רמות נפתלי • קברי השבטים אשר ונפתלי

קברי צדיקים • לאחר מניעות ועיכובים זכינו לאחרונה שחודשה המצבה על מקום מנוחתם של השבטים אשר ונפתלי ברמות נפתלי • בתגובה הרחיבו אנשי 'קיבוץ מלכיה' את שטח המרעה ממש מעל גבי הציון הקדוש רח"ל • אנ"ש המתעתדים לעלות בע"ה בליל שישי הקרוב ערב ר"ח אלול לפקוד את מקום ציונם הקדוש לתפילה לקיום הקיבוץ הקדוש, ובכך גם למנוע את הפקרת וחילול המקום | הפרטים המלאים:

"ואת נפתלי ואשר קברו אותם בקדש נפתלי איש איש במקומו אשר ניתן לבניו" ('ספר הישר', סוף ספר יהושע).

בשורות משמחות מגיע מהרי הגליל העליון מקום מנוחתם של שנים מהשבטים אשר ונפתלי ברמות נפתלי, לאחר שנים רבות של מניעות קשות ועיכובים ב"ה זכינו שלאחרונה נצבעה, חודשה ונבנתה המצבה על קבר, והמצבה השבורה אוחדה. (על גבי עמודים הישנים) • בתגובה הרחיבו אנשי 'קיבוץ מלכיה' את שטח המרעה וסילקו את המכשלות ממרעה הפרות עד שמגיעות ממש מעל גבי הציון הקדוש רח"ל • אנ"ש המתעתדים לעלות בע"ה בליל שישי הקרוב ערב ר"ח אלול תשפ"ב מתבקשים להגיע ולפקוד מקום ציונם הקדוש בפילה לקיום הקיבוץ הקדוש באומן, ועל ידי כך גם למנוע הפקרת וחילול המקום ע"י זדים ושוגגים מחוסר ידיעה:

כידוע נהגו אנ"ש חסידי ברסלב כבוד גדול במקום מנוחתם של כל קברי הצדיקים בכל מקומות מנוחתם וביותר מאבות העולם השבטים הקדושים, עד שיש כמה קברים שנשמרו רק על ידי אנ"ש חסידי ברסלב, שהם היו העיקר פוקדים את המקומות הקדושים של קברי הצדיקים – ובפרט קברי הצדיקים הרחוקים – להשתטח להתפלל וללמוד כידוע גודל סגולת העניין רבינו ז"ל ומוהרנ"ת בגודל הפלגת מעלת למשתטחים על קבריהם הקדושים, וכן היו עוד כמה יחידי סגולה אנשים חמים לעניין מנוחת הצדיקים, 'קדושים אשר בארץ המה' ואכהמ"ל.

וידועה התבטאותו של מוהרנ"ת (מובא בספר 'ימי מוהרנ"ת') ממנה נראית שמחתו המופלגת על שזכה להיות בקבר השבטים יששכר וזבולון בעיר צידון, על כן לא פלא הוא שאחד מהמקומות המסוגלים ביותר – חרוב ביותר היא עיר קדש בגליל, היא עיר המקלט השלישי, ובעוד שני ערי המקלט האחרים חברון ושכם זכו שלא נפסקה הידיעה הרווחת בעם ישראל בכל מקומות מושבותיהם לגודל קדושת מצבת קבורת יוסף והאבות הקדושים וכו', הרי שהעיר קדש בגליל, שבה נטמנו הצדיקים אשר ונפתלי בקבר שלהם, סמוך לכיבוש א"י על ידי עולי מצרים, מחמת רוב המלחמות וריחוק המקום ממקום ישוב נשכחו, עד שהגיע למצב שלצערנו דרי 'קיבוץ מלכיה' הפכו את המקום למרעה לבהמות הקיבוץ רח"ל.

יקירי וחשובי אנשי שלומינו היו מאז ומעולם נמנים על אותם היחידים שנהגו מאז שנות דור לפקוד את מקום הציון הקדוש, בלי התפעלות מהמראה החיצוני, אלא בקיווי אחר קיווי שהמקום ישופץ כראוי.

ביתר שאת התחילו התפילות לפני כ-15 שנה לאחר שקבוצה מבחורי ישיבת ברסלב בפקיעין, הגיעו בערב ר"ח כסלו תשס"ז לציון הקדוש והזדעזעו לראות את המצב, ובעידוד צוות רבני הישיבה, החלו להשקיע במקום, וכך שנה אחר שנה ארגנו את העלייה למקום, ובפרט ביום הילולת ביום כ' שבט – כמובא בספר "ילקוט שמעוני". כמו כן בשנת תשע"א, ערכו במקום 'שבת התעלות'.

כך, בשנת תשע"ד ארגנו עסקני הארגון "הצדיקים חיים" ברשות הרב רזיאל אוחנה הי"ו מצפת אוטובוסים ביום ההילולא כ' שבט, שיצאו מכל רחבי הארץ וכך אלפי בני ישראל פקדו את המקום הקדוש בתפילות ובתחנונים, אלא שלמרות כל הכאב שבדבר, ניסיונות והשתדלות בכל מיני אופנים, וצד הרבה רצון ממון וטרחה, נכון להיום עדיין טרם הצליחו לשנות כמעט את המצב לטובה.

וב"ה לשמחת כל אנ"ש המייחלים התבשרנו ממש לאחרונה על שיקום המצבה השבורה, בתקווה שיד זדונית לא תיגע בו ולא תחללו כפי שהפכו את החץ שעל גבי השלט המפנה את הבאים לכיוון קבר אשר ונפתלי. ורבות ראינו שהגיעו אנשים בטלטולי הדרך ולבם נשבר בקרבם לראות המראה החרוב והנחרב של הציון הקדוש, ושאלתם בפיהם: מה נשתנה? מדוע נשתנה קבר זה של גדולי אבותינו מכל הקברים והמקומות הקדושים שיש להם שילוט מתאים, וכניסה נגישה, מתקן לנרות ותאורה, מדוע הקבר כל כך מוזנח למראה? [הרי גם לפי חוקיהם המקום מוגדר כאתר עתיקות, ואסור לרשות הטבע והגנים להחכירו למרעה בקר לקיבוץ].

והתשובה לפי ראות עיני המתעסקים בקדשים היא מיעוט המבקרים במקום, ומצב זה נובע כנראה רק מחסרון ידיעה, שכן המדובר במקום נפלא ומתאים מאד גם גשמיות, 'ששווה להתאמץ' על אף ריחוק המקום יחסית, בפרט לבני ישיבות, ממול הציון (ליד הכניסה לקבר דבורה הנביאה) יש חניון רחב ידיים המסוגל להכיל כ-10 אוטובוסים בו זמנית, שולחנות וספסלים מאבן מוכנים לסעודות מצוות והתוועדויות, בלא היזק ראיה שכמעט אין מבקרים במקום, וכן במקום הקבר הקדוש עצמו סודרו מקומות להתוועדות כאשר תחזינה עיניכם בעת אשר תזכו להגיע בעצמכם במקום הקדוש בע"ה. כמו"כ אין שום סכנה מהקרבה לגבול הלבנון, שכן איכרים רבים עובדים בשדות בשני הצדדים מידי יום.

למעוניינים להגיע למקום ניתן להיעזר במדריכים השונים לקברי צדיקים כמו 'קדמונינו' וכדומה.

נדגיש כי בשיפוץ האחרון לא הזיזו חלילה את המצבה ממקומה הראשון (למרות שזה נראה כך במבט ראשון) והסימן הם שני העמודים מברזל מהגדר הישנה התקועים עדיין במקומם. וכן כמובן המעיין שבצד הימני אינו נובע בימות הקיץ.

אנו תקווה שבקרוב ממש תושלם המלאכה על ידי ריבוי המבקרים במקום הקדוש ונזכה לראות בתחיית המתים בקרוב ולראות את האחים השבטים הקדושים אשר ונפתלי שמחים וששים ומודים לכל מי שהשתדל להגיע ולחזק בניין ציונם הקד' בב"א.