹן מְרַמֵּז עַל הַיְרִידָה לְתוֹךְ הַגָּלוּת וְאָנֹכִי הַשֵּׁנִי מְרַמֵּז עַל הָעֲלִיָּה מִתּוֹךְ הַגָּלוּת, אַךְ בִּשְׁעַת הַגָּלוּת וְהַיְרִידָה כְּשֶׁמַּתְחִיל צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת וְאָנֹכִי הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֲלִיָּה בְּחִינַת וְאָנֹכִי אַעַלְךָ וְכוּ', אֲזַי הַבַּעַל דָּבָר רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כְּדֶרֶךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַנִּלְחָמִים זֶה בָּזֶה שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהָאֶחָד מִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ אֲזַי הוּא מִתְחַזֵּק כְּנֶגְדּוֹ בְּהִתְגָּרוּת וְהִתְגַּבְּרוּת יוֹתֵר, כַּמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְזֶה עִקַּר תֹּקֶף מְרִירַת הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו מֵחֲמַת שֶׁהוּא עַכְשָׁו בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא וְה' יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה בְּכָל יוֹם לְמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, עַל כֵּן מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בִּכְלָל וּבִפְרָט כַּיָּדוּעַ. וְזֶה מְרַמֵּז בְּסוֹד הַשֵּׁם שֶׁל הַפָּסוּק הַנַּ"ל שֶׁמְּרַמֵּז עַל כָּל הַגָּלֻיּוֹת וּגְאֻלָּתָם בִּכְלָל וּבִפְרָט כַּנַּ"ל, כִּי הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הוּא מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי עַד הַיּוּד הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל וְאָנֹכִי, כִּי וְאָנֹכִי הַשֵּׁנִי

(ליקוטי הלכות – יורה דעה – הלכות שלוח הקן הלכה ה אות כד)