אוֹצָרוֹת • בני לאן אתה הולך?!

מן הארכיון: "בני לאן אתה הולך?!" שיעור לימי השובבי"ם, בשפת האידיש מאת הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א משנים עברו • נִיצְט אַייעֶרֶע אוֹצָרוֹת:

אוצרות השיעורים • לפניכם שיעור 'מן הארכיון' – האוצר הבלום מלא וגדוש בניחוח טעם זקנים מדור העבר, שנמסר מפי הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א בשנים עברו לחבורות אברכים מאנשי שלומינו חסידי ברסלב, מתובל בסיפורים חדשים גם ישנים המלאים בטוב טעם ודעת וירא"ש טהורה.

השיעור נמסר לקבוצת אברכים ובחורים מאנ"ש לפני למעלה מחצי יובל שנים, בימי השובבי"ם דשנת תשנ"ו.

בתחילת ההקלטה ישנם רעשים שבהמשך נחלשים.

נקודות מעוררות מתוך השיחה:

סיפור – לאן אתה הולך? – הרה"ק מברדיטשוב זיע"א ראה פעם האידישע מאמע שרייט צו איר זון "זונייו אוו גייסטו"? היה זה כאשר נכנסה בבניה רוח שטות וברח למנזר בשביל להשתמד רח"ל, הברדיטשובער פרץ בכי מר נענה ואמר "שאכן כך מלמעלה שואלים את כל אחד מאתנו "בני לאן אתה הולך???". |
האדם נמשך למקום שאיפתו – "עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה, וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם…" (יחזקאל א, כ'), כלומר להיכן שהרוח תלך לשם ילכו האופנים, ורבינו אומר בליקוטי מוהר"ן (סימן י"ג) "האופנים הם הגופים" כי להיכן שהרוח שואף להגיע לשם הוא אכן יגיע, וצריך להיות שהשאיפה של האדם תהייה לקרבת אלוקים, ללימוד התורה הקדושה, לעבודת השם יתברך, להמליכו ולייחדו!, שזה הוא תיקונו, ובזה הוא מקיים את שליחותו לעולם, ומתקן את כל העולמות התלויים בו, כי התיקון תלוי בכל אחד ואחד, ואנו האחראיים על זה!. |
צריך לדעת שאין דבר שהוא היפוך מיידישע הארץ (=לב יהודי) כמו 'פגם הברית' אשר שנא השם אלוקינו!. |
אין חילוף כחילוף ה'עולם עובר' עם 'עולם 'נצחי' כפגם הברית!. |
אנו העם היהודי שהוא תכלית הבריאה, על שמירת הברית זעק דוד המלך העבר עיני מראות שוא.
מעשה דמתיא בן חרש – רבינו אומר שבמעשה של מתיא בן חרש (*המעשה השלם בהמשך) הגיע לפניו הס"מ בעצמו, עם חן של שקר של 'אריך אנפין דקליפה', והס"מ פעל במסירות נפש ולקח ממנו את הבחירה, אמר רבי מתיא אתה הולך עימי במסירות נפש גם אני ילחם בניסיון 'במסירות נפש', ודקר את עיניו!, לקחת ממני את הבחירה גן אני יקח ממני את הבחירה! יש אימרה "העבר עיני מראות שוא" – כך ממני את עיני!.
* ילקוט שמעוני (בראשית, קס"א) "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְהָיָה זִיו פָּנָיו דּוֹמֶה לְחַמָּה וּקְלַסְתֵּר פָּנָיו דּוֹמֶה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁמִּיָּמָיו לֹא נָשָׂא עֵינָיו לְאִשָּׁה בָּעוֹלָם.
פַּעַם אֶחָד עָבַר שָׂטָן וְנִתְקַנֵּא בּוֹ. אָמַר, אֶפְשָׁר אָדָם כְּמוֹ זֶה לֹא חָטָא, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרַשׁ מַה הוּא לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ, צַדִּיק גָּמוּר הוּא. אָמַר לְפָנָיו תֵּן לִי רְשׁוּת וַאֲסִיתֶנּוּ. אָמַר לוֹ, אֵין אַתְּ יָכוֹל לוֹ. אַף עַל פִּי כֵן, אָמַר לוֹ, לֵךְ.
נִדְמָה לוֹ כְּאִשָּׁה יָפָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כִּדְמוּתָהּ מֵעוֹלָם מִימוֹת נַעֲמָה אֲחוֹת תּוּבַל קַיִן שֶׁטָּעוּ בָּהּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ב) "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹקים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם". עָמַד לְפָנָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָפַךְ פָּנָיו וְנָתַן לְאַחֲרָיו. שׁוּב בָּא וְעָמַד לוֹ עַל צַד שְמֹאלוֹ, הָפַךְ פָּנָיו לְצַד יָמִין. הָיָה מִתְהַפֵּךְ לוֹ מִכֹּל צַד.
אָמַר, מִתְיָרֵא אָנִי שֶׁמָּא יִתְגַּבֵּר עָלַי יֵצֶר הָרַע וְיַחְטִיאֵנִי. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ צַדִּיק, קָרָא לְאוֹתוֹ תַּלְמִיד שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לְפָנָיו, אָמַר לוֹ לֵךְ וְהָבֵא לִי אֵשׁ וּמַסְמֵר, הֵבִיא לוֹ מַסְמֵרִין וּנְתָנָ(וּ)ם בְּעֵינָיו!!.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשָּׂטָן כָּךְ נִזְדַּעְזַע וְנָפַל לַאֲחוֹרָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִרְפָאֵל אָמַר לוֹ, לֵךְ לְרַפֵּא אֶת רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ. בָּא וְעָמַד לְפָנָיו, אָמַר לוֹ, מִי אַתָּה. אָמַר לוֹ, אֲנִי הוּא רְפָאֵל, שֶׁשְּׁלָחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרַפְּאוֹת אֶת עֵינֶיךָ. אָמַר לוֹ, הַנִּיחֵנִי, מַה שֶּׁהָיָה הָיָה. חָזַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ וְכָךְ אָמַר לִי מַתְיָא. אָמַר לוֹ, לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ אֲנִי עָרֵב שֶּׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ יֵצֶר הָרַע. מִיָּד רִפָּא אוֹתוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, אֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט בּוֹ. [הובא בעוד מדרשים ובתנחומא חוקת].|
תן לי את ליבך ועיניך ואתה שלי – רואים שחז"ל שמו דגש מיוחד על שמירת העיניים ואומרים "אמר רבה גמירי, אין היצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות" (סוטה ה., וכן בסנהדרין מ"ה.), ועם זה מובן דברי הירושלמי (ברכות פ"א ה"ה) "תניא, א"ר לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה, דכתיב (משלי כ״ג כ״ו) 'תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצורנה', אמר הקב"ה, אי יהבת לי לבך ועינך אנא ידע דאת לי", אם אתה נותן לי את לבך ועיניך יודע אני שאתה שלי!, עכשיו אני יודע שוודאי שתנצח!. |