בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה • הגרי"מ שכטער מול מקום המקדש |◄

חדשות ברסלב • הגה”צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט”א יצא לתפילה למול מקום המקדש, באולמי 'עולמיא':

מעמד התפילה המסורתי מול מקום המקדש נערך בראשות הגה”צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א באולמי 'עולמיא' בירושלים הצופה אל מול מקום המקדש, שם העתיר יחד עם קהל משתתפים לישועת הכלל והפרט:

מצוות העלייה: בזמן שבית המקדש היה קיים, היינו מצווים לעלות שלוש פעמים בשנה – בשלושת הרגלים לבית המקדש, שנאמר (שמות לד, כג) "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל". ועל שם מצווה זו נקראו החגים 'רגלים', שבהם ישראל עולים ברגליהם לבית המקדש, שנאמר (שמות כג, יד): "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה". (חגיגה ד, א-ב; רמב"ם שם ב, א).

מאז שחרב בית המקדש נתבטלה המצווה, מפני שהמצווה תלויה בהבאת קרבנות. אלא שאע"פ כן, נהגו רבים לעלות לירושלים ברגל למקום שמשם נצפה מקום בית המקדש ולהתפלל לבנינו, וכן מסופר בספרים, החל מזמן התלמוד וכדאיתא במדרש 'שיר השירים רבה' (פרשה ח, ג): "אף על פי שחרב בית המקדש, לא ביטלו ישראל פעמי רגלים שלהם ג' פעמים בשנה". (עיין עוד נדרים כג, א; שהש"ר ד, ב. קה"ר יא, א). וכן בתקופת הגאונים מובא שעלו הגאונים לרגל בחגים, וכפי שמסופר על רב האי גאון שהיה עולה מבבל לרגל בחג הסוכות. וכן בתקופת הראשונים והאחרונים היו עולים לרגל מהארצות שסביבות ארץ ישראל (כפתור ופרח פו; מהרי"ט א, קלד).

וכתבו הפוסקים שלמרות שאין כהיום חובה לעלות, העולה לרגל לירושלים אל מקום המקדש – מקיים מצווה, מפני שהקדושה לא זזה מהר הבית (חת"ס; שי כהן ח"ב עמ' תקכג).

ובכן, מעמד התפילה המסורתי בראשות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א אל מול מקום המקדש, נערך השנה לראשונה במיקום חדש, באולמי "עולמיא" בירושלים הצופה אל מקום המקדש שם העתיר הגרי"מ שליט"א יחדיו עם קהל ההמונים לישועת הכלל והפרט. כאשר בקולו נשמע התרגשות מיוחדת בקטעי התפילה 'אתה בחרתנו'.

הגרי"מ שליט"א נשא דברים בהתרוממות על מעלת חיזוק האמונה בימים אלו של חג הפסח, בסיום המעמד בירך את הקהל בברכת המועדים.