אוֹצָרוֹת • דברי התעוררות מפי רבי בנימין זאב חשין זצ"ל |◄

עולם השיעורים » אוצרות » הרב בנימין זאב חשין זצ"ל » שיעורים בליקוטי מוהר"ן • מן הארכיון: צפו בדברים קצרים מתוך שיעורו של הגה"צ רבי בנימין זאב חשין זצ"ל מראשוני מחזירי התשובה ומגדולי זקני אנ"ש בדור הקודם | נִיצְט אַייעֶרֶע אוֹצָרוֹת – שמעו ותחי נפשכם:

• כתבות קשורות:
  אוֹצָרוֹת • 'תיקון המידות' שיעור לספירת העומר | ♪
  אוֹצָרוֹת • 'ספירת העומר'
  אוֹצָרוֹת • במשתה היין: אנו מאמינים בך ואתה מאמין בנו!
  אוֹצָרוֹת • במשתה היין: 'ס'איז דא שטארקע זאכן אויף דער וועלט'
  

אוצרות השיעורים: צפו בדברים קצרים מתוך שיעורו של הגה"צ רבי בנימין זאב חשין זצ"ל מראשוני מחזירי התשובה ומגדולי זקני אנ"ש בדור הקודם:

לפניכם שיעור 'מן הארכיון' – האוצר הבלום מלא וגדוש בניחוח טעם זקנים מדור העבר, שנמסר מפי הגה"צ רבי בנימין זאב חשין זצ"ל בשנים עברו לקבוצת בעלי תשובה יראים ושלימים משומעי לקחו, מתובל בסיפורים חדשים גם ישנים המלאים בטוב טעם ודעת וירא"ש טהורה.

השיעור הוא על תורה א' מהספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' 'אשרי תמימי דרך'. נמסר לפני למעלה כמה עשורים (בסביבות שנות ה-תש"מ).

תוכן השיעור – סיפור:

• מעשה ברבי עקיבא שראה אדם אחד שהיה שחור כפחם, והיה טעון על ראשו עצים מטען עשרה בני אדם והיה רץ כמרוצת הסוס, גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, ואמר לו: למה אתה עושה עבודה קשה כזאת?
  אם עבד אתה, ואדונך עושה לך כך, אני אפדה אותך מידו, ואם עני אתה אני אעשיר אותך, אמר לו, בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו אותם הממונים עלי, אמר לו רבי עקיבא: מה זה, ומה מעשיך? אמר לו, מת אני ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם, אמר לו רבי עקיבא: בני, מה הייתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו?
  אמר לו: גבאי המס הייתי, והייתי נושא פנים לעשירים והורג עניים, אמר לו רבי עקיבא: כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה? אמר לו, שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות, שאילו היה לי בן שאומר בקהל ברכו את ה' המבורך או קדיש, והקהל עונים אחריו: יהא שמיה רבה מברך, וברוך ה' המבורך, מיד מתירים אותי מן הפורענות.
  אמר לו רבי עקיבא מה שמך? אמר לו, עקיבא, ומה שם אשתך? אמר לו: שושבינא, ומה שם עירך? אמר לו: לודקיא, באותה שעה קיבל רבי עקיבא על עצמו לילך ולחפש אם הוליד בן כדי שילמדו תורה ויעמידו לפני הציבור.
  הלך לאותו מקום ושאל עליו, אמרו לו: ישחקו עצמותיו של אותו רשע, שאל על אשתו, אמרו לו: ימחה זכרה מן העולם, שאל על הבן, אמרו לו, הרי ערל הוא ואפילו מצות מילה לא נתקיימה בו, מיד נטל רבי עקיבא את הבן ומל אותו והושיבו לפניו, והתחיל ללמדו אותיות אך הוא לא היה קולט עד שישב עליו רבי עקיבא ארבעים יום בתענית על מנת שיבין את התורה שמלמדו, יצאה בת קול ואמרה לו: רבי עקיבא לך ולמד אותו, הלך ולימדו תורה, קריאת שמע, תפילת שמונה עשרה וברכת המזון, והעמידו לפני הקהל ואמר קדיש וברכו את ה' המבורך, וענו הקהל אחריו, באותה שעה התירו את המת ופטרוהו מן הפורענות.
  בא אותו מת לרבי עקיבא בחלום ואמר לו, רבי, תנוח דעתך בגן עדן כשם שהנחת את דעתי והצלתני מדינה של גיהנם, פתח רבי עקיבא ואמר (תהלים קלה, יג): "ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור" ומכאן המקור למנהג אמירת הקדיש לעילוי נשמת ההורים הנפטרים.

(כלה רבתי פ"ב, זוהר חדש, אחרי דף מט:, ובמדרש תנחומא פרשת נח, ובאריכות בספר "אור זרוע" ח"ב, ס"נ)

שמעו ותחי נפשכם • נִיצְט אַייעֶרֶע אוֹצָרוֹת:

<<< לשיעור הקודם <<< ||| >>> לשיעור הבא >>>