בין הזמנים: "קצת שחרור" – מהי דעת רבינו בענין? ||| מאמר ↓

מאמרים » יסודות ברסלב » בין זמנים • אני שחוק ומיובש נפשית: "אני מרגיש צורך להשתחרר" – האם יש לזה מקום? מה הם הפתרונות שהעולם מציע כיצד להשתחרר? מה זה בכלל "ישוב הדעת"? כיצד מציע רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב "להשתחרר"? ||| מצורף להורדה:

אנו נמצאים בימים אלו בימי "בין הזמנים" בהם בוחרים רבים לצאת מהשגרה ולנסות לרענן את המוחין ופשוט ל ה ש ת ח ר ר !!!. לפניכם כתבה נפלאה שתתן לנו את הדרכה נכונה ומושגים נכונים להשתחררות ע"פ תורת ברסלב | מתוך העלון המיוחד 'לבבי' גליון ל"ג פרשת עקב תשפ"ב:

בין הזמנים או חופש:
"קצת שחרור" – מהי דעת רביה"ק רבי נחמן מברסלב בענין?

שאלה: בימים אלו ישנם הרבה שמגדירים אותם "ימי בין הזמנים" בהם המטרה להחליף כח ולהתרענן. ובכן, מבלי להיכנס לעצם הענין אם זה נכון או לא, בכל זאת הרי ברור שיש צורך אנושי לשחרר את המוחין ולהתרענן, ועל כך רציתי לברר: האם יש מה למצוא בספרי רביה"ק ותלמידיו הדרכה כלשהיא בענין זה?

תשובה: אמנם כן, מצאנו גם מצאנו. יתכן שזה יפתיע אותך, אבל רביה"ק ממליץ על 'שחרור המח', ואף רואה בזה צורך מקודש מאד! עד כדי כך שהאדם גורם בזה לתיקונים גדולים בעולמות העליונים…

אלא שכמו בכל דבר, יש לו לרביה"ק הדרכה מפורטת כיצד לעשות זאת; כיצד משחררים את המוח באופן אמיתי, באופן הנכון והמועיל המביא אל התכלית הנצחית.

כי הנה, הצורך להשתחרר כפי מה שמקובל בעולם, הוא, שהאדם במהלך הזמן מצטבר אצלו במח כל מיני דאגות ואכזבות, וגם מי שאין לו דאגות מיוחדות, הרי שעצם סדר – היום הקבוע והתמידי מביא את האדם לכעין 'התייבשות נפשית' וחוסר חיות, עד שמרגישים ש'נשחקים' כבר, ואין כבר כח להמשיך, ואז יש צורך להתרענן מחדש. והדרך כיצד הם עושים זאת למעשה, יש בזה הרבה אופנים, והצד השוה שבהם, שיוצאים למנוחה למקום נופש ורוגע, נחים קצת, ומטיילים ומשנים את הסדר היום, ומקבלים קצת ישוב הדעת, ואזי המח משתחרר וחוזרים עם כוחות חדשים.

אולם ישנם כאלה (לא ברור לי אם ישנם שלא כאלה…) שגם בבואם למקום הנופש והמנוחה, הם פוגשים גם שם את האויב שלהם, הלוא הוא 'היגון והעיצבון' שהקדים אותם. ומתברר אפוא שגם הוא הזמין את אותו חדר, וגם הצליח להקדים את הופעתו. כך שגם בהיותם שם, יש להם אכזבות וכל מיני צער המתרחשות ובאות דווקא במקום הנופש, ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתן?!

ובכן, הבה ונראה מהי דעת רביה"ק בענין.

הנה, עצם הצורך לצאת מטרדת השגרה, וליישב את הדעת, הוא ערך עליון מאד. שכן, חוסר הישוב הדעת היא היא הסיבה לכל ההתרחקות מעבודת ה'! כי "מה שהעולם רחוקים מהשי"ת ואינם מתקרבים אליו יתברך, הוא רק מחמת שאין להם יישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן" (ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה י').

כשעיקר ה"ישוב הדעת" הוא כמובן: "להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל ענייני העוה"ז, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף כגון כבוד" (שם). וכשהאדם זוכה ליישוב הדעת, "אז בוודאי ישוב אל השי"ת" (שם).

ורבינו ממשיך ומשביר את הסיבה מדוע אין לאדם ישוב הדעת: "דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו!" (שם).

ומגלה רבינו הק' שהדרך היחידה לזכות לישוב הדעת, הוא: שמחה! שכן, "רק ע"י השמחה, יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו". והסוד בזה הוא: "כי שמחה הוא עולם החירות, שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו, וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות". ומוסיף רביה"ק וכותב: "שהוא דבר גדול – דהיינו, שמקשר השמחה למוחו ודעתו, ואזי המוח משוחרר, ויש לו ישוב הדעת, וגם למעלה נעשה מזה יחוד גדול!".

רבינו לא עוזב אותנו באמצע הדרך, וממשיך ומדריך אותנו גם איך לזכות לשמחה: "ולבוא לשמחה, הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, ועל כל פנים יש לו לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, 'שלא עשני גוי'. וכמו שאנו אומרים 'ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו'. מכל זה וכיוצא בזה, ראוי לו ליקח לו שמחה לשמח דעתו" (שם).

נמצינו למדים: גם אחרי כל הנופשים למיניהם, אם לא עשינו את העיקר, לא עשינו כ ל ו ם! ומאידך, אם עשינו את העיקר, עשינו הכל!!!.

והרי לך היכי תמצי של 'נופש' ללא תשלום; פשוט להתחיל לשמוח עם כל נקודה ונקודה של יהדות, ועם עצם היהדות, ואז המח 'באמת' משתחרר מכל מה שהצטבר עליו, ומתנקה מהם לחלוטין, ואז הוא יכול להתחיל לחשוב נכון, וליישב דעתו מה באמת התכלית בזה העולם.

למעבר לתורה הקש כאן

לעשות מתורות תפילות:
תפילה לזכות לריענון המוחין באמת ליקוטי תפילות ח"ב, י' – למעבר הקש כאן.

לקריאה להורדה ולהדפסה • |☜ הקש כאן (הכתבה המדור 'מצפוני לבבי')