מן הארכיון: האזינו "האמנתי כי אדבר – האמנה תולה בפה האדם" שיעור בשפת האידיש מאת הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א מלפני כיובל שנים • נִיצְט אַייעֶרֶע אוֹצָרוֹת | 04 בסדרה | חשיפה ראשונה:
אוצרות השיעורים • לפניכם שיעור 'מן הארכיון' – האוצר הבלום מלא וגדוש בניחוח טעם זקנים מדור העבר, שנמסר מפי הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א מלפני כיובל שנים לחבורות אברכים מאנשי שלומינו חסידי ברסלב, מתובל בסיפורים חדשים גם ישנים המלאים בטוב טעם ודעת וירא"ש טהורה ומתפרסם כאן ב'ברסלב נייעס' בחשיפה ראשונה.
קובץ הקלטה זו, כמו האוצר השלם שעדיין נמצא ב'ארכיון' הומר בימים האחרונים מקלטת עתיקת יומין לקובץ אודיו ומוגשת כאן לפניכם באיכות משופרת.
" האמנתי כי אדבר – האמנה תולה בפה האדם" הקובץ הנוכחי הוא שיעור המשך מהשיעור הקודם בספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' והוא בתורה כ"ט אות ב' (ועד סוף התורה), (נראה שחסר כמה דקות בהתחלת הקובץ) בתחילת השיעור מוסיף הגרי"מ שליט"א הסבר שהוא כנראה מהאות הקודמת של התורה (אות א').
השיעור נמסר לחבורת אברכים ביום שלישי תולדות ר"ח כסלו תשל"ז.
נקודות מחזקות מתוך השיעור:
- מחשבת האדם זה הוא – אודות הקושיא אמאי נאמר בנביא "וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים (שמואל א' פ"ג ג). והרי לוי היה ואסורים הלוויים להיכנס למקום ארון האלוקים, ורש"י מתרץ שם "במקומו, בעזרת הלוים השומרים בבית המקדש, וכן תירגם יונתן "ושמואל שכיב בעזרת ליואי". אלא דאכתי קשה א"כ אמאי כתיב דשמואל שכיב במקום הארון? וע"פ דברי רבינו הקדוש מובן הפסוק היטב דהיות ומחשבתו היה בארון האלוקים, לכך נקרא ששם הוא ובא הנביא לומר שבמקום שמחשב האדם שם הוא!. |
- שבח הצדיקים – להקים ולרומם את הדעת הוא ע"י שבח הצדיקים. |
- התקשרות לצדיק – ראיתי בסר אחד על הפסוק "היש משכיל דורש את אלוקים… אין גם אחד" (תהילים נ"ג ג' ד'). רבי עקיבא דרש "את ה' אלוקך תירא", "את" לרבות תלמידי חכמים, ובאם אין דורש "את" – לרבות ת"ח, אזי ח"ו "אין גם אחד" אין גם את האחד, היינו אין אהבת בורא העולם ח"ו. וזה שייך לפרשת השבוע דכתיב "ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותלך לדרוש את" כאשר ראתה רבקה שכאשר היא עוברת על פתחי בית עבודה־זרה מתרוצץ לצאת, וכאשר היא עוברת על בית השם מתרוצץ לצאת נבהלה, וחשבה זהו חורבן הקדושה! אמרה א"כ "למה זה אנוכי", בכזה מצב איך שייך "אנוכי ה' אלוקיך" הרי כולו מיותר! מיד ותלך לדרוש "את" – כלומר לאחר שראתה מה יכול לקרות לאדם בעולם־הזה הלכה לדרוש "את" שחייבים להיות קשורים לצדיק!. |
- אמונה יסוד הכל – כאשר יש לאדם אמונה יש לו את הכל!! "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" (קהלת פ"א ז) היינו שמי שיש לו אמונה אזי הוא כלי לקבל את כל הארות והדרגות אורות עד אין קץ ועד אין תכלית! יש לו אמונה יש לו הכל! ובאם חלילה אין לו אמונה אין לו כלום! |
- שפע רק ע"י אמונה – "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהילים קי"ח י"ט) היינו צדק היינו אמונה ('צדק' זהו האמונה, וכדאיתא בזוה״ק (בלק קצח:) "היינו צדק היינו אמונה"), האמונה היא היסוד של הכל, וזה הוא גזרת הקב"ה שאין נשפע מלעילא שום דבר, ולאף נברא אלא ע"י האמונה הקדושה! ולא ע"י ההבנה, רוצה אחד לקבל שפע ע"י השכל יכול הוא לילך לו… וזה הכלל ע"י האמונה יתנו לך הכל! תתנו לי צדק היינו אמונה, אזי אבא בם אודה קה היינו כל ההשפעות טובות.|
- אמונה תולה בצדיק – והאמונה תולה בצדיק, ובעצות מהצדיק, ואחד העצות של רבינו הקדוש הוא הדיבור – דיבורים קדושים (בתורה דיבור בתפילה וכד') הוא המעורר את האמונה הקדושה, את האמונה צריך בכל עת לעורר. ולהשקות, וללא זה ח"ו האמונה אינה יכולה להישמר… רבינו הקדוש אומר במקום שיש מים שהם משקים את האמונה, וזהו הדיבורים הקדושים.|
- משל נפלא על הקשיים – רבינו מביא במכתב שאמונה הוא בחינת זריעה, וכדאיתא בירושלמי (הובא בתוס' שבת ל"א.); "מאמין בחי העולמים וזורע" ובגמרא (שבת ל"א.) מובא דרשה, ש"אמונה זה סדר זרעים" ורבינו מביא שהגרעין בתחילה הוא נרקב, וראיתי בספר שבתוככי האדמה נמצא בכוח כל המראות, הצבעים הטובים ביותר, הריחות הנפלאים, והטעמים המעולים ביותר, וזהו דבר שהוא נעלם בתכלית העלמה, אבל באדמה הוא נמצא, את הגרעין הקטן שולחים לאדמה שיעשה את שליחותו ויוציא מהאדמה את הטעם המעולה, הריח המיוחד והמראה הייחודי, והגרעין עושה שליחותו – נכנס לאדמה, שם בתוככי האדמה יש ג"כ עירוב של טוב ורע – כמו בכל הבריאה – כוחות רעים כמו המעלות הנפלאים, והם אותם כוחות הרעים הם פועלים ומכאיבים לאותו הגרעין – הם מרקיבין אותה, שוחקים אותה, מחממין אותה ומרטיבין אותה, ממש יורדין לחייה… אחד שיביט לתוככי האדמה, ויראה איך שהם מצערים אותה ומקטינים אותה ומקלקלים אותה, פשוט נורא… המביט ללא האמונה לא יבין מה שקורה כאן אתם מורדים אותה להביא פירות טובים וככה אתם עושים לה?.. אבל באמת זה כלום, כי הם רק שולטים על הגרעין אבל בנקודה הפנימית שבה אין להם שליטה, ולאחר שהם עושים את מה שהם עושים… היא ממשיכה בעבודתה עד שהיא מוציאה אילן פלאי פלאות עם מאות עלים נאים ופירות נפלאים! וזהו אמונה זה סדר זרעים.|
- להשקות האמונה – וחשבתי שדבר אחד חייבים לעשות, וחייב לבוא מבחוץ, והוא שחייבים להשקות את הזרע – הגרעין רבינו אומר (ליקוטי מוהר"ן תניינא ה') שיש מים שהם מגדלין האמונה, והצדיק הוא מגלה את אותם המים "וְאֵלּוּ הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת עֵצוֹת, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה", וחשבתי שאכן הכוונה היא לתורות, ולדיבורים של הצדיק שהם הנותנים כוח לאמונה שתחזיק מעמד.|
- הינו צדק היינו אמונה ע"פ סוד – רבינו מביא בתורה ז' על הפסוק "וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו" (ישעיהו י"א,ה'), "היינו צדק היינו אמונה", ואומר הזוהר "אֱמוּנָה אִתְקְרִיאַת, כַּד אִתְחַבַּר בָּהּ אֱמֶת" כאשר מידת התפארת מאירה במלכות אזי היא נקראת "אמונה", וכאשר אין התפארת מאירה במלכות היא נקראת "צדק", וזהו הפירוש הפשוט בדברי הזוה"ק.|
- הינו צדק היינו אמונה בנגלה – ואני פירשתי בפשטות; שכאשר האדם כופה את עצמו לאמונה אזי נקרא "צדק" וכאשר האמונה מאירה לאדם אזי נקראת "אמונה", כי אמונה הוא משורש אימון, אני סומך עליו, זהו אימון, כך כאשר האמונה מאירה היא נקראת "אמונה", וצדק הוא ג"כ אמונה אלא שאז עדיין אינו מאיר, ואכן כך זה מתחיל ב"צדק" ואנו עמלים ועובדים להגיע ולזכות שהיא תהיה ב"אמונה". |
- ודוד המלך התחנן "פתחו לי שערי "צדק" דבר ראשון פתחו לי את שערי ה"צדק" כי בתחילה הוא להיאחז ב"צדק" ולהיאחז בהקב"ה אפי' כאשר הדבר חשוך ואפי' כאשר עדיין אינו מאיר ואח"כ יבוא לידי "אמונה". |
- אצל הצדיק שהוא אור השמש, אור החכמה, כלומר אצל התורה הקדושה, משם מקבלים שמלחלחים את האמונה, משקים את האמונה, והאמונה גודלת, ואז האמנה מאירה. |
- הצדיק מעורר את הקדושא – לכל אדם יש דעת דקדושא, ומח קדוש, אבל הוא רדום… וע"י הצדיק "כנשר יעיר כינו" ומעורר את המוח מתרדמתו. |
- דיבור בדעה – מוהרנ"ת כותב שבכל פעם ששמעו תורה מרבינו הקדוש היו הדיבורים חמים כגחלי אש, וכאשר שמעו את הדיבור היה ממש ביטול הבחירה וכזו ההתגלות הדעת, והיה נראה בחוש שרבינו הקדוש הוא ממקרו הקדושא, והיה בטוחים שאין שום מציאות לעזוב את הקב"ה |.
- אמונה בחידושין דאוריתא – כך זה גם בנגלות התורה, הדבר ידוע שלפי האמונה בחז"ל כך יש יותר הבנה בדבריהם, מי שמאמין באביי מבין את דבריו, רבינו אומר (ספר המידות, אמונה ח"ב י"ח) "קְטַנֵּי אֲמָנָה קָשָׁה לָהֶם לְהַשִּׂיג חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא". כתיב "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם" (דברים ל"ב מ"ז) ואמרו חז"ל ואם ריק הוא, מכם, כלומר כאשר אני רואה איזשהו חסרון בדברי הגמ', משהו לא מסתדר, תידע שהחיסרון הוא לא חלילה בתורה אלא הוא בך! לי חסר איזה ידיעה ולכן נראה הדבר חסר. ולמי שיש אמונת צדיקים ויודע שאין כאן שום קושיא, הוא מנסה להבין את דבריהם, הוא עמל למצוא את הפתרון, והאמונה שיש לו בדבריהם מאירה לו עד שהוא מוצא תשובה בהירה לקושייתו, ואז הוא מבין איפה הייתה טעותו ומה היה חסר לו ואיך דברי התורה כולם אמת! |.
- סיפור אחד שהיה צריך לפעול אצל השר – מוהרנ"ת מספר שבכל תורה ותורה שנשמעה מרביז"ל, שמע כל אחד מהנוכחים את הנצרך לו, פלא פלאים, ומביא דוגמא מהתורה הזו, שכאשר אמר רביז"ל תורה זו (תורה כ"ט) היה אחד מאנשי שלומינו שהיה צריך לעמוד למשפט קשה, והמצב היה מאוד מסוכן, עצה אחת עמדה לפניו, לגשת לאיזה שר מסוים ולהסביר לו את אשר בפיו ולבקש ממנו שיעשה לו טובה ויצילו, אבל הוא היה מאוד מפוחד, וכאשר נכנסים לשר צריכים לסדר את הדברים באופן מסודר, אם הוא ידבר בגמגום המצב לא יהיה טוב, צריכים דברים קולחים שיהיו נשמעים באוזן ומתקבלים על הלב, ולא ידע לשית עצה לנפשו, אולם אז שמע את התורה הזו מפי רביז"ל והוא היה לו אמונה בריבנו והאמין לדבריו והבין שכל מה שעליו לעשות הוא לספר בשבח רבינו הקדוש, וכך בכל הדרך עסק האיש בשבח רביז"ל, וכאשר הוא הגיע להציג את דבריו לפני אותו השר, הוא היה בכזו התרוממות המוחין שדבריו נתקבלו על ליבו של השר באופן מצוין והוא ניצל. |
- רפואה לחולי הנופל – "וְזֶה בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים, הַיְנוּ תִּקּוּן הַדִּבּוּר" ומוהרנ"ת כותב שזה היה בפעם הראשונה שרבינו לבש בגדים לבנים, ואז היה שם אחד שביתו הייתה חולה בחולי הנופל, והסביר רביז"ל שחולי הנופל בא מפגם הברית, שהדמים דוחקין על המוח, ורבינו הכניס אז בתורה את דברי הנביא נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל (עמוס ה' ב') ואז המשיך רפואה לאותו חולה. גם אז הביא אחד יין על השולחן, ואמר אז שהתיקון הוא לשתות יין שהצדיק הסתכל עליו, ולקחו מהיין שעל השולחן ונתנו לה לשתות, וכך המשיך לה רפואה. |
- סיפורי צדיקים – רבינו עצמו אומר שמה שהועיל לו לעבודת השם ועוררו היה שבקטנותו הוא שמע הרבה סיפורי צדיקים. וזה מה שרבינו אומר כאן בתורה פעמיים שכאשר מדברים ומספרים מהצדיק מקבלין התעוררות המוחין ומתעוררים לעבודת השם. |
- כאשר הקב"ה עוזר ומאיר לאדם את האמונה בצדיק אזי כל חיו הם חיים אחרים, ואפי' כאשר לומדים את ספרי הצדיק, לומדים ליקוטי מוהר"ן מרגישים שיושבים אצל רביז"ל ולומדים ממנו, כאשר יש אמונת צדיקים לומדים אצל הרב'ס! אני לומד אצל הרבי אני מרגיש שהוא הרבי שלי שאני לומד אצלו אני מאמין שאני לומד ממנו! וחלילה כאשר אין אמונת צדיקים אין רבי! וכאשר אין רבי אין אבא!.
- תיקון המחשבה – אצל שמשון כתיב "וַתְּגַלַּח אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ" (שופטים טז יט), והפירוש הוא על שבע סוגי המחשבות שעוברות במוח, כי הרי יש שבעים מדות שהם מתחלקים לשבע מידות האדם, ויש באדם שבע מידות, ובמחשבתו מהלכים סוגי המחשבות לפי מידותיו, אדם שלקוי בגאווה יהלכו במוחו מחשבות של גאווה, הלקוי במרה שחורה, יחשוב מחשבות של מרה שחורה, בעל תאווה יחשוב מחשבות של תאווה, ואם הוא יזכך את עצמו יהיו לו מחשבות טהורות, ותיקון המחשבה היינו שיהיו לו מחשבות טהורות הוא גם ע"י התקרבות והתקשרות לצדיקים.
- קדושת המחשבה – על רבי גרשון קיטאווער זיע"א גיסו של הבעש"ט, מובא בספר הבעש"ט על הסדרות, שאמר כך "קודם שהתקרבתי לבעש"ט הייתי חסיד גדול מאוד, והלכתי במקוואות קרות כאלו, שאין בדור הזה, וכאשר היה מגיע לביתו היו קירות ביתו חמים מאוד, ואפי' לאחר שעה לא היה מרגיש עדיין שום חמימות, ואעפ"כ לא ניצלתי ממחשבות זרות שבתפילה, עד שנתקרבתי לדעת הבעש"ט". רבינו אומר שיש כאלו חסידים שאינם יודעים למה הם מתקרבים, ומה הם לוקחים… אולם רבי גרשון ידע וידע, שהרי גם לפני כן היה עובד ה' נפלא, וידע מה הוא לקח מהבעש"ט, והוא מדגיש שזכה לקדושת המחשבה |.
שמעו ותחי נפשכם • נִיצְט אַייעֶרֶע אוֹצָרוֹת:
<<< לשיעור הקודם <<< ||| >>> לשיעור הבא >>>