זכרונם לברכה • בשבת כ' מנחם אב מלאו 39 שנה לפטירתו של הגה"ח רבי יעקב זאב ברזסקי זצ"ל מגדולי יקירי אנשי שלומינו חסידי ברסלב בדור העבר | האזינו להקלטות ההיסטוריות:
ת אורו הגדול של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א ינק רבי יעקב זאב ברזסקי זצ"ל, עוד בבית אביו רבי יצחק גרשון ברזסקי זצ"ל, מיקירי חסידי ברסלב בוורשה. עוד בילדותו בוורשה זכה רבי יעקב זאב לראות את רבי אברהם בן ר' נחמן מטולטשין זיע"א ששב אז מארץ הקודש.
מעט מתולדות חיו:
חלק הארי של הכתבה נלקט ע"י הרה"ח רבי שמואל מאיר חשין שליט"א, ברובו מהספר לתולדות ר' משה אהרן שאטין:
הגה"ח רבי יעקב זאב הכהן ברזסקי[1] זצ"ל, נולד בשנת תרס"ו. ונקרא ע"ש זקנו, אבי אמו, רבי יעקב זאב הכהן ברזסקי זצ"ל ונפטר בכ' מנחם אב תשמ"ה.
רבי יעקב זאב נסע במסירות נפש עילאית לקיבוץ של רבינו הקדוש רבי נחמן זיע"א באומן תוך כדי סכנת נפשות של ממש:
היה זה תכף לאחר היכנסו לעול תורה ומצוות, גבר חשקו של רבי יעקב זאב לעלות ולהשתטח על ציון רבינו הקדוש זיע"א באומן, וממחשבה למעשה יצא הבחור יעקב זאב הצעיר לבדו במסע לעבר העיר אומן שבאוקראינה. בדרכו נתקל בחבורת שודדים מסוכנים, הללו פרצו בשאגת תאוות-רצח, תפסוהו, והשליכוהו לבור וירו לתוכו צרור יריות. הנער העמיד פני מת, והרוצחים המשיכו בדרכם. לאחר מכן קם הוא בריא ושלם, והמשיך במסעו.
כך, בדרך חתחתים הגיע רבי יעקב זאב לראש השנה לאומן, שם התקבל בשמחה על ידי אנשי שלומינו חסידי ברסלב, וביניהם דודו החסיד הגדול רבי מתתיהו הכהן ברזסקי הי"ד, ששש לקראתו במיוחד, ולאחר ראש השנה אמר לו: "רואה אני עליך שאיש מעש אתה, ובודאי עוד תזכה לעלות לארץ ישראל. בכן, מוסר אני בידך את כתב הייחוס של משפחתנו, בכתב יחוס זה מיוחסים משפחת ברזסקי המפוארת בן אחר בן עד לבעל הש"ך זיע"א".
וכן השתתף בנסיעתם המסוכנת של רבי אהרן קיבליטשער ורבי לוי יצחק בנדר לקיבוץ הנורא בשנת תר"פ.
*
לארץ ישראל עלה רבי יעקב זאב זצ"ל בגפו במסירות נפש בתחילת שנות התר"פ (על מצבתו חקוק תרפ"ג, אולם יש גלויות שנשלחו על ידו מארץ ישראל בשנת תרפ"ב).
וכך זכה לעלות במסירות נפש ובסייעתא דשמייא מיוחדת לארץ ישראל, שם חי בעיר הקודש ירושלים תו"ת בעניות מופלגת. כאשר בלילות לן על גבי ספסל בבית הכנסת הנקרא "ר' לייבל'ס שול". מספרים כי הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן זצ"ל, לימים חבר ביד"ץ העדה החרדית, הבחין בכך ודאג לו לכר למראשותיו.
למרות עוניו ומצוקתו הגשמית היה רבי יעקב זאב שש ושמח מהצלחתו להגיע ארצה. הוא שלח אגרת להוריו בוורשה שבו תינה בפניהם את אושרו הגדול.
*
בשנת תרפ"ו נשא את זוגתו מרת יענטא ע"ה, בתו של הגה"ח המקובל הירושלמי רבי נחום ערליך זצ"ל.
רבי יעקב זאב זצ"ל הוא כאמור בנו של רבי יצחק גרשון הכהן ברזסקי. (שנולד בשנת תרל"ט והתגורר בלודז' [2] ולאחר מכן עבר לוורשה. היה חסיד ברסלב נלהב ובעל תפילה בקיבוץ בלובלין. לפרנסתו הקים חנות נעליים שהיתה פתוחה רק 3 שעות ביממה. נפטר בגיל 48 י"ז אלול תרפ"ג ומנו"כ בביה"ח גענשא בוורשה).
(זוגתו בזיוו"ר של אביו רבי יצחק גרשון היא מרת רבקה ב"ר יהודה גרשון, ונפטרה בצעירותה בט"ז ניסן תרס"ד והשאירה אחריה בן יחיד – אשר ככל הנראה לא האריך ימים, כי רבי יעקב זאב היה בן יחיד לאביו כפי שנכתב בגלויה מוורשא בעת הסתלקותו – נטמנה בביה"ח בוורשא לא הרחק מבעלה רבי יצחק גרשון זצ"ל).
בזיוו"ש נשא אביו רבי יצחק גרשון זצ"ל את זוגתו מרת שרה לאה בת דודו רבי יעקב זאב הכהן ברזסקי (כאמור ע"ש נקרא).
לאחר פטירת אביו רבי יצחק גרשון זצ"ל עלתה אמו עם בתה פעסל המבורגר[3] לארץ ישראל. שם נישאה בזיוו"ש להרה"ח רבי אלטר בן ציון קרוסקופ מחשובי חסידי ברסלב. נפטרה י"ט כסליו תש"י ומנו"כ בביה"ח שייח באדר בירושלים סמוך ונראה לציון הרה"ק רבי גדליה משה מזוויהעל זצ"ל.
אביו רבי יצחק גרשון היה בנו של רבי נחום הכהן ברזסקי. (בערוב ימיו התקרב גם הוא לחסידות ברסלב בעקבות בניו רבי מתתיהו הי"ד ורבי יצחק גרשון זצ"ל. ונפטר ביום כ"א חשון).
*
בארץ ישראל התיידד עם מתי-מעט חסידי ברסלב שגרו בה בימים ההם, כמו רבי אלתר בן ציון קרוסקופ זצ"ל (כאמור בעלה בזיוו"ש של אימו), רבי ישראל בער אודסר זצ"ל ורבי שמואל הורביץ זצ"ל. יחדיו עבדו את בוראם מתוך אהבת חברים ודביקות ברבינו הקדוש זיע"א.
לימים היה מבעלי התפילה בחצרות אנ"ש בימים הנוראים, ורבים התענגו על מתיקות תפילותיו.
כאמור לפני 39 שנה ביום כ' לחודש אב, שנת תשמ"ה, נפטר רבי יעקב זאב זצ"ל כשמאחוריו מסכת חיים רצופה מסירות-נפש ועבודת ה' טהורה, ונטמן בהר הזיתים בחלקת הגניזה (באותה חלקה של שומרי אמונים ותולדות אהרן).
[1] שם המשפחה במקור בז'עסקא, מישראל אהרוני (נכד רבי שלמה יעקב ברזסקי) קיבלנו מידע על עיירה בסביבות מגורי המשפחה בפולין ששמה "ברז'סקו" ועד היום יש שם מבשלת בירה אשר שם המותג של הבירה הוא ברזסקי.
[2] בכתובת: Polnocna 22
[3] מרת פעסא בלומא המבורגר נולדה בפולין בשנת תרע"א. עלתה לארץ בערך שנת תרפ"ד עם אמה. בשנת תרפ"ז נישאה להרה"ג רבי אלתר חיים יעקב קאפיל הלוי המבורגר, מגדולי הת"ח בירושלים. לפרנסתה עבדה כטבחית בבית יתומים דיסקין. צאצאיה: רבי יצחק גרשון (אביו של רבי יעקב זאב זצ"ל), מרת טובה לב, יוכבד סקס, בתיה סקס, ר' נחום, מרת נחמה ברקמן אשת ר' ברוך מחסידי ברסלב. נפטרה כ"ה אלול תשס"ג.
* * * *
לפניכם נוסח התפילה מהימים נוראים, תמונות היסטוריות, תמונות מקברו, ואילן היוחסין של משפחת ברזסקי המפוארת:
חלקים מנוסח תפילות הימים נוראים של רבי יעקב זאב זצ"ל – שמעו ותחי נפשכם:
מימין לשמאל רבי חיים אשר לדרמן רבי אברהם מרדכי יוזביץ רבי יעקב זאב ברזסקי ור' יהושע הלברשטאם
יה"ר שנכה לילך בדרכי זקני אנ"ש מדור הקודם לעבוד את השי"ת בתמימות ופשיטות באמת ובשמחה
שלחו לי